בס"ד ו' טבת

ה' גדול

 אליעזר היה תלמיד חכם שישב ולמד תורה יומם ולילה. יום אחד נתקל בחסיד של אדמו"ר הזקן ולמד איתו קצת חסידות. הוא כל כך התפעל מהלימוד שהחליט שלכך הוא רוצה להקדיש את חייו, "איפה לומדים את זה"?" שאל. החסיד ענה לו שאפשר להגיע לחצר של אדמו"ר הזקן ושם לשבת ללמוד. ר' אליעזר אכן נסע לשם והתמסר ללימוד.

שאלו אותו אחרי כמה שנים "מה מצאת שם אצל אדמו"ר הזקן בלימוד החסידות, איזה תשובות קיבלת שם שלא קיבלת קודם, מה כל כך משך אותך?". ר' אליעזר ענה: "התשובה לא השתנתה, רק השאלה השתנתה" והסביר "קודם ישבתי ולמדתי תורה יומם ולילה והייתי שואל את עצמי, ר' לייזר אתה כזה צדיק כזה תלמיד חכם עסוק בתורה ומצוות כל הזמן, איך הקב"ה יצליח לברוא גן עדן מספיק גדול בשבילך? והייתי עונה לעצמי שהקב"ה הוא אינסוף ובטח יצליח גם בזה..

עכשיו כשאני לומד פנימיות התורה ומודע לכל הכוחות הפנימיים שבי, מודע לנפש הבהמית ולנפש האלוקית, אני שואל את עצמי שאלה אחרת, ר' לייזר אתה כל כך מונח בעצמך, לימוד התורה שלך הוא לא לשם שמיים אלא בשביל כבוד והגדלת היישות, בתפילה אתה כל הזמן חושב על עצמך, איך הקב"ה בכלל סובל אותך?

והתשובה נשארה אותה תשובה, הקב"ה הוא אינסוף בטח יש לו מקום גם לסבול אותי...