chiddush logo

תושבע"פ – הכנות לליל הסדר שהיו מסובין בבני-ברק והיו מספרים ביציאת מצרים כל אותו הלילה

24/3/2020

 רצ"ב דפי לימוד - הכנה לקראת ליל הסדר, מזוית תושבע"פ. קבלתי הרבה תגובות חיוביות על דף הלימוד בעניני הקורונה, אז זה עשה מוטיבציה להכין עוד אחד.

הרב זולדן

להורדה כקובץ וורד לחצו כאן 

 

אדר תש"פ

 

תושבע"פ – הכנות לליל הסדר

שהיו מסובין בבני-ברק והיו מספרים ביציאת מצרים כל אותו הלילה

דפי לימוד - לכיתה, למשפחה, לקהילה, עם החברותא

(או באמצעות זום או כל אמצעי תקשורתי אחר)

 

רצ"ב מקורות ללימוד ועיון, ושיח עם תלמידים ותלמידות, וכן במסגרת המשפחה, הקהילה.

המקורות נועדו ללימוד והכנה לקראת ליל הסדר. ההתמקדות בדפים אלו היא בסיפור ליל הסדר בבני ברק אצל ר' עקיבא.

המקורות מלווים בשאלות הנחייה. בסוף נכתבו נקודות לשיח ועיון עם התלמידים והתלמידות בעת הלימוד ולאחריו. כל מורה יתחליט מה מתאים ללמוד מתוך המקורות.

 

 

שנתבשר בשורות טובות

"ויאמר אם שמוע תשמע לקול ה' אלהיך והישר בעיניו תעשה והאזנת למצותיו ושמרת כל חקיו כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך כי אני ה' רופאך" (שמות טו, כו)

"בניסן נגאלו ובניסן עתידין להגאל"

 

הרב יהודה זולדן

מפמ"ר תלמוד תושבע"פ


 

 

פתיחה

על נוסח ההגדה של פסח שבידינו, כתב הרמב"ם (סוף הלכות חמץ ומצה - נוסח ההגדה): "נוסח ההגדה שנהגו בה ישראל בזמן הגלות כך הוא". הגדה של גלות, הגדה שנוסדה לאחר החורבן של בית המקדש. קרבן פסח, המצווה המרכזית של ליל הסדר כמעט ולא נזכרת בה כלל. רק בסוף, בדברי רבן גמליאל: "פסח שהיו אבותינו אוכלים על שום מה?".

לא ידוע בבירור מי ערך את ההגדה של פסח, אך עיקרה הוא בסגנון של דרשות תנאים, וכמה שמות של תנאים נזכרים בהגדה: ר' אלעזר בן עזריה, ר' אליעזר, ר' יהושע ור' טרפון, שבאים לבני ברק לר' עקיבא; בן זומא שהוזכר ע"י ר' אלעזר בן עזריה; ר' יהודה שנתן בהם סימנים; ר' יוסי הגלילי שמלמד כמה מכות לקו המצרים על הים; רבן גמליאל שאמר על כל מי שלא אמר. 

במשך השנה אנו לומדים את דבריהם של תנאים בעיקר בעניני הלכה - במסגרת לימוד משנה וגמרא.

נעיין בהגדה של פסח ונלמד על עמידתם והנהגתם של תנאים בתקופה קשה מאד לעם ישראל. הנהגתם נחקקה כאבן יסוד להתנהלות של דורות במהלך כל ההיסטוריה, עד זמננו היום הזה.

נתמקד במעשה הידוע של התנאים שהגיעו לבני ברק לר' עקיבא, והיו מסובים וספרו את סיפור יציאת מצרים כל הלילה. הסיפור על ליל הסדר המיוחד הזה בבני ברק התרחש כמה שנים לאחר החורבן, כשזיכרון חג הפסח בבית המקדש השני חקוק מאד אצל כל היושבים, והם חווים כל יום מחדש את נוראות החורבן והשלכותיו.

סיפור זה לא מופיע במקור אחר בדברי תנאים (משנה, תוספתא, מדרש הלכה או אגדה). המקור הוא הגדה של פסח.  

 

א.    בליל הסדר אצל ר' עקיבא בבני ברק

הגדה של פסח

מעשה ברבי אליעזר ורבי יהושע ורבי אלעזר בן עזריה ורבי עקיבא ורבי טרפון שהיו מסובין בבני-ברק, והיו מספרים ביציאת מצרים כל אותו הלילה.

עד שבאו תלמידיהם ואמרו להם: רבותינו, הגיע זמן קריאת שמע של שחרית.

