יום העצמאות מרומז בתורה - גם התאריך הי אייר אף שנת הכרזה של המדינה, שנת התש"ח. איפה? בפרשת חיי שרהת בקטע שאברהם אבינו קונה את מערת המכפלה:

יום העצמאות מרומז בתורה. כיצד?

שמואל שמשוני

והנה,  בפרשת "חיי שרה: (בראשית  כג)  

בדילוג של 70, בין האותיות, בקטע בתורה, העוסקת ברכישת מערת המכפלה, באופן רשמי ביותר, לפני עדים מכבדים ועמי-הארץ, נמצא המילה,  העצמאות. באותה קטע נמצא גם התאריך, אף, גם השנה, בו הוכרז יום "העצמאות" למדינת ישראל. ביום ה' אייר ה'תש"ח.

טו  אֲדֹנִי, שְׁמָעֵנִי אֶרֶץ אַרְבַּע מֵאֹת שֶׁקֶל-כֶּסֶף בֵּינִי וּבֵינְךָ מַה-הִוא וְאֶת-מֵתְךָ קְבֹר.    טז   וַיִּשְׁמַע אַבְרָהָם אֶל-עֶפְרוֹן וַיִּשְׁקֹל אַבְרָהָם לְעֶפְרוֹן אֶת-הַכֶּסֶף   אֲשֶׁר דִּבֶּר בְּאָזְנֵי בְנֵי-חֵת אַרְבַּע מֵאוֹת שֶׁקֶל כֶּסֶף עֹבֵר לַסֹּחֵר.    שני    יז    וַיָּקָם שְֹדֵה עֶפְרוֹן אֲשֶׁר בַּמַּכְפֵּלָה אֲשֶׁר לִפְנֵי מַמְרֵא, הַשָּדֶה וְהַמְּעָרָה אֲשֶׁר-בּוֹ  וְכָל-הָעֵץ אֲשֶׁר בַּשָֹּדֶה אֲשֶׁר בְּכָל-גְּבֻלוֹ סָבִיב.  יח    לְאַבְרָהָם לְמִקְנָה  לְעֵינֵי בְנֵי-חֵת, בְּכֹל בָּאֵי  שַׁעַר-עִירוֹ. יט    וְאחֲרֵי-כֵן קָבַר אַבְרָהָם אֶת-שָֹרָה אִשְׁתּוֹ אֶל-מְעָרַת שְֹדֵה הַמַּכְפֵּלָה עַל-פְּנֵי מַמְרֵא הִוא חֶבְרוֹן, בְּאֶרֶץ  כְּנָעַן. כ  וַיָקֶם הַשָֹּדֶה וְהַמְּעָרָה אֲשֶׁר-בּוֹ לְאַבְרָהָם לַאֲחֻזַּת-קָבֶר  מֵאֵת  בְּנֵי-חֵת.   ס       כ"ד   א  וְאַבְרָהָם זָקֵן,  בָּא בַּיָמִים,  וַיְ-ה-וָֹ-ה בֵּרַךְ אֶת-אַבְרָהָם בַּכֹּל.   ב   וַיּאֹמֶר אַבְרָהָם אֶלֹ  עַבְדּוֹ  זְקֵן   בֵּיתוֹ הַמֹּשֵל בְּכָל-אֲשֶׁר-לוֹ,  שִֹים-נָא יָדְךָ תַּחַת יְרֵכִי.    ג    וְאַשְׁבִּיעֲךָ בַּיְ-ה-וָֹ-ה קֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם  וֵקלֹהֵי הָאָרֶץ אֲשֶׁר לֹא-תִקַח אִשָׁה לִבְנִי  מִבְּנוֹת הַכְּנַעֲנִי אֲשֶׁר אָנֹכִי יוֹשֵב בְּקִרְבּוֹ.

