chiddush logo

לאור המקדש - פרשת בא

נכתב על ידי DoarHamikdash, 29/1/2020

ב"ה


פרשת בא - פרשת המקדש

 

הרב ישראל אריאל שליט"א

ראש ישיבת המקדש

וראש ומייסד מכון המקדש

 

בפרשת 'בא' מתארת התורה את ההכנות ליציאה ממצרים. במרכז הפרשה - הקרבת קרבן פסח לפרטיה. במצרים נצטוו ישראל מצוות רבות הקשורות לקרבן פסח, ובעוד שבמקדש בירושלים מקיימים ישראל שש עשרה מצוות בלבד (ראה רמב"ם הקדמה לקרבן פסח) ב'פסח מצרים' קיימו ישראל עשרות מצוות. ומבואר בדברי חז"ל: "כשהיו ישראל במצרים היו תמהין על עצמם, ואומרים: אין בידינו מצוה אחת שנטפל בה שנזכה בה ליגאל! מיד אמר הקב"ה למשה, לך פתח להם בהלכות פסח... אם באין אנו לחשוב הלכות [שלימדם] - יותר משלשים מצות היו בידם" ('אוצר המדרשים' עמ' קכו).

תוכן מצוות הפסח – הוצאת העבדות והגלות מיוצאי מצרים

כתבו הראשונים, שמניין המצוות של קרבן פסח יש לו מטרה: ישראל עמדו לצאת ולהגאל מיד מצרים, אך גאולה זו אינה שלמה אם לא יזדכך עם העבדים המוכה והנרדף מן העבדות המושרשת בקרבו. עובדה היא, שבמדבר הכריזו ישראל: "ניתנה ראש ונשובה מצרימה!" מעתה, שעם ישראל יצטרך לעמוד במלחמות מול עמלק ועמי כנען, נועדו מצוות הפסח לזקוף את קומתם כבני מלכים, כך יוכלו להשיב מלחמה שערה בתחושה של גאון האומה הישראלית. יש עמים שיצאו מעבדות לחירות אך החליפו עבדות זו בעבדות חדשה - עבדות ליצר שלטון, ולאכזריות כלפי בני עמם. יציאת מצרים באה לשחרר את ישראל מעבדות פרעה, והשחרור בא להעלות לעבדות חדשה – עבדות למלך מלכי המלכים הקב"ה! עבדות זו היא קבלת עול מלכות שמים בעבודת המשכן והמקדש - חירות המשחררת מכבלי היצר.

ספר החינוך: תוכן המצוות שבפסח – לעשות את ישראל לבני מלכים

יפה מסביר בעל ספר החינוך (מצוה טז) את המצוות הקשורות לקרבן פסח בתוכן החירות הרוחנית. וכגון - "ועצם לא תשברו בו": "משרשי המצוה... שאין כבוד לבני מלכים... לגרר העצמות בשיניהם ולשברם ככלבים. לא יאות לעשות ככה כי אם לעניי עם הרעבים. ועל כן בתחילת בואנו להיות סגולת כל העמים 'ממלכת כהנים וגוי קדוש'... ראוי לנו לעשות מעשים המראים בנו המעלה הגדולה שעלינו אליה באותה שעה... ונקבע בנפשותינו הדבר לעולם... דע כי האדם נפעל כפי פעולותיו. ואפילו רשע גמור... אם ישים השתדלותו בהתמדה בתורה ובמצוות... מיד ינטה אל הטוב... כי אחרי הפעולות נמשכים הלבבות... כי ידוע הדבר ואמת שכל אדם נפעל כפי פעולותיו".

זה גם ההסבר למצוה לאכול את הקרבן כשהוא צלי דווקא (שם מצוה ז): "לפי שכך דרך בני מלכים ושרים לאכול בשר צלי, לפי שהוא מאכל טוב ומוטעם". מאידך בשר זה מצטמק כשהוא באש. העבדים, לעומת זאת, דרכם לאכול את מעט הבשר שבידם כשהוא מבושל במים ובירקות, כדי למלא את בטנם, ולהוסיף כוח בעבודתם.

איסור נוסף - "שלא להותיר דבר מבשר הפסח למחרת היום", מוסבר באופן דומה (מצוה ח): "העניין הוא כדרך מלכים ושרים שאינם נוהגים להותיר מתבשילם למחרת... [ושורפים אותו] כדבר שאין חפץ בו".

מצות הזאת הדם (שמות יב, כב): "וטבלתם בדם אשר בסף, והגעתם אל המשקוף ואל שתי המזוזת מן הדם אשר בסף", אף מצוה זו באה לזקוף את קומתם, שכן הציווי היה לתת את הדם על המזוזות מחוץ לבית להראות למצרים ולעצמם, שאינם יראים מפניהם.

כל בית ישראלי במצרים – הפך לבית מקדש

עצם התיאור, כיצד חגגו ישראל את פסח מצרים, כל משפחה בביתה עד בוקר, כשהם נותנים מן הדם על המזוזות והמשקוף, אלו הפכו לקרן המזבח שעליו מזים את הדם. מעשה זה מוגדר על ידי מו"ר הרב גורן זצ"ל בהגדרה ממצה: ב'פסח מצרים' כל בית מישראל הפך ל'בית המקדש'.

כאמור: "ישראל במצרים היו תמהין על עצמם, ואומרים: אין בידינו מצוה שניגאל בה! ועמדו וקיימו שלושים מצוות בקרבן פסח". בכך הפך כל בית בישראל ל'מקדש', ובזכות מצוות אלו נגאלו.

בדורנו הנגאל לאחר אלפיים שנות גלות, יש מי שסבור שראוי הדור לגאולת חינם, וכגון, שמשיח יבנה מקדש, או שמקדש יירד משמים. פרשתנו באה ללמד, כי אין גאולת חינם, אלא קיום המצוות שבמקדש הוא תנאי לגאולת ישראל.

 

שבת שלום


להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
lawguide
חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה
ציורים לפרשת שבוע