יב דִּין תּוֹרָה שֶׁמֻּתָּר לַגֵּר שֶׁיִּשָּׂא אִמּוֹ אוֹ אֲחוֹתוֹ מֵאִמּוֹ שֶׁנִּתְגַּיְּרוּ. אֲבָל חֲכָמִים אָסְרוּ דָּבָר זֶה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ: בָּאוּ מִקְּדֻשָּׁה חֲמוּרָה לִקְדֻשָּׁה קַלָּה; שֶׁאֶמֶשׁ הָיְתָה זוֹ אֲסוּרָה לוֹ, וְהַיּוֹם מֻתֶּרֶת. וְכֵן גֵּר שֶׁבָּא עַל אִמּוֹ אוֹ אֲחוֹתוֹ וְהִיא בְּגַיּוּתָהּ - הֲרֵי זֶה כְּבָא עַל הַנָּכְרִית.

יג2 גֵּר אָסוּר בִּשְׁאֵר הָאֵם אַחַר שֶׁנִּתְגַּיֵּר מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים, וּמֻתָּר בִּשְׁאֵר הָאָב, אַף עַל פִּי שֶׁיּוֹדֵעַ בְּוַדַּאי שֶׁזֶּה שְׁאֵרוֹ מֵאָבִיו, כְּגוֹן תְּאוֹמִים, שֶׁדָּבָר בָּרוּר שֶׁאָבִיו שֶׁלָּזֶה הוּא אָבִיו שֶׁלָּזֶה; וְאַף עַל פִּי כֵן לֹא גָּזְרוּ עַל שְׁאֵר אָבִיו.

יג3 לְפִיכָךְ נוֹשֵׂא הַגֵּר אֵשֶׁת אָחִיו מֵאָבִיו וְאֵשֶׁת אֲחִי אָבִיו וְאֵשֶׁת אָבִיו וְאֵשֶׁת בְּנוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁנִּשֵּׂאת לְאָחִיו אוֹ לְאָבִיו אוֹ לַאֲחִי אָבִיו אוֹ לִבְנוֹ אַחַר שֶׁנִּתְגַּיְּרוּ. וְכֵן אֲחוֹת אִמּוֹ מֵאָבִיהָ, וַאֲחוֹתוֹ מֵאָבִיו, וּבִתּוֹ, שֶׁנִּתְגַּיְּרָה - מֻתֶּרֶת לוֹ. אֲבָל אֵינוֹ נוֹשֵׂא לֹא אֲחוֹתוֹ מֵאִמּוֹ, וְלֹא אֲחוֹת אִמּוֹ מֵאִמָּהּ, וְלֹא אֵשֶׁת אָחִיו מֵאִמּוֹ שֶׁנְּשָׂאָהּ אָחִיו מֵאִמּוֹ אַחַר שֶׁנִּתְגַּיֵּר. אֲבָל אִם נְשָׂאָהּ אָחִיו כְּשֶׁהוּא גּוֹי - הֲרֵי זוֹ מֻתֶּרֶת לוֹ.

טו הַנּוֹשֵׂא גִּיֹּרֶת וּבִתָּהּ הַגִּיֹּרֶת, אוֹ שְׁתֵּי אֲחָיוֹת מִן הָאֵם - יוֹשֵׁב עִם אַחַת מֵהֶן, וּמְגָרֵשׁ הַשְּׁנִיָּה. נָשָׂא גִּיֹּרֶת, וּמֵתָה - הֲרֵי זֶה מֻתָּר לִשָּׂא אִמָּהּ אוֹ בִּתָּהּ, שֶׁלֹּא גָּזְרוּ אֶלָּא בְּחַיֵּיהֶן. וּמֻתָּר אָדָם לִשָּׂא שְׁתֵּי אֲחָיוֹת גִּיּוֹרוֹת מִן הָאָב, שֶׁלֹּא גָּזְרוּ בִּשְׁאֵר הָאָב, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ (לעיל יג).

יט1 עֲבָדִים שֶׁנִּשְׁתַּחְרְרוּ - הֲרֵי הֵן כַּגֵּרִים: כָּל שֶׁאָסוּר לַגֵּרִים אָסוּר לָהֶן, וְכָל הַמֻּתָּר לַגֵּרִים מֻתָּר לָהֶן.