דיני פסוקי דזמרה 

א. תקנו לומר "פסוקי דזמרה" בכל יום שהם מ"אשרי יושבי ביתך" עד "כל הנשמה תהלל יה הללויה", כדי לסדר שבחו של מקום תחילה ואח"כ יתפלל, ועליהם תקנו ברכת "ברוך שאמר" לפניהם ו"ישתבח" לאחריהם. ונהגו להקדים  "מזמור שיר חנוכת" לפני "ברוך שאמר" ולהוסיף פסוקי "הודו לה' קראו בשמו" מספר דברי הימים, ו"מזמור לתודה", לאחר "ברוך שאמר", כדי שתחול גם עליהם הברכה. והוא נוסח אשכנז, אבל לפי נוסח ספרד נהגו לומר פסוקי "הודו" ואחריהם "מזמור שיר חנוכת" לפני "ברוך שאמר".

ב. נהגו להוסיף לפני "ישתבח" פסוקים מדה"י א' כ"ט ומספר נחמיה ט' "ויברך דוד" וכו' ושירת הים, לפי שחמש עשרה לשונות של שבח הסדורות בברכת ישתבח למדום חכמים משירת הים ופסוקי ויברך דוד. ולפי נוסח הרמב"ם קוראין שירת הים לאחר ישתבח.

ג. אין להפסיק בדבור שלא מעניני פסוקי דזמרה בין "ברוך שאמר" ל"ישתבח". ואפילו לדבר מצוה אין להפסיק.

ד. בכל מקום שאסור להפסיק אין לדבר אפילו בלשון הקודש.

ה. נהגו לעמוד בזמן אמירת "ברוך שאמר", ויברך דוד וב"ישתבח".

ו. מותר לענות אמן יהא שמיה רבא, ברכו וקדושה בין "ברוך שאמר" ו"ישתבח".

ז. אין לקרוא בתורה את מי שעומד בין "ברוך שאמר" ל"ישתבח", אלא אם כן הוא כהן או לוי ואין שם כהן ולוי אחרים.

ח. לפי מנהג קדמון לא היה הש"ץ עובר לפני התיבה לפסוקי דזמרה כי אם לישתבח, ואפשר לנהוג כן גם כיום.

ט. הנכנס לביהכנ"ס ומצא את הצבור בסוף פסוקי דזמרה יאמר "ברוך שאמר" "תהלה לדוד" (ללא פסוקי אשרי) ושני מזמורים מהללויה, שהם "הללו את ה', מן השמים", ו"הללו אל בקדשו", ו"ישתבח", וימשיך אח"כ עם הצבור, ואם אין לו שהות גם לזה יאמר רק "ברוך שאמר" "תהלה לדוד" ו"ישתבח".

י. הנכנס לביהכנ"ס ומצא צבור לאחר "יוצר אור", ואין לו שהות לומר פסוקי דזמרה אפ' בדילוג, יתחיל "יוצר אור" וימשיך עם הצבור, ובסוף התפילה יקרא פסוקי דזמרה ללא ברכת ברוך שאמר וישתבח.

יא. החיילים בתפקידי בטחון בתמרונים או בתרגיל, שזמנם מצומצם מאד בבוקר, רשאים לדלג על פסוקי דזמרה ולומר רק "ברוך שאמר" "אשרי" "ישתבח" ו"יוצר אור" וימשיכו כרגיל, אבל זאת רק כהוראת שעה וכיוצא מן הכלל, ולא יעשו זאת קבע, אלא חייבים לתת להם זמן מספיק לתפילה שלימה בצבור.

יב. חיילים העומדים בשמירה על הגבול או הנמצאים בסיור למטרות בטחוניות, תלוי הדבר בסוג התפקיד ובדחיפותו כפי שיתברר להלן.