נעשה ונשמע למול כפה עליהם הר כגיגית (1 תגובות לחידוש זה)
בשמות פרק כד פסוק ז נאמר "ויקח ספר הברית ויקרא באזני העם ויאמרו כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע".
הגמרא(שבת פח.) מסבירה שהקב"ה הכריח את עמ"י לקבל את התורה ע"י כך שכפה עליהם הר כגיגית [עיין רש"י על "ויתיצבו בתחתית ההר"]. כלומר, ה' הרים הר מעל עמ"י ואמר להם "אם אתם מקבלים את התורה - מוטב. ואם לא, שם תהא קבורתכם".
נשאלת השאלה, מדוע צריך לאיים ולכפות על עמ"י לקבל את התורה, הרי רואים במפורש את רצונם הטוב באמירת נעשה ונשמע?!
נענה שלוש תשובות:
1. ה"אור זרוע" מבאר שבשעה שה' רצה לתת את התורה לעמ"י, הם הסכימו לקבל אמנם את התורה שבכתב אך לא את התורה שבע"פ. כפיית ההר כגיגית היא על מנת שעמ"י יקבל על עצמו גם את התורה שבע"פ.
2. תוס' במסכת שבת (פח.) כותבים שכפיית ההר כגיגית היתה כדי שעמ"י לא יחזור בו מיראה ומפחד אחר שיראו את הקולות, הברקים והענן הכבד שבמעמד הר סיני.
3. התשובה השלישית אומרת שרצון ואהבה זה טוב ויפה. אך יחד עם זאת, האהבה והרצון יכולים להיעלם.
הראייה לכך היא שחתן וכלה בחופתם, הרגע בו הם בשיא אהבתם וכל רצונם הוא לכרות ברית עולם אחד עם השנייה, גם אז מקריאים בקול רם את הכתובה, התחייבות ממונית "יבשה", כדי שאם ח"ו האהבה תעלם, החתן לא יגרש את הכלה סתם כך אלא יצטרך גט ותשלומים.
אותו הדבר גם עם עמ"י, למרות הרצון והאהבה צריך שיהיה פחד, מורא ומשהו מחייב על מנת שלא נעזוב חלילה את תורת ה'. לכן ה' כפה עליהם הר כגיגית.
ואמר רב דימי בר חמא:
א"ל הקב"ה לישראל: אם מקבלים אתם את התורה מוטב, ואם לאו שם תהא קבורתכם.
ואם תאמר על התורה שבכתב כפה עליהם את ההר, והלא משעה שאמר להן מקבלין אתם את התורה ענו כולם ואמרו: נעשה ונשמע, מפני שאין בה יגיעה וצער והיא מעט, אלא אמר להן על התורה שבע"פ, שיש בה דקדוקי מצות קלות וחמורות, והיא עזה כמוות קשה כשאול קנאתה, לפי שאין לומד אותה אלא מי שאוהב הקדוש ברוך הוא בכל לבו ובכל נפשו ובכל מאודו. שנאמר: ואהבת את ה' אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך.