וייקץ יעקב משנתו - .. ממשנתו

נכתב על ידי יניב, 1/12/2019

 "וייקץ יעקב משנתו ויאמר אכן יש ה' במקום הזה ואנכי לא ידעתי" (בראשית כח,טז). '"ויקץ יעקב משנתו" – ר' יוחנן אמר: ממשנתו' (ב"ר סט,ז). מה בא לומר ר"י, ומדוע דרש זאת בכלל? נראה שר"י בא להסביר מדוע נאמר "וייקץ" בשני י', ולא "ויקץ" (כמו שמופיע בשופטים טז,כ. מלכים א ג,טו. ועוד)? לכן למד שבאה התורה לרמז שהתעורר משני דברים, משנתו וממשנתו שלמד בשנתו. נראה שבפשטות בא לומר שכך ראוי לעשות, ללכת לישון מתוך דברי תורה (ולכן זה ממשנתו ולא מתוך תורה, כיון שדברים שבכתב יש ללומדם מהכתב [גיטין ס,ב], ולכן בשנתו הלך לישון מתוך לימוד תושב"ע שלמדים בע"פ). אולי אפשר שזה קשור לחלום שראה: "ויחלם והנה סלם מצב ארצה וראשו מגיע השמימה והנה מלאכי אלקים עלים וירדים בו" (פס' יב) 'דבר אחר: "עולים ויורדים בו“. עולים, אותם שליוו אותו בארץ ישראל. יורדים