 

·         מה המסר בסיפור על ההתכנסות הזו?

·         מה הם ספרו כל הלילה? מה כל אחד מהם סיפר ואמר?

·         מה מיוחד בכל אחד מבין התנאים הללו, מה מעמדם? 

·         מה הסיבה לכך שכל התנאים הגדולים הללו עוזבים את בני משפחותיהם ותלמידיהם ובאים "לעשות סדר" דוקא אצל ר' עקיבא?

·         "עד שבאו תלמידיהם...". מה המסר בתזכורת שהגיע זמן קריאת שמע של שחרית?

התנאים שבאו לבני ברק  חיו ופעלו בזמן שבית המקדש היה קיים וגם לאחר החורבן. הם נמצאים בבני ברק ולא בבית המקדש בירושלים, כי בית המקדש חרב. התנאים הללו נזכרים פעמים רבות ביחד בהרכבים שונים, ובנוסף גם רבן גמליאל:  "ומעשה ברבן גמליאל ורבי יהושע ורבי אלעזר בן עזריה ורבי עקיבא, שהיו באין בספינה" (משנה מעשר שני ה, ט] סוכה מא ע"ב); "וכבר היה רבן גמליאל ורבי אלעזר בן עזריה ורבי יהושע ורבי עקיבא מהלכין בדרך" (מכות כד ע"א), ועוד רבים). לעיתים, הם חלקו זה על זה ואף במחלוקות חריפות בעניני הלכה ואגדה, ועם זאת הם התכנסו באותו ליל סדר בביתו של ר' עקיבא. 

הסיפור מופיע בתחילת ההגדה, לפני שמתחילים את הסיפור עצמו על יציאת מצרים כדי להוכיח את מה שנאמר קודם לכן:

ואפילו כולנו חכמים, כולנו נבונים, כולנו זקנים, כולנו יודעים את התורה, מצוה עלינו לספר ביציאת מצריים; וכל המרבה לספר ביציאת מצרים, הרי זה משובח.

 

ב.     התנאים שבאו לבני ברק. היכן היה ביתם? מהיכן הם באו?

תוספתא סוטה ז, ט

מעשה בר' יוחנן בן ברוקה ור' לעזר חסמא שבאו מיבנה ללוד, והקבילו פני ר' יהושע בפקיעין [מזוהה בין יבנה ללוד, לא פקיעין המוכרת כיום בצפון]. אמר להם ר' יהושע: מה חידוש היה בבית המדרש היום [ביבנה]?  אמרו לו: תלמידיך אנו, ומימיך אנו שותין. אמר להם: אי אפשר שלא יהא חידוש בבית המדרש. שבת של מי היתה? אמרו לו: של ר' אלעזר בן עזריה היתה. [בתקופה שבה רבן גמליאל היה דורש שלוש שבתות ור' אלעזר בן עזריה היה דורש שבת אחת]. 

משנה בבא מציעא ד, ג

הורה רבי טרפון בלוד: האונאה שמנה כסף לסלע, שליש למקח, ושמחו תגרי לוד.  

סנהדרין לב ע"ב

הלך אחר חכמים לישיבה: אחר רבי אליעזר ללוד, ...אחר רבי יהושע לפקיעין, ...אחר רבי עקיבא לבני ברק [תל בני ברק העתיקה מזוהה באזור בו נמצא כיום פארק שרון (חיריה). מחלף מסובים הסמוך, נקרא על שם אותו לילה בבני ברק].

 

ג. מה היה הייחוס והמעמד של כל אחד מהתנאים שבאו לבני ברק - כהן, לוי, ישראל, צאצא של גרים?

ר' יהושע  

כשנזכר במשנה השם ר' יהושע, הכוונה היא לר' יהושע בן חנניה (נזיר נו ע"ב רש"י ד"ה ור' אליעזר).

ערכין יא ע"ב

מעשה בר' יהושע בר חנניה שהלך לסייע בהגפת דלתות אצל ר' יוחנן בן גודגדא, אמר לו: בני, חזור לאחוריך, שאתה מן המשוררים ולא מן המשוערים.

 

ר' טרפון  

תוספתא בכורות ו, יד

נתן האב חמש סלעים לחמשה כהנים בנו פדוי. נתנן לו זו אחר זו זו אחר זו בנו פדוי. נתנן לו חזר ונטלן הימנו בנו פדוי. כך היה ר' טרפון עושה נוטלן הימנו, וחוזר ונותנו לו.