והנה נמצא ה' אייר בדלוג הפוך של 28 אותיות:

שני    יז    וַיָּקָם שְֹדֵה עֶפְרוֹן אֲשֶׁר בַּמַּכְפֵּלָה אֲשֶׁר לִפְנֵי מַמְרֵא, הַשָּדֶה וְהַמְּעָרָה אֲשֶׁר-בּוֹ  וְכָל-הָעֵץ אֲשֶׁר בַּשָֹּדֶה אֲשֶׁר בְּכָל-גְּבֻלוֹ סָבִיב.  יח    לְאַבְרָהָם לְמִקְנָה  לְעֵינֵי בְנֵי-חֵת, בְּכֹל בָּאֵי שַׁעַר-עִירוֹ. יט    וְאחֲרֵי-כֵן קָבַר אַבְרָהָם אֶת-שָֹרָה אִשְׁתּוֹ אֶל-מְעָרַת שְֹדֵה הַמַּכְפֵּלָה עַל-פְּנֵי מַמְרֵא הִוא חֶבְרוֹן, בְּאֶרֶץ  כְּנָעַן.

שנת ה'תש"ח, בה החליטו ליסד את מדינת ישראל, מופיע, אף בקטע זאת, בדלוג  של 198 אותיות:

ט    וְיִתֶּן-לִי אֶת-מְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה אֲשֶׁר-לוֹ אֲשֶׁר בִּקְצֵה שָדֵהוּ, בְּכֶסֶף מָלֵא יִתְּנֶנָה לִּי בְּתוֹכֲכֶם לַאֲחֻזַּת-קָבֶר.    י    וְעֶפְרוֹן יֹשֵב בְּתוֹךְ בְּנֵי-חֵת, וַיַּעַן עֶפְרוֹן הַחִתִּי אֶת-אַבְרָהָם בְּאָזְנֵי בְנֵי-חֵת לְכֹל בָאֵי שַׁעַר-עִירוֹ לֵאמֹר.  יא    לֹא-אֲדֹנִי שְׁמָעֵנִי הַשָּׁדֶה נָתַתִּי לָךְ וְהַמְּעָרָה אֲשֶׁר-בּוֹ לְךָ נְתַתִּיהָ, לְעֵינֵי בְנֵי עַמִּי נְתַתִּיהָ לְּךָ קְבֹר מֵתֶךָ. יב  וַיִּשְׁתַּחוּ אַבְרָהָם לִפְנֵי עַם-הָאָרֶץ. יג וַיְדַבֵּר אֶל עֶפְרוֹן בְּאָזְנֵי עַם-הָאָרֶץ לֵאמֹר אַךְ אִם-אַתָּה לוּ שְׁמָעֵנִי, נָתַתִּי כֶּסֶף הַשָּׁדֶה קַח מִמֶּנִּי וְאֶקְבְּרָה אֶת-מֵתִי שָׁמָּה. יד    וַיַעַן עֶפְרוֹן אֶת-אַבְרָהָם לֵאמֹר לוֹ.  טו  אֲדֹנִי, שְׁמָעֵנִי אֶרֶץ אַרְבַּע מֵאֹת שֶׁקֶל-כֶּסֶף בֵּינִי וּבֵינְךָ מַה-הִוא וְאֶת-מֵתְךָ קְבֹר.   טז   וַיִּשְׁמַע אַבְרָהָם אֶל-עֶפְרוֹן וַיִּשְׁקֹל אַבְרָהָם לְעֶפְרוֹן אֶת-הַכֶּסֶף   אֲשֶׁר דִּבֶּר בְּאָזְנֵי בְנֵי-חֵת אַרְבַּע מֵאוֹת שֶׁקֶל כֶּסֶף עֹבֵר לַסֹּחֵר.    שני    יז    וַיָּקָם שְֹדֵה עֶפְרוֹן אֲשֶׁר בַּמַּכְפֵּלָה אֲשֶׁר לִפְנֵי מַמְרֵא, הַשָּדֶה וְהַמְּעָרָה אֲשֶׁר-בּוֹ  וְכָל-הָעֵץ אֲשֶׁר בַּשָֹּדֶה אֲשֶׁר בְּכָל-גְּבֻלוֹ סָבִיב.  יח    לְאַבְרָהָם לְמִקְנָה  לְעֵינֵי בְנֵי-חֵת, בְּכֹל בָּאֵי שַׁעַר-עִירוֹ. יט    וְאחֲרֵי-כֵן קָבַר אַבְרָהָם אֶת-שָֹרָה אִשְׁתּוֹ אֶל-מְעָרַת שְֹדֵה הַמַּכְפֵּלָה עַל-פְּנֵי מַמְרֵא הִוא חֶבְרוֹן, בְּאֶרֶץ  כְּנָעַן.   כ    וַיָקֶם הַשָֹּדֶה וְהַמְּעָרָה אֲשֶׁר-בּוֹ לְאַבְרָהָם לַאֲחֻזַּת-קָבֶר  מֵאֵת  בְּנֵי-חֵת. 

