"כְּשֶׁאָדָם מִתְבּוֹדֵד וּמְפָרֵשׁ שִׂיחָתוֹ וְצַעֲרוֹ לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּמִתְוַדֶּה וּמִתְחָרֵט עַל גּדֶל הַפְּגָמִים שֶׁעָשָׂה, אֲזַי גַּם הַשְּׁכִינָה כְּנֶגְדּוֹ מְפָרֶשֶׁת לְפָנָיו שִׂיחָתָהּ וְצַעֲרָהּ וּמְנַחֶמֶת אוֹתוֹ... וְזֶה בְּחִינַת (דְּבָרִים כו): 'אֶתָ ה' הֶאֱמַרְתָּ הַיּוֹם לִהְיוֹת לְךָ לֵא-להִים... וַה' הֶאֱמִירְךָ הַיּוֹם לִהְיוֹת לוֹ לְעַם סְגֻלָּה' ".

(ליקוטי מוהר"ן, חלק א, רנט)

תחושת  הבדידות של החוטא העסיקה את רבי נחמן רבות. לא די שהאדם חטא ופגע, אלא שהחטא גרם גם להתרחקות מה' ולאפשרות שהַשְּׁכִינָה תשרה בקרבו, וכרגע הוא לבדו בתחושתו.

וכאשר האדם מתוודה, מתחרט ומצטער על הפגמים שעשה לפני ה', הַשְּׁכִינָה עצמה מפוגגת את הבדידות וממילא פותחת את הפתח של התשובה להיות שוב ביחד - "אֲזַי גַּם הַשְּׁכִינָה כְּנֶגְדּוֹ מְפָרֶשֶׁת לְפָנָיו שִׂיחָתָהּ וְצַעֲרָהּ וּמְנַחֶמֶת אוֹתוֹ".

כדרכו, את רבי נחמן מעניינים דווקא מי שלא הצליחו לטפס למעלה. בתמונת עולם שכזו 'המאמר' נמצא למעלה ומי שנשאר למטה נשאר בשתיקה גדולה, רחוק מתוכן ומשמעות, רחוק מאותם מאמרות שבהם נברא העולם.

מה יהיה על האדם הנכשל, על פגמיו וצערו? האם יישאר לבדו? האם ישתוק האלוקים על כי לא הצליח לטפס ולהאמיר אל הקב"ה?

האדם שנפל יכול להשיח את צערו בפני בוראו. גם לנמוך יש מקום נכבד בפני ה'. אלא שמהפיכה זו לא תתחולל בלי שהאדם יעורר אותה. מוכרח האדם ליזום אותה בכדי שתתרחש. הרוצה לטפס ולעלות אל הקב"ה, צריך "להאמיר" למעלה. להזדכך, להתרומם ולתקן את מעשיו, להתאים את עצמו אל האמיתות הגדולות הטמונות בעולם ו"נאמרות" בשתיקה רבה, והרוצה להצטרף יצטרף.

זוהי סגולתו של האדם שאין הוא מונח בעולם כעוד חפץ סתמי, הנתון לחוקיו של העולם החיצוני לו. האדם נברא כסובייקט, כעולם בפני עצמו. והיה אם יבחר לבטא את מקומו, נמוך ככל שיהיה, ישמע אותו הבורא ויענה. אך אם יבחר לשתוק כחפץ, ישתוק גם האלוקים כנגדו. שתיקת האלוקים תלויה בשתיקת האדם.

פעמים רבות אנו רואים שכשיש מחלוקת בין אנשים חומה של שתיקה ניצבת ביניהם. זה אומר כך וזה אומר כך ואין הם מסוגלים לצאת מן החשיבה הדיכוטומית ולהגיע להסכמה. או שאני צודק או שאתה צודק. או שחור או לבן. אולם כאשר חומה זו נופלת, הרי שנפתחות דרכים חדשות לפתרון הבעיה, מעבר לדיכוטומיה שהיו שרויים בה השניים לפני כן. נראה שלכך גם מכוון רבי נחמן - אם תשבור את חומת השתיקה עם האלוקים, אם תפנה אליו, יכולים דרכים חדשות וכיווני חשיבה חדשים שלא היו בנמצא לפני כן להיפרס לפניך.

בדבריו של רבי נחמן יש חידוש רב. בעצם אפשר לומר שהוא מתמודד עם שאלה שמטרידה רבות את העומד לפני ה' והעובד אותו - שאלת שתיקתו של האלוקים. רבי נחמן משנה כאן את נקודת המבט שלנו - מסתבר לפי דבריו שהשורש של שתיקתו של אלוקים אינו נעוץ בו, כי אם בנו. מקור שתיקתו של הקב"ה הוא שתיקת האדם! האדם שותק ועל כן גם האלוקים.

פתח את פיך, דבר עם ה' ותראה שגם הוא ידבר אליך בחזרה! זו תמצית דבריו של רבי נחמן.

הרב דן האוזר, מהספר: "על קצה בהונות ההוויה - לעומק תורותיו של רבי נחמן"