 

 

ר' אלעזר בן עזריה

ברכות כז ע"ב

רבי אלעזר בן עזריה, דהוא חכם והוא עשיר והוא עשירי לעזרא [הכהן הגדול בתחילת ימי הבית השני].

ירושלמי יבמות א, ו

ראה [ר' דוסא בן הרכינס] את רבי לעזר בן עזריה וקרא עליו [שם לז כה] "נער הייתי גם זקנתי" (תהילים לז, כה). מכירו אני שהוא דור עשירי לעזרא. ועינוי דמיין לדידיה [=ועיניו דומות לעיני עזרא]

 

ר' אליעזר [בן הורקנוס]

מדרש תנחומא, פרשת חקת סימן כד

ר' אחא בשם ר' יוסי בר חנינא אמר: בשעה שעלה משה לרקיע, שמע קולו של הקדוש ברוך הוא יושב ועוסק בפרשת פרה, ואומר הלכה בשם אומרה: "ר' אליעזר אומר: עגלה בת שנתה ופרה בת שתים" (משנה פרה א, א).

אמר משה: ריבונו של עולם, והלא העליונים והתחתונים שלך הם, ואתה אומר הלכה משמו של בשר ודם? אמר לו: צדיק אחד עתיד לעמוד בעולמי, ועתיד לפתוח בפרשת פרה תחלה "ר' אליעזר אומר עגלה בת שנתה, ופרה בת שתים".

אמר לפניו: ריבונו של עולם, יהי רצון שיהא מחלציי.

אמר לו: חייך שהוא מחלציך, שנאמר "שם האחד אליעזר" (שמות יח ד), שם אותו המיוחד אליעזר.

 

ר' עקיבא

אין לנו ידיעות רבות על מוצאו של ר' עקיבא. לרב ניסים גאון היתה מסורת שהוא צאצא של משפחת גרים.

רב ניסים גאון ברכות כז ע"ב

מבני בניו של סיסרא למדו תורה בירושלים (סנהדרין צו ע"א; גיטין נז ע"א). ומאן אינון? [ומי הם?] ר' עקיבא. 

·         סכם: מאיזה מקום הגיע כל אחד מהתנאים לבני ברק, ומה היה מעמדו?

 

ד. מדוע תנאים מיוחסים כאלו, עוזבים את בתיהם ומשפחותיהם, ובאים לליל הסדר דוקא לר' עקיבא?

התנאים הללו מכירים כנראה את הנהגתו וראייתו המיוחדת של ר' עקיבא במצבים הקשים הללו שלאחר החורבן.

 

ספרי דברים פרשת עקב פיסקא מג (מכות כד ע"א-ע"ב; איכה רבה ה, יח)

וכבר היו רבן גמליאל ורבי יהושע ורבי אלעזר בן עזריה ורבי עקיבה נכנסים לרומי.

שמעו קול המיה של מדינה מפיטיוליס עד מאה ועשרים מיל.

התחילו הם בוכים ורבי עקיבה מצחק.

אמרו לו: עקיבה, מפני מה אנו בוכים ואתה מצחק?

אמר להם: אתם למה בכיתם?

אמרו לו: ולא נבכה שהגוים עובדי עבודה זרה מזבחים לאלילים ומשתחוים לעצבים יושבים בטח שלוה ושאנן ובית הדום רגליו של אלהינו היה לשריפת אש ומדור לחיות השדה?

אמר להם: אף אני לכך צחקתי. אם כך נתן למכעיסיו קל וחומר לעושי רצונו.

 

שוב פעם אחת היו עולים לירושלים.

הגיעו לצופים קרעו בגדיהם.

הגיעו להר הבית וראו שועל יוצא מבית קדש הקדשים התחילו הם בוכים ורבי עקיבה מצחק. 

אמרו לו: עקיבה, לעולם אתה מתמיה שאנו בוכים ואתה מצחק?

אמר להם: ואתם למה בכיתם?

אמרו לו: לא נבכה על מקום שכתוב בו "והזר הקרב יומת" (במדבר א, נא) הרי שועל יוצא מתוכו, עלינו נתקיים: "על זה היה דוה לבנו על הר ציון ששמם שועלים הלכו בו" (איכה ה, יז-יח)?

אמר להם: אף אני לכך צחקתי.

הרי הוא אומר: "ואעידה לי עדים נאמנים את אוריה הכהן ואת זכריהו בן יברכיהו" (ישעיהו ח, ב).

וכי מה ענין אוריה אצל זכריה? [אוריה במקדש ראשון (מלכ"ב טז, י-טז); וזכריה במקדש שני].

מה אמר אוריה: "ציון שדה תחרש וירושלם עיים תהיה והר הבית לבמות יער" (ירמיהו כו, יח [כ]).

מה אמר זכריה "כה אמר ה' צבאות עוד ישבו זקנים וזקנות ברחובות ירושלים" (זכריה ח, ד).

אמר המקום: הרי לי שני עדים האלו. אם קיימים דברי אוריה, קיימים דברי זכריה. ואם בטלו דברי אוריה בטלים דברי זכריה.

שמחתי שנתקיימו דברי אוריה, לסוף שדברי זכריה עתידים לבוא.

בלשון הזה אמרו לו: עקיבה נחמתנו.

 

[עד שלא נתקיימה נבואתו של אוריה - הייתי מתיירא שלא תתקיים נבואתו של זכריה,

עכשיו שנתקיימה נבואתו של אוריה - בידוע שנבואתו של זכריה מתקיימת.

בלשון הזה אמרו לו: עקיבא ניחמתנו! עקיבא ניחמתנו].

 

ר' עקיבא גם פעל באופן ממשי להתחדשות בבנין עם ישראל בארצו מספר שנים לאחר החורבן.

רמב"ם הלכות מלכים יא, ג

רבי עקיבא חכם גדול מחכמי משנה היה, והוא היה נושא כליו של בן כוזיבא המלך, והוא היה אומר עליו שהוא המלך המשיח, ודימה הוא וכל חכמי דורו שהוא המלך המשיח, עד שנהרג בעונות. כיון שנהרג [בר כוכבא], נודע להם שאינו [שהוא אינו מלך המשיח].

·         מי שמות התנאים בכניסה לרומי, ובעליה להר הבית, שהיו יחד עם ר' עקיבא?  מי מהם היה עם ר' עקיבא בליל הסדר בבני ברק?

·         על פי דברי ר' עקיבא במעשים הללו -  בכניסה לרומי, ובעליה להר הבית, ובמרד בר כוכבא (שיתכן שהיה לאחר אותו לילי סדר), מדוע כל התנאים המיוחסים הללו – שני כהנים ושני לוויים, מתכנסים לספר ביציאת מצרים דווקא אצל ר' עקיבא שהוא צאצא של גרים?

 

 

 

הרב יחיאל מיכל אפשטיין, הגדה של פסח-ליל שימורים, עמ' 19

בעד זה החזיקו טובה לר' עקיבא על שחיזקם בתקוות כלל ישראל תיכף אחר החורבן, ולכן באו כולם לעירו ולביתו של ר' עקיבא. ...והם כולם באו אליו לספר ביציאת מצרים בליל חג הפסח, מפני שביציאת מצרים מתברר נצחיות ישראל ש'כל כלי יוצר עליו לא יצלח' (ע"פ ישעיהו נד, יז) לכלותו. והיו מאריכים בזה עד שבאו תלמידיהם ואמרו רבותינו הגיע זמן קריאת שמע של שחרית, וזהו גם כן לאמץ ברכים כושלות דבקריאת שמע של שחרית אנו אומרים גם כן "עזרת אבותינו... מגן מושיע לבניהם אחריהם בכל דור ודור" ועוד דברים כאלה, שבין קריאת שמע לשמונה עשרה. שמובטחים אנחנו מפיו יתברך שיהיה לנו קיום עולמי.

הראי"ה קוק, עולת ראיה, חלק ב עמ' ג-ד

ר' עקיבא המשחק כשרואה ששועל יוצא מבית קדשי קדשים, מפני שלנפשו הענקית - העתיד הרחוק ניצב כהווה. ר' עקיבא המלא צהלה לקול המונה של רומי, מפני שהאהבה האלהית הנובעת מעומק חכמת לבו הנפלאה הורתהו [הורתה לו], עד כדי מלא ציור חי, כי רומי ואליליה כליל יחלוף, ואור ציון לעד יזרח. האהבה בתענוגים למחזה העתיד הוודאי מילאה כל כך את לבבו הטהור, עד כי לא הניחה לו מקום גם לאנחת לב על ההווה המרעיד, שהכירו רק כעב קל על פני החמה הברה בשחקים.

הראי"ה קוק, מאמרי הראיה, עמ' 202 [מכתב לתנועת הנוער 'בני עקיבא']

רבי עקיבא אורן של ישראל אשר בשמו אתם נקראים בבחינת איגודכם, היו נא מכוונים לשלשת הסימנים המצינים לנו לדורות את קדושתו העליונה, שהם:

[א] ראשית אהבת התורה עד לכדי מסירות נפש של סבל בלתי גבולי, הדעה היסודית שסם החיים של האומה ומכון גאולתה אין לו תוכן אחר כי אם זאת התורה שהיא "חיינו ואורך ימינו".

