הושענא רבה

נכתב על ידי יניב, 7/10/2012

 בהושענא רבה יש סיום של חתימת הדין, בו נישלחים פסקי דין של יוה"כ לביצוע, כך שיש קשר לשינוי הדין קצת עד אז ולכן אומרים "הושענות" להוושע מדין רע. לכאורה לא מובן מה המיוחד שלכן יש הפסק זה, מדוע לא מיד נישלחים הפסקי דין לביצוע?(אמנם זהו דברי קבלה אולם ננסה להעמיד ע"פ הנגלה, כיון שגם בנגלה יש רמזים למעלה של הושענא רבה ראה "מועדי ישראל" של מרן גדול הדור הרה"ג שלמה גורן זצוק"ל זיע"א)- והנה חג סוכות הוא כנגד א"י (כמו שמביא האברבנאל. ויש עוד ראיות, כמו שמביא מרן גדול הדור הרה"ג חיים דרוקמן שליט"א) והנה בו נידונים על המים, וזה לא במקרה, כיון שהמים בא"י הם הסימן של הקשר העמוק של היהודי בא"י עם ה' , שלכן היא ארץ טובה ממצרים שהנילוס עולה, כאן הגשם מקשר את האדם לה' שכל רגע תלוי במים שה' יוריד בגשם ( "למטר השמים תשתה מים" דברים יא,יא. כמו שמסביר מרן הגר"ח דרוקמן שליט"א) שזה ביטוי לקשר של האדם לה' בא"י ולכן בחג של א"י זהו גם חג המים. ולכן בא"י "וכיפר אדמתו עמו" (דברים לב,מג) יש כפרה של הארץ לאדם, ע"י החיבור שלו עם ה' שמקדשו (וראה ב"מועדי ישראל" [סוכות] של מרן שר התורה הרה"ג שלמה גורן זצוק"ל זיע"א על העניין של הגשם שהוא החיבור והברור הגדול של הקשר של עולם לה'). לכן אחרי יוה"כ שהוא כנגד ירידת הלוחות השניים והכפרה בהם, ניתן עוד מקום לכפרה, ע"י החיבור לה' של  א"י שזהו ע"י חג הסוכות. בנוסף לעצם העניין שה' רוצה בטובתם של בני האדם ולכן נותן עוד זמן, בעצם הסליחה על העגל מעורבת א"י שהרי כשמבקש משה סליחה הוא מזכיר את הארץ (שמות לב,יג) ולכן יש חשיבות של הארץ בקשר לעגל, ולכן כשניסלח זה קשור לארץ שתהיה אח"כ לבנ"י ולכן גם האפשרות כפרה היא אחרי יוה"כ. ואולי אפשר למצוא לזה דימוי, שמובא שעד חנוכה יש קשר לדין של ימי הדין שבתשרי, והנה מה המיוחד שבחנוכה?- בו רואים את השגחת ה' עלינו, ולהבדיל מפורים בחנוכה זה היה בא"י ולכן בו החיבור בא לידי ביטוי גלוי בנס דליקת נרות המנורה שהיא כנגד נשמות בנ"י כך שמראה על החיבור של ה' אלינו בגלוי, מכח א"י (להבדיל מפורים שבהסתר) ולכן יש קשר לדין עד חנוכה, שלא"י יש כח חזק מאד בדין. ולכן מיד אחרי סוכות חוגגים את שמחת תורה, ששמחים בתורה שניתנה לנו, שזה מצד אחד מראה על הקשר ללוחות השניים שבו התורה הגיע לידנו (ולא נישבר בדרך) שזהו הקשר ליוה"כ, וכן יש צד שמרמז על א"י כיון שהתורה מקומה הוא בא"י ולא בחו"ל ולכן חוגגים בו את התורה שגמרנו לקרוא,וזהו בשמיני עצרת שהוא עצרת של סוכות הריכוז של החג ולכן מרמז על סוכות. והדין הוא בהושענה רבה שהיא שביעי של סוכות, כיון שא"י היא מעין עוה"ב היא מעל הטבע בתוך הטבע, ולכן החג שבוע כמו בריאת העולם כמשפיע קדושה לעולם כולו. ובשביעי שהוא כנגד שבת שהיא הקדושה בעולם זה השיא ולכן בו נידונים בהקשר לדרגת קדושתנו לדיננו, שכך זהו שיא היכולת לצאת זכאים ולכן זו נעשה יום החותם.

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן


חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה
ציורים לפרשת שבוע