פרשת 'בחֻקֹתי'

סודר ע"י מנהלי האתר.

מה משמעיות היפוך סדר האבות?

            כתוב בתורה: 'וזכרתי את-בריתי יעקוב, ואף את-בריתי יצחק ואף את-בריתי אברהם אזכֹר וארץ אזכֹר'. (ויקרא כ"ו : מ"ב)

            פסוק זה נכלל בסדר זיכרונות של תפילת מוסף לראש השנה ותמיד נשאלת אותה שאלה: מדוע סדר שמותם של האבות הפוך?

לפי פירושו של רש'י: וזכרתי את-בריתי יעקוב: למה נמנו אחורנית? כלומר, כדאי הוא יעקב הקטן לכך, ואם אינו כדאי, הרי יצחק עמו,ואם אינו כדאי, הרי אברהם עמו שהוא כדאי.

חזקוני מפרש: 'וזכרתי את-בריתי יעקוב: [יעקב מופיע ראשון] לפי שמיטתו היתה שלמה לא נאמר לו 'אף'.

לפי פירושו של בעל הטורים: האבות מנויין למפרע.אומר הקב'ה אני זוכר מאין באתם ומונה וממשמש היחס עד למעלה, עד בן יעקב בן יצחק בן אברהם. (ויקרא רבה ל'ו : ד' – למה נאמרו אבות אחורנית, כלומר כדאי יעקב הקטן לכך. ואם אינו כדאי הרי יצחק עמו, ואם אינו כדאי אברהם עמו שהוא כדאי.)

הרב שבתאי גובינסקי שליט'א מחדרה, בשעת הלימוד השווה את שלושת האבות לשלושת הדברים שעליהם עומד העולם, לפי שמעון הצדיק: 'על התורה, ועל העבודה, ועל גמילות חסדים'.(אבות, פרק א' משנה ב')

יעקב מרמז תורה, ככתוב  תתן אמת ליעקב (תהלים קי'ט : קמ'ב) ואין אמת אלא תורה.

יצחק מרמז עבודה [ותפילה] הוא נעקד על המזבח, ככתוב:...' ויעקד את-יצחק בנו וישם אתו על-המזבח'...( בראשית כ'ב : ט') גם כתוב: 'ויצא יצחק לשוח בשדה'...( בראשית כ'ד : ס'ג) ורש'י פירש לשוח לשון תפילה. מכאן אנו לומדים שתפילה דומה לעבודה במקדש.

אברהם מרמז גמילות חסדים, כי כתוב: חסד לאברהם,(תהלים קי'ט : קמ'ב)

  לכן שמותם של האבות מופיעים לכאורה בסדר הפוך, אבל לפי תכונותיהם ובהשוותם אל שלושת הדברים שהעולם עומד עליהם, מתאים מאד הסדר כמו שהוא.

לפי הבנתי, ובהשפעתו של חזקוני, בנוגע  וזכרתי את-בריתי יעקוב, ואף את-בריתי יצחק ואף את-בריתי אברהם, מדוע כתוב 'אף' אצל יצחק ואצל אברהם גם כתוב 'אף' אבל לא אצל יעקב, כי בין בני אברהם בן פסול,וגם בין בני יצחק נולד אחד פסול, אבל כל בני יעקב כשרים. לכן לא מופיע תיבת המיעוט 'אף' אצל יעקב.   

אבל מדוע זאת פעם היחידה [בתורה] ששמו של יעקב כתוב בכתיב מלא, עם האות 'ו', יעקוב. שאלה זאת מובילה אותנו לשאלה אחרת, מדוע מקובל שאליהו הנביא מופיע דווקא בכל טקס של ברית מילה ולא בחתונות או בחגיגות בר-מצווה?

מפני של סב-סב-סבו של הרך הנימול לקח דבר ממנו לפני כ-3,000 שנה שעדיין לא הוחזר לו.

לפי פירוש רש'י בפרשת בחוקתי (ספר ויקרא כ'ו : מ'ב) יעקב אבינו לקח את האות 'ו' מאת אליהו הנביא לעירבון בחמש מקומות בתנ'ך והשאיר לו עם שם מחוסר ה'ו', לכן כתוב בחמש מקומות 'אליה'. אלא, מקובל שאליהו בא לכל ברית של יהודי בצפייה שהאות 'ו' שנלקח מאתו על ידי יעקב שיחזיר לו כאשר ימצא שהילד שכרגע נימול יהיה המושיע של  עם ישראל, ועל ידי כך אליהו יבשר לנו שקרוב מאוד הגאולה השלמה לבוא, ועל ידי כך יוחזר לו האות 'ו' שנלקח ממנו על ידי יעקב, סב-סב-סבו של הרך הנימול.

הנה, הזכרתי יעקב אבינו, בשעת חגיגת טקס בריתו של אברהם  – מה עם יצחק אבינו? כיצד הוא נכנס לתמונה?

בעצם הזכרנו אותו בתפילה שלאחר טקס המילה כי כך כתוב בתהלים, 'אשר כרת את-אברהם ושבועתו לישחק.'( תהלים ק'ו :ט')

ואלו ששמו לב שמידי בוקר אנו אומרים פסוק דומה, המצוטט מספר דברי הימים ב' אבל בחילוף האות 'ש' באות 'צ', 'אשר כרת את-אברהם ושבועתו ליצחק.' (דברי הימים ב' ט'ז :ט'ז) ומה המשמעות בהבדל זה?

אחר הבטחתו של הקב'ה בברית בין הבתרים, כמו שכתוב בפרשת 'לך לך': 'כי-גר יהיה זרעך בארץ לא להם ועבדום וענו אתם ארבע מאות שנה.'( בראשית ט'ו : י'ג) אבל השם נאלץ, כמו כתוב בהגדה של פסח, 'לחשב את הקץ' ועל ידי כך לקצר את תקופת העבדות לפי ערך הגימטריא של המילה 'קץ', הופחת 190 מ-400 השנים.

התשובה כרוכה במה שכתוב שפרשה שקראנו ביום ראשון של חג המצות, דווקא אותו תאריך שהרך הנימול נולד, וכן כתוב בפרשת בא: 'ומושב בני ישראל אשר ישבו במצרים שלשים שנה וארבע מאות שנה...'( שמות  י'ב : מ')

כיצד מספר זה מסתדר נגד ה-400 שהובטח לאברהם בברית בין הבתרים?

אברהם ישב ממצרים. אם בין-לילה, או חודש-ימים או פחות או יותר, אינו משנה. יעקב ישב במצרים שבע-עשרה שנה, וזה מדויק, לפי מה שכתובבתורה. ואם לפי העובדות האלו נחשבן – אברהם בגימטריא שווה 248, יעקב בגימטריא שווה 182, ביחד 430. אלא מפני שיצחק לעולם לא ישב במצרים הקב'ה 'חישב את הקץ'. היות וכתוב פעם, ישחק השווה 418, ופעם כתוב יצחק ששווה 208, ההבדל המדויק נשאר 210, מספר השנים שבני ישראל השתעבדו במצרים.

איך שלא יהיה, אני מקווה שאליהו הנביא ימצא רך הנימול שהוא באמת המושיע של עם ישראל במהרה, ושאליהו יתגלה בקרוב הבשורה הצפויה,ואז יעקב יחזיר לו את האות 'ו' שחסרה משמו זמן כה רב.