[ב] השנית ההכללה: "סתם מתניתין רבי מאיר, סתם תוספתא רבי נחמיה, סתם ספרא רבי יהודה, סתם ספרי רבי שמעון, וכולהו אליבא דרבי עקיבא (סנהדרין פו ע"א). "כולהו סתימתאה אליבא דרבי עקיבא" - פלגים רבים הולכים וזורמים, מתניתין, תוספתא, ספרי, ספרא וכו', אבל הכל בא מתוך אותו הים הגדול, תורתו הכוללת של רבי עקיבא. התורה תורת חיינו כל פלגיה המתגלים ברוח וכל הפלגים המתגלים בחיי האומה, ממנה הם זורמים, ולאחדם עם מקורם הברוך לנצח אנו נדרשים. ...

[ג] והשלישית היא מדת רבי עקיבא המיוחדה, שהיא מתעוררת עכשיו בזמן צמיחת הישועה, להיות לנו לאור עולם, התלהבות ומסירות לחזק כל חזון של גאולה ותחיה לישראל וארצו. ודוקא מפני שהחזון בשעתו נכשל, ובר כוכבא נפל ועמו נפל ישראל בבחינת חירותו הלאומית, בטוחים אנו כי תורת אמת אשר בפה קדוש יבוא תור לה, והתור הזה הולך ובא, ולא תקום פעמים צרה, ולא לחנם לחם ישראל מלחמת קיומו ונצחו עד דור אחרון ועד בכלל.

הרב צבי יהודה הכהן קוק, לנתיבות ישראל עמ' 181

ר' עקיבא הוא זה אשר בעלותו מתוך עומק השפל אל מרום ההנהגה, בבירור דרישתה של יציאת מצרים וחירות ישראל עם ראשי ישראל ומדריכי תורתו, באותו לילה בני ברק.

 

·         לאיזו נחמה ציפו התנאים בדברי ר' עקיבא בהתכנסם אצלו בליל הסדר?

·         אילו ביטויים נוספים של גאולה יש בברכות קריאת שמע הסמוכים לתפילת עמידה?

·         במהלך ההיסטוריה ישבו יהודים בגלות, ואף סבלו צרות רבות ונוראיות (אינקוזיציה, עלילות דם, פרעות, השואה האיומה, ועוד). ועם זאת אנו יודעים שרבים ספרו ובמסירות נפש רבה את ספור יציאת מצרים והרגישו כבני חורין. אלו דברי נחמה יכולים הם ללמוד מר' עקיבא והתנאים שאיתו?

 

הרב יעקב משה חרל"פ, הסביר את דברי הגמרא (סנהדרין פו ע"א) שהזכיר הראי"ה קוק, שכל דברי התנאים הם על פי ר' עקיבא, ובהקשר למוצאו ממשפחת גרים.

 

הרב יעקב משה חרל"פ, מי מרום – שמות, עמ' קכז-קכח

יתרו אבי כל הגרים הוא, ותפקיד הגרות לגלות תורה שבעל פה, ולכן כולהו אליבא דר' עקיבא (סנהדרין פו ע"א). ור' עקיבא מיוצאי חלציו של יתרו היה, שבא מסיסרא ע"י יעל אשת הקיני. נפשות הגרים ממחצב נשמתם של ישראל היא, אשר נתגלגלו בין האומות.

...כל אילו הנשמות שתפקידן לגלות את התורה שבעל פה באות דרך עולם הגרות, כך שאין עליהם שום כפיה מלמעלה, מאחר שלא יצאו מגזע ישראל. וכשבאים להתגייר אומרים להם: מה ראיתם שבאתם להתגייר (יבמות מז ע"א). אמנם אחרי הגרות כשנכנסים לברית ישראל, כבר חלה עליהם בחינת הכפיה הר כגיגית, אבל מכל מקום הם מבחינתם קבלו הכל ברצון גמור ושלם בלי כל הכרח וכפיה. בקבלה שלמה שכזו אפשר לאורות תורה שבעל פה להתגלות במלוא זוהרן.

·         מדוע ליתרו, לרחב, לרות, לר' עקיבא (ועוד גרים מפורסמים) יש יכולת לראות דברים מעומק אחר, ממקום גבוה יותר? 

 

ה. ר' עקיבא חותם ההגדה בברכת "ברוך אתה ה' גאל ישראל"

 

פתחנו במה שהובא בתחילת ההגדה על התכנסות התנאים בבני ברק. נעבור לסוף חלק "המגיד". הברכה המסיימת היא "ברוך אתה ה' גאל ישראל". גם כאן בא לידי ביטוי בעוצמה רבה דרכו המובילה של ר' עקיבא. כך אנו מסיימים את ברכת המגיד, לפני ששותים את הכוס השני:

ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם, אשר גאלנו וגאל את אבותינו ממצרים, והגיענו ללילה הזה לאכול בו מצה ומרור. כן ה' אלקינו ואלקי אבותינו יגיענו למועדים ולרגלים אחרים הבאים לקראתנו לשלום, שמחים בבנין עירך וששים בעבודתך, ונאכל שם מן הזבחים ומן הפסחים שיגיע דמם על קיר מזבחך לרצון, ונודה לך שיר חדש על גאולתנו ועל פדות נפשנו, ברוך אתה ה' גאל ישראל.

 

ברכה זו מורכבת מדבריהם של שני תנאים  - ר' טרפון, ור' עקיבא. ר' טרפון היה גם כן באותו ליל סדר בבני ברק.

משנה פסחים י, ו; פסחים קטז ע"ב

רבי טרפון אומר: "אשר גאלנו וגאל את אבותינו ממצרים" ולא היה חותם.

רבי עקיבא אומר: "כן ה' אלהינו ואלהי אבותינו יגיענו למועדים ולרגלים אחרים הבאים לקראתינו לשלום, שמחים בבנין עירך וששים בעבודתך, ונאכל שם מן הזבחים ומן הפסחים...

ברוך אתה ה' גאל ישראל".

 

ר' טרפון – "לא היה חותם". הוא פתח במילות ברכה: "ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם, אשר גאלנו...", אך לא סיים בברכה. ר' עקיבא הסכים לפתיחה בברכה, הוסיף עוד, וסיים בברכה "ברוך אתה ה' גאל ישראל".

מה המחלוקת בין ר' טרפון לבין ר' עקיבא?


 

רשב"ם פסחים קטז ע"ב

פליגי [חלקו] בה רבי טרפון ורבי עקיבא בההיא ברכה. דלרבי טרפון פותח בברוך ואינו חותם בברוך, מידי דהוה [הרי הם כמו] אברכת פירות וברכת המצות דכולה הודאה היא. ולר' עקיבא חותם בה נמי [גם בברוך לפי שמוסיף בה דברי ריצוי ובקשה.

·         ע"פ הרשב"ם במה חלקו ר' טרפון ור' עקיבא בנוגע לברכה זו? מה ראה רבי טרפון בייעודה של ברכה זו ומה ראה ר' עקיבא בייעודה של ברכה זו?

 

הרמב"ם בפירוש המשנה ובהלכה, הסביר את דבריהם בהקשר של תקופות.

הרמב"ם, פירוש המשנה, שם

ר' טרפון אומר: "אשר גאלנו וגאל את אבותינו ממצרים והגיענו הלילה הזה לאכול בו מצה ומרור", ולא היה חותם.

ר' עקיבא מוסיף: "כן ה' אלוקינו ואלוקי אבותינו הגיענו למועדים ולרגלים אחרים הבאים לקראתנו לשלום שמחים בציון עירך וששים בעבודתך ונאכל שם מן הזבחים ומן הפסחים עד שיגיע דמן על קיר מזבחך לרצון ונודה לך שיר חדש על גאולתינו ועל פדות נפשינו

ברוך אתה ה' גאל ישראל".

 

רמב"ם הלכות חמץ ומצה ח, ה

וחותם "ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם אשר גאלנו וגאל את אבותינו ממצרים והגיענו ללילה הזה לאכול בו מצה ומרורים".

ובזמן הזה מוסיף: "כן ה' אלהינו ואלהי אבותינו יגיענו למועדים ולרגלים אחרים הבאים לקראתנו לשלום שמחים בבנין עירך וששים בעבודתך ונאכל שם מן הזבחים ומן הפסחים שיגיע דמם על קיר מזבחך לרצון ונודה לך שיר חדש על גאולתנו ועל פדות נפשנו

ברוך אתה ה' גאל ישראל".

·         ע"פ הרמב"ם במה חלקו ר' טרפון ור' עקיבא בנוגע לברכה זו? מה ראה רבי טרפון בייעודה של ברכה זו ומה ראה ר' עקיבא בייעודה של ברכה זו?

 

הרב חיים דרוקמן, "וחותם בגאולה", הגדה של פסח – לזמן הזה, עמ' 151-148

הסתכלותו המיוחדת של ר' עקיבא על ההווה. המציאות כולה עוברת בעיניו דרך "משקפת", המקרבת את האירועים הרחוקים עד שנדמה שאפשר לגעת בהם כבר עכשו!. לדידו, אם הבטיח ה' שתבוא הגאולה בעתיד – הרי שניתן לחוש בה הולכת ומתהווה! הוא אוחז בעתיד כביכול, ומבקש להודות עליו כבר עכשו, ולכן הוא חתם "גאל ישראל" על גאולה עתידית שטרם הופיעה בפועל.

... אדם גדול אינו שת לבו לעננים אפורים העתידים להסתלק, כיון שכבר עכשו הוא רואה בעין רוחו את השמש הזורחת בסוד העננה. רבי עקיבא רואה את הגלות, על כל מאורעותיה, כענן חולף המסתיר זמנית את אורם של ישראל, הזורח לעד. הוא רואה זאת כבר נגד עכשו לנגד עיניו. הגאולה העתידה באה וניצבת לפניו כהווה.

מסתבר שזו כוונתו גם בברכת הגאולה: כן ה'... יגיענו למועדים ולרגלים אחרים... שמחים בבנין עירך וששים בעבודתך". אין צורך לראות בברכה זו רק בקשה: כשם שגאלתנו ממצרים – אנא הושיענו בשנית. אלא תיאור עובדה: כשם שגאלתנו ממצרים – כן אתה מושיע אותנו בשנית. זוהי ברכת הודאה על הגאולה העתידה ההולכת ומתממשת בהווה.

...ר' עקיבא מתייחס לגאולת העבר ולגאולת העתיד – כדבר אחד. כשהוא אומר: "כן ה' אלוקינו יגיענו..." בלשון עתיד, ו"ברוך אתה ה' גאל ישראל" בלשון עבר, - זהו אותו ענין. גאולה אחת! שכן שורשה של הגאולה העתידה נעוץ עוד בגאולת העבר, גאולת מצרים.

ר' עקיבא ניסח את ברכת הגאולה בראשיתה של הגלות הנוראה. הוא ראה את בית המקדש בבנינו ובחורבנו, ואת ישראל היושבים על אדמתם גולים, מוכים ומושפלים. למרות כל זאת, הוא מוצא מקום להודות כבר אז על הגאולה העתידה, מתוך ביטחון וודאי שעוד נגיע אליה – "כן ה' אלוקינו ואלוקי אבותינו" – כך הבטיחנו ה' אלוקינו, ולכן הדבר אינו מוטל בספק.

 

כיום גם כן יש, לנו קשיים – ביטחוניים, כלכליים, חברתיים, ועוד, ועם זאת אין מצבים אלו דומים כלל וכלל למצב בו היו ר' עקיבא וחבריו בשנים שלאחר החורבן, תחת שלטון רומי וגזרותיו, ור' עקיבא עצמו היה אחד מעשרת הרוגי מלכות.

הרב חיים דרוקמן כתב שם בסיום דבריו בענין זה: "עלינו לברך את ברכת הגאולה מתוך הסתכלותו המיוחדת של רבי עקיבא, לאור תהליך הגאולה בו אנו זוכים לחיות".

·         איזו משמעות מעמיקה יותר יש לברכת "גאל ישראל" בתקופתנו?

 

נקודות לדיון ושיח

שהיו מסובין בבני-ברק: מענין לדעת מה כל אחד מהתנאים החשובים הללו אמר באותו לילה, מתורתו, ממשנתו, מהגותו. איננו יודעים על מה הם דברו שם. (הרב מנחם מנדל כשר, הוציא לפני שנים רבות "הגדה של פסח - ליל שימורים" [בנוסף לספרו "הגדה של פסח – הגדה שלמה"]. הוא אסף מקורות ממדרשי חז"ל מדברי התנאים שנזכרו בהגדה, בהנחה שבודאי בנושאים אלו הם עסקו באותו לילה). נראה שהם הטוו מסר ותוכן עתידי למשמעות המצווה לספר ביציאת מצרים. בהגדה של פסח יש הדגשים ודיוקים בפסוקים שעוסקים בגאולה ובניסים, וכמעט שאינם עוסקים בשעבוד. כדי ללמדנו שגם במצב של לילה, במצב שבו העולם הוחשך עם חורבן המקדש, מגיע ועולה לבסוף אור השחר. גאולתם של ישראל היא כאילת השחר שבקע אורה (ירושלמי ברכות א, א).

ר' עקיבא הוא המנחם הגדול, ואצלו בבני ברק מתכנסים גדולי התנאים בדור שלאחר החורבן ומספרים בסיפור יציאת מצרים עד עלות השחר, מפני שרק הוא מסוגל להוביל ליציקת תוכן חדש ואחר לליל הסדר שאחר החורבן. הוא זה שמלמד את יסודותיה של הגאולה הראשונה, וממנה נלמד גם לגאולה האחרונה. לפי ר' עקיבא בגאולת מצרים, היציאה עצמה הייתה בבוקר, ע"פ שעת החיפזון של ישראל (ברכות ט ע"א) ועל כן יש לאכול את קרבן הפסח עד הבוקר (פסחים קכ ע"ב). נדרשת הכנה ארוכה עד העת שבו עם ישראל יהיה מוכן להיגאל.

אכילת המצה, המרור, וקרבן הפסח בזמן המקדש, ההסבה, סיפור הדברים מחדש, הם שיחזור המעמד וההליך  של היותנו אומה, מאז עד להיום. יהודים, בכל הדורות, ובכל המקומות בעולם, הפנימו וחשו כך בלילה זה, גם כשהיה קשה מאד באופן אישי ולאומי. במרתפי האנוסים מאימת האינקוזציה, בגטאות ובמחנות ההשמדה שבאירופה, ועוד. בן חורין אמיתי הוא זה שיודע את ייעודו ותפקידו ולא נותן למאורעות ההוה לבלבל וליאש אותו. גם כשקשה מסיבות שונות- אישיות, לאומיות ואף עולמיות.

והיו מספרים ביציאת מצרים כל אותו הלילה: המצווה היא לספר ביציאת מצרים. להעמיק בדרשות הפסוקים שבהגדה, ובכל מה שארע. "כל המרבה לספר ביציאת מצרים הרי זה משובח", מאז, מהעבר הנשגב של האומה הזו, להיום, לכאן ועכשו, כלפי העתיד הגדול.

ליל הסדר לא נועד להיות ערב שעשועים וחידונים לילדים. אילו הם אמצעים לעורר וליצור ענין ולהתחבר לחוויה, אך הן לא מטרות בפני עצמן. הלילה נועד לחזור ולברר, כל אחד ואחת לפי גילו והבנתו, בשאלות הראשוניות והיסודיות: מה יעודינו ותפקידנו כעם, לשם מה נוצרנו, והיכן אנחנו עומדים מבחינה זו. צריך לעסוק בזה בחכמה ובתבונה, בנעימות ולא בהכבדה, ולשתף את הכל. מבוגרים וצעירים, זקנים וילדים. לנהל שיח של שאלות ותשובות, של הקשבה יחד עם דיון, גם עם אילו שלא יודעים לשאול שאלות פשוטות, וגם אם אלו שיודעים לשאול שאלות פשוטות, אך יש לאתגר אותם בשאלות בעלי תוכן גבוה יותר. לחבר לחווית היציאה ממצרים גם את התמימים, את הרשעים והחכמים, סביב המסרים והיעדים של עם ישראל לדורותיו, מהלילה הזה והלאה "להביא לימות המשיח".

ליל סדר עם מיעוט משתתפים: בליל הסדר אצל ר' עקיבא הם היו חמישה. לא ידוע האם היו איתם עוד מבני משפחתם, ואולי אף תלמידיהם לא ישבו עמם. "עד שבאו תלמידיהם ואמרו להם" – יתכן שלאורך הלילה הם לא היו עם רבותיהם.  

מסיבות אחרות לחלוטין, יתכן שגם בשנה זו, ליל הסדר יהיה עם מספר קטן של אנשים. יש משפחות שרגילות לקיים סדרים או להתארח בסדרים בהם משתתפים רבים או אף רבים מאד, וכנראה שהשנה יהיה זה במסגרת מצומצמת.

מהמסופר על התנאים בבני ברק ניתן ללמוד שגם במצב כזה אפשר להגיע להבנה מעמיקה ולחוויה רוחנית גבוהה. כשיש מעט, יש מקום לכל אחד ואחת לשתף ולדבר, לגדולים ולחכמים, לקטנים ולמי שלא אוהב לדבר בפני רבים. זו הזדמנות לנהל שיח קרוב יותר, ואולי אחרי החג אף להעלות על הכתב על מה דובר בליל הסדר, ומה נאמר ע"י כל אחת ואחת (בקווים כלליים).

 

"יציאת מצרים תישאר לעד האביב של העולם כולו"

(הראי"ה קוק, מגד ירחים – פתגם חודש ניסן)

 

 

 

 

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
lawguide
חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה
ציורים לפרשת שבוע