קטן שהגדיל בתוך ימי הספירה

נכתב על ידי אריאל אליעזר, 25/4/2010

 כידוע,   הנושא   של     האם   קטן   שהגדיל   בתוך ימי  ספירת   העומר    ,  ועד   יום  הבר-מצווה   שלו   ספר  ספירת  העומר    בברכה,   האם הוא יכול   להמשיך   ולספור   את  ספירת  העומר     בברכה-  נושא זה     זכה   כבר   לדיונים  רבים,   ונאמרו   בו   סברות    לכאן  ולכאן,   ולמעשה-   לכל  מנהג   יש  לו   על   מי   לסמוך.

ברצוני    להביע   את  דעתי    בנושא   זה.

לדעתי,   קטן   שהגדיל   בתוך ימי   ספירת  העומר,  ועד   אז   ספר  ספירת   העומר   בברכה,   רשאי   להמשיך  ולספור  ספירת  העמר    בברכה,   מפני   שיש  כאן    צרוף   של  כמה   סברות.

ראשית-   אולי  ההלכה  היא   כאותם   הסבורים     שמי   שלא  ספר   יום  אחד-  בלילה  הבא   ממשיך   לספור    בברכה.

שנית-  אולי   ההלכה  היא    שמצוות   שעשה     אדם  בקטנותו-   עולות  לו   ונחשבות  לו   גם   לאחר   שנעשה   גדול.

שלישית-   יתכן  להסביר   את  אותם    דעות   הסוברות   שמי  שלא   ספר   יום  אחד-  שאינו  ממשיך   לברך   על  ספירתו,  לא  משום   שכל  הימים     יחד   הם  מצווה   אחת,  (מפני  שאז   יהיו   לנו   כמה   קושיות,  כמו-   אם  כן,  למה  מברכים   על  כל  יום  ויום   מימי   הספירה,   אם   מדובר   במצווה   אחת  בלבד)   אלא  מפני    שיש  חיסרון    ברצף  של  הימים,    כלומר-  אם  לא  ספר  ביום השני,  הרי  אינו   יכול   לספור  ביום  השלישי,   כיון   שלא  ניתן  לספור   שלוש,  בלי  שספרת   ביום  הקודם   שניים,  אולם  בקטן    שהגדיל   בתוך ימי  הספירה   הבעייה   הזו  לא  קיימת,  כיון  שכל  ספירותיו   היו   ברצף  אחד.

רביעית-  אפשר    ללכת בדרך נוספת,    ולומר  שקטן  דומה  לאשה,  כשם  שאשה  יכולה  לספור  כל  הימים  בברכה,  ואין אומרים  שהברכה  והספירה  של היום הראשון  לא  נחשבות  בשביל היום השני, ואין אומרים  שהברכה  והספירה  של היום השני  לא נחשבות  בשביל היום השלישי, וכן הלאה והלאה,  כך גם קטן שהגדיל יכול  להמשיך ולספור  בברכה, ואין אומרים  שהברכה  והספירה  שבקטנותו  לא נחשבות לו     בזמן   גדלותו.

 

כך  שנראה   לומר   הלכה  למעשה   שקטן  שהגדיל   בתוך  ימי  הספירה,  ועד  אז   התמיד   לספור,  ממשיך  לספור   בברכה,   אולם   גם  מי   שחושש    לדעה   שאינו יכול  להמשיך   ולספור   בברכה-   יש  לו  על  מה  לסמוך,  וטוב   שיכוון  לצאת    ידי   חובה   בברכה   של  השליח   ציבור,  

ואגב,  יש  עדות   שכל  השאלה   הזו    לא  רלונטית   לגביהם   כלל  ועיקר,  כיון  שאצלם   נהוג  שלכתחילה   שליח  הציבור   מוציא   את  כולם  ידי  חובת   הברכה,  כמו   בברכות     רבות   אחרות.

ועיין   עוד    במאמרו של הרב אשר  וייס   בדיוק בנושא הזה, שמופיע   בקובץ  "דרכי הוראה"     שנת  תש"ע,  וממנו  תרווה      את  צמאונך   לסוגיא  זו.

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן

חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה