בס"ד                                                    ערש"ק                                                     ב'   בכסלו   התשע"ג

                        אור- לי - בפרשה – ויצא

" ויצא יעקב מבאר שָׁבַע וילך חָרָנָה "(כח, י)

פתח בויצא וחזר בסוף הפסוק וילך חרנה וכי הדבר לא ברור מתחילת הפסוק אלא שנראה לומר בס"ד שיש

כביכול לחלק את הפסוק לשני חלקים בהתאם לנסיבות. האחד - 'ויצא יעקב' יעיד על הסכנה שנשקפה לחייו

מצד אחיו על שלקח ממנו בחכמה את הבכורה והברכה כדכתיב ויעקבני זה פַעמיִם וגו'(כז, לו). לכן, היה צריך

לצאת מיד מבלי שאף אחד ידע זולת הוריו שצוו אותו לכך. וע"פ זה נבין את דברי רש"י ז"ל שיציאת צדיק מן

המקום עושה רושם שבזמן שהצדיק בעיר הוא הודהּ הוא זיוהּ הוא הדרהּ וכו' כלומר אע"פ שיעקב יצא בשקט,

כדרכן של צדיקים, עשה רושם חזק מאוד שאפילו עשו הרשע הרגיש בו ומיד שלח את בנו אליפז להורגו בדרך

ולבסוף תמורת כל רכושו השאירו בחיים כי עני חשוב כמת(כמבואר בספר הישר לר"ת). 

לכן היה צריך לחזור ולומר וילך חרנה רצה לומר שלאחר שחלפה הסכנה לחייו לעת עתה עכשיו יוכל ללכת

לחרן למצוא את זיווגו כפי שצווה ע"י הוריו שהרי לא יכל לשאת אישה מבנות כנען כי רעות הם בעיני יצחק

אביו. ועל זה דרשו רז"ל יש שהוא הולך אצל זיווגו ויש שזיווגו בא אצלו(ב"ר סח ג) ואפשר שזה נרמז במילה

חרנה כי היה צריך לכתוב וילך חרן אלא כתב 'וילך חרנה' היינו לשון נקבה לרמוז שדווקא שם מחכה לו זיווגו. 

ועוד רמז בתוספת הה' כי ה' יתברך ישמור צאתך ובואך מעתה ועד עולם ובפרט בחרן אצל לבן אחי רבקה

שרימה אותו והחליף לו את רחל בלאה, ולמרות כל זה, מאת ה' הייתה זאת בעבור שיצאו ממנו י"ב השבטים. 

"ויפגע במקום וַיָּלֶן שם כי בא השמש ויקח מאבני המקום וַיָּשֶׂם מְרַאֲשֹׁתָיו  וישכב במקום ההוא "(כח, יא)

ונקדים את מה שלמדו רז"ל(ברכות כו): אברהם תיקן תפלת שחרית שנאמר(שם יט, כז): וישכם אברהם בבקר אל

המקום אשר עמד שם ואין עמידה אלא תפלה שנאמר(תהלים קו): ויעמד פינחס ויפלל. יצחק תקן תפלת מנחה

שנאמר(בראשית כד, סג): ויצא יצחק לשוח בשדה לפנות ערב ואין שיחה אלא תפלה שנאמר(תהלים קב): תפלה לעני

כי יעטף ולפני ה' ישפוך שיחו. יעקב תקן תפלת ערבית שנאמר(בראשית כח, יא): ויפגע במקום וילן שם ואין פגיעה

אלא תפלה שנאמר(ירמיהו ז): ואתה אל תתפלל בעד העם הזה ואל תישא בעדם רנה ותפלה ואל תפגע בי.

ויש להתבונן ולנסות להבין למה דייקא בסדר הנ"ל תקנו אבותינו את התפילות שהרי יש לנו פסוק שמעיד

שאצלנו שתחילת היום הוא מהלילה שנאמר: ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד(בראשית א) ועל פניו נראה שהסדר

הפוך מסדר האבות אלא לא כך הדבר כי עילת העילות וסיבת הסיבות שכיוון הבורא יתברך שדווקא יעקב

אבינו ע"ה יתקן תפילת ערבית כפי שנסביר בהמשך אי"ה.  

ואפשר להסביר אולי בסייעתא דישמייא שסדר זה של תיקון התפילות ע"י האבות בא לרמוז על ציר הזמן של

קיום העולם ביחס למלחמת היצר הרע. וכפי שהסברנו בסוף הפרשה הקודמת שיעקב אבינו ע"ה הוא בחינת

יצר טוב ואילו עשו הרשע הוא בחינת יצר הרע כלומר מלחמת זו בעצם מסמלת את המלחמה העיקרית של

האיש הישראלי וידוע, שבאחרית הימים תהיה התגברות של היצר הרע כי הוא יודע שאין לו עוד הרבה זמן

להתקיים. וכל זה נרמז לו בחלום הלילה שראה סולם ועליו מלאכים עולים ויורדים וכפי שדרשו רז"ל(תנחומא א):

מלמד, שהראה לו הקב"ה לאבינו יעקב: שרה של בבל עולה שבעין עוקים ויורד, ושל מדי חמישים ושנים,

ושל יון מאה ויורד, ושל אדום עלה ולא ידע כמה. ואדום זה עשו כמו שכתוב(בראשית כה): הלעיטני נא מן האדום

האדום הזה, והוא בחינת היצר הרע כנ"ל.

וזה שנאמר 'ויפגע במקום' כלומר תיקן תפילת ערבית בלילה דייקא כי יעקב מסמל בציר הזמן את תקופת

הגאולה שבהּ יהיה הסתר פנים ויחל הברור האחרון כי עת התגברות הדינים בחינת התגברות היצר הרע כנ"ל.

וזה שנאמר וילן שם בחינת שנה בחינת הסתלקות הדעת כפי שרואים בחוש שאדם שישן אין בו דעת. כלומר

בדור האחרון ששמו של יעקב רמוז בו כי הוא מלשון עקב היינו דור 'עקבתא דמשיחא' תהיה הסתלקות הדעת

וקשה יהיה להכיר את ה' יתברך והכול יראה כאילו דרך הטבע.

לכן, דווקא יעקב תקן תפילת ערבית כי תפילת ערב אין לה קבע(ב"ר ס"ח ט) היינו זמן, רמז לגלות האחרונה שאין

לה זמן והכול תלוי בנו כמו שאמרו רז"ל(סהנדרין צח):זכו אחישנה והסביר המרש"א שעשו תשובה מרצון לא זכו

בעתהּ. ולא בכדי דווקא ביעקב נלמד שאין פגיעה אלא תפילה. ונראה בזה ע"פ מה שכתוב(קידושין לב): אם פגע

בך מנוול זה היינו היצר הרע משכהו לבית המדרש. כי יעקב ראה ברוח קודשו שהוא צריך ללכת למקום ההוא

וכפי שאמרו רז"ל(חולין צא): שזהו הר המוריה היינו מקום קדוש ושם להתפלל בכוח לה' שיציל אותו ואת זרעו

אחריו בגלות האחרונה ממלכות אדום בחינת עשו בחינת היצר הרע כנ"ל. וע"פ זה נראה לומר אולי שע"י תפילת

ערבית בכוח ובהתעוררות הלב נחיש את הגאולה כמו שאנחנו אומרים בתפילה: כי פדה ה' את יעקב וגאלו

מיד חזק ממנו, ונזכה לצאת מאפלה לאורה כי בחושך ה' אור לי.

           פינת העצה - מתורותיו של רבי נחמן מברסלב

על ידי תפילה בכוח זוכה לזיווגו; על ידי הלל והודאה להשם יתברך, ועל ידי לימוד הלכות – זוכין למצוא זיווגם

האמתי של כל הצריכים למצוא זיווגם; מי שאינו יכול למצוא את זיווגו, התיקון לזה: שישתדל לשמוע חידושי

תורה מבעל דעת(סימן חיתון, אות א,ד,ו).

                                                             "נר ה' נשמת אדם"

מוקדש, לע"נ מור-זקני מסעוד עמר בן תמו ז"ל, נלב"ע בי"ד במרחשוון התשע"א, תנצב"ה

          ולע"נ מרת-סבתי רחל אילוז בת עישה ע"ה, נלב"ע בא' באדר התשס"ז, תנצב"ה

                       ולע"נ מור-דודי אהרן(אילוז)שקד בן רחל ז"ל, נלב"ע בב' בכסלו התשנ"א, תנצב"ה

             אפשר לשלוח שמות לברכה בציון רחל אמנו ע"ה(ללא תשלום)למייל [email protected]                     

                                             ולרפואת הרה"ג יעקב חי בן מרגלית יוסף הי"ו               

                                         ולהצלחת, תמר עמר בת חנה, זיווג הגון ותשובה בע"ה

                                                      דורון בן חנה, תשובה שלמה בע"ה