גם השנה, אף התאריך והחדש,  בנוסף לשם של היום המיוחד הזה, שניתן ליום הראשון שעול הגוים נפל מעל עם ישראל, מאז חורבן בית המקדש הראשון. ואחר כ-70 יובלות. זה ניתן לנו ברמז, בקטע של התורה, בו רכש אברהם אבינו אחוזת קבר עבור, אשתו, שרה אמנו. (בראשית כ"ג : ט'-כ"ד : ג') ב קרית ארבע, שהיא העיר חברון.

ועוד יש לראות בעניין "יום העצמאות" ביחס לכל יתר המועדים:

בין השבעים דברים שהם מתייחסים למספר 70:

שבעים ימים טובים בשנה בממוצע, ואלו הם; 

יחד עם חברי וידידי, הרב פנחס טסלר, מצאנו היחסים הרשומים כאן;

70 יום אחרי שחל יום ראשון של סוכות יום ראשון של חנוכה

70 יום אחרי שחל שמיני עצרת. שמחת תורה יום אחרון של חנוכה

70 יום אחרי שחל "זאת חנוכה" שמיני בחנוכה פורים (בשנה רגילה)

70 יום אחרי שחל פורים יום א' של מלחמת ששת הימים

70 יום אחרי שחל  ז' אדר יום קבורתו של משה רבינו בחוץ לארץ

ל"ג בעמר, יום קבורתו של רבי שמעון בר יוחאי,

גלגול של נשמת משה. נקבר בישראל

70 יום אחרי שחל היום שהמן הרשע שיגר האגרות  שלו, 

ב-י"ג ניסן (אסתר ד':י"ג) כתיבת אגרות מרדכי

ב-כ"ג סיון (אסתר ח' : ט')

70 יום אחרי שחל שבועות ט"ו באב

70  יום לפני שחל שבע עשר בתמוז יום העצמאות (ה' אייר)

70  יום לפני שחל (מחרתו של) תשע באב חל יום ירושלים (כ"ח אייר)

ועוד נמצא, כי יום "העצמאות" כנגד כל הימים הטובים שבלוח העברי:

 כנגד ברית בין הבתרים שכרת הקב"ה עם אברהם אבינו.

עוד דבר מעניין, שבמשך שנה בלוח שלו, כנגד שבע ימי מועד, שהם:

[2] ראשון ואחרון של פסח, [3] שבועות, [4] ראש השנה, [5] יום הכיפורים, [6] סוכות, [7] שמימי עצרת –

    כנגד החגים ישנם שבע תקופות של הודיה שהם:

[1] ט"ו בשבט, [2] ל"ג בעמר, [3] ט"ו באב, [4] חנוכה, [5] פורים, [6] העצמאות, [7], יום שחרור ירושלים. יום ירושלים תמיד חל ביום ה-43 לעמר  4+3=7, יום השביעי של ימי ה"הודיה" בלוח שלנו.