שאלה על פסוק בספר ירמיהו (2 תגובות לחידוש זה)

נכתב על ידי אריאל אליעזר, 25/4/2010

 נאמר   בספר   ירמיהו     'כי  לא   דברתי    את  אבותיכם   ולא  צויתים   ביום  הוציאי    אותם    מארץ  מצרים   על  דברי  עולה   וזבח'.

דומני,   שהשאלה   המתבקשת  מאליה   היא-   הרי   בזמן  יציאת    ישראל   ממצרים   הקב'ה    כן  צווה    את  עם  ישראל   על   קרבן    הפסח,   ומדוע  קרבן   הפסח   אינו   נכלל    בהגדרה    של     'דברי   עולה    וזבח'  ?

אודה  לכל   מי  שיאיר    את  עיני    בסוגיא   זו, ויבוא    על  שכרו   מן  השמים.

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן

יודע את התשובה? חושב אחרת
דיונים - תשובות ותגובות (2)
עברי (14/5/2010)
לענ"ד השה ששחטו במצרים היה כולו בשביל ישראל. עולה כולה לה', זבח חלקו למזבח, חלקו לכהנים, חלקו לישראל. במצרים שחיטת השה היתה שחיטת עבודה זרה של מצרים והשתחררות ישראל ממנה, ומריחת הדם של השה על המשקוף הפנימי להזכיר להם מי גואל אותם ופוסח מעל בתיהם בנגפו את בכורי מצרים. אפשר כמובן לפתח את הנושא יותר אך די בזה כתגובה ראשונית
דביר (26/4/2010)
מצאתי תשובה לשאלתך בפירוש דעת מקרא וזה עיקר לשונו:
על דברי - אפשר לפרשו: בגלל או למען , כמ: וה' התאנף בי על דבריכם... ורצונו לומר: לא דברתי עם אבותכם ולא צויתי אותם כדי שיקריבו לי עולה וזבח. כי לא זאת תכלית התורה שנתתי להם,
ואפשר לפרשו: כל אודות עולה וזבח.
ואין להקשות: הלא יש בתורה מצוות רבות על עניין קורבנות?! ... ולא נאמר שם דבר על הקרבת קורבנות. אין זכר להקרבת קורבנות גם בעשרת הדברות, שהם יסוד התורה. בדבור שאחר עשרת הדברות (שמות כ, יט) ובמסופר על כריתת הברית בין ה' לישראל (שם כד ה-ח) אומנם מדובר בקורבנות, כגון: דיני מזבח, עולת ראיה, קורבן פסח והבאת ביכורים, אבל עקרו משפטים.
ואפשר שיש להבין את הענין כהפרזה, שבאה כדי להבהיל את העם וליראו, כדי שיחזרו מדרכם הרעה ולפי זה יתכן שנתכון לומר: אתם סבורים שהקורבנות הם תכלית התורה, ואני אומר לכם שטעות היא בידכם.
ציורים לפרשת שבוע