chiddush logo

מאה תקיעות

נכתב על ידי יניב, 13/9/2012

 בנוסף לסיבה הקבלית מדוע תוקעים מאה פעם בשופר בר"ה (שאיני יודע מהי), ניראה שיש גם צד רעיוני שהנה מצאנו עוד מקום של מאה, וזהו אצל דוד שתיקן מאה ברכות ביום  בשל שמתו מאה אנשים ביום (במדבר רבא יח,כא) ובגמ' מופיע 'תניא היה ר"מ אומר חייב אדם לברך מאה ברכות בכל יום שנאמר "ועתה ישראל מה ה' אלוקיך שואל מעמך" '(מנחות מג,ב). אם כן דוד זיהה שהמאה שמתים מרמזים על החוסר בברכות של האנשים, אלא שלא מובן מה קרה דווקא אצל דוד שלא היה קודם?- והנה לפני הפס' "ועתה ישראל" מופיע "ויאמר ה' אלי קום לך למסע לפני העם" וגו' (דברים י,יא) שמרמז על עניין מנהיגות (שהולך לפניהם) ובפרט משה היה מלך (ואף נאמר שם שיביאם לא"י והרי משה לא ניכנס כיון שהגאולה צריכה לבא דרך דוד) ולכן רמז שבמיוחד בזמן המנהיגות של דוד שהיה המלך הניבחר מיהודה, שהוא שלמות המלוכה, אצלו באה במיוחד החשיבות של המאה ברכות, ולכן אצלו מתו בשל שלא ברכו מאה ברכות. שניראה שענינם של הברכות זה לקדש את העולם לה' ,להמליך את ה' בעולם, ולכן זה חל בשיא תוקפו אצל דוד שהיה עיקר מייצג מלכות ה' בעולם, ומאה ברכות כנגד שלמות (מאה מייצג שלמות) ולכן יש בזה חשיבות לשלמות מלכות ה' בעולם. וזהו שהפס' ("ועתה" וגו') מדבר על יראת ה' כרמז ליראת מלכות. כך ניראה בדומה בשופר בר"ה שתוקעים בשל שהוא יום המלכת ה' בעולם (רס"ג) ולכן גם מאה לשלמות מלכות ה' בעולם, וזהו כמו הברכות גם השופר מעלה ומקדש את העולם לה', וממליך את ה', וזהו שהשופר גם כנגד מתן תורה וכנגד העקירה וכנגד שופרו של משיח (רס"ג) שהם דברים של קידוש והרמת העולם לה' והמלכת ה' בעולם. ועוד- שופר בא להחריד את העם לתשובה, שמביא יראה, וזהו כמו "ועתה ישראל.. כי אם ליראה" וכיון שבפס' נירמז על מאה שפועל (מאה ברכות) כך סימן שיראה באה ע"י מאה פעמים ולכן מאה תקיעות. ועוד בברכות יש ברכות על עצב ויש ברכות שמחה (וכמובן הרוב שמחה) כך בדומה בשופר יש תקיעה שהיא מזכירה תקיעת שמחה (ורוב התקיעות הם 'תקיעה') ויש תרועה שמזכירה בכי, שבכל מצב יש לעבוד את ה' (ולדעת שהכל לטובה) וכך גם בר"ה עצמו יש בו שמחה כמו שאנו שמחים ובוטחים בה' בר"ה (לזכות בדין) ויש בו גם פחד (ולכן בתקופת הגאונים היו שהתענו בר"ה) שהוא כעין עצב, וזה רומז לאדם לשוב לה' ולעבדו ביראה ובשמחה, שבדברים מסויימים אנו עובדי ה' מיראה ובדברים מסויימים אנו עובדי ה' מאהבה, ולכן תוקעים כך וכך. והנה גם נאמר על חיי אדם (אבות ה,כד) 'בן מאה כאילו מת ועבר ובטל מן העולם' כך גם בתקיעות שופר אנו מכניסים יראה באדם להתעורר בתשובה ולהרוג את היצה"ר שבו שמגיע מהחומרי הבהמי שבאדם בעולם, ואנו באים לבטלו מהעולם, להמית את יצה"ר שבו ולכן מאה. ועוד- יש עשרה מאמרות שבהם ניברא העולם 'והלא במאמר אחד יכול להבראות?- אלא להפרע מן הרשעים שמאבדין את העולם... וליתן שכר טוב לצדיקים שמקיימין את העולם שנברא בעשרה מאמרות' (אבות שם א) וזה בפרט בר"ה שהוא זמן בריאת האדם בעולם, זהו זמן דין לאדם שמאבד או מקיים את העולם, ולכן בלצאת ידי הספקות (רבי אבהו) תוקעים 'תש"ת תר"ת תשר"ת' והם 10 כנגד המאמרות והעולם, וכן 10 של 10 כעין יותר עמוק בזה וכך 100 (ואולי רס"ג שהביא 10 טעמים לשופר, רשם  דווקא 10 כנגד המאמרות ותיקון העולם בשופר). והנה התרועה היא 'יבבא' שזהו 'גנוחי גנח' או 'ילולי יליל' ופרש"י 'מ"ד .. גנח- כאדם הגונח מלבו כדרך החולים .., ילולי יליל- כאדם הבוכה והמקונן' (ב"ב לג,ב) ניראה רמז להוצאת יצה"ר שבגללו (בשל החטא) בא חולי ומוות בעולם, ולכן מזכירים מה הוא עושה, מה תוצאותיו, חולי ומוות  וכך מוקיעים אותו וחוזרים בתשובה ובאים לתקן את העולם שניברא בעשרה מאמרות (יש 30 פעמים של תרועה [תשר"ת- השברים תרועה יחשבו כאחד] כנגד חודש שהוא כנגד בנ"י שאנו מתקני העולם, וכן יש 40 של תרועה [תשר"ת יחשבו בשניים] כנגד מתן תורה שאיתו מוציאים את יצה"ר מהעולם) ולכן למדים דינו של שופר בר"ה מיובל שניקרא עולם, ובהקשר לקדושה (היובל) שכך בר"ה במיוחד באים לתקן ולקדש את העולם לה'. 

יה"ר שניזכה לשנה טובה הכלל והפרט.

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה
ציורים לפרשת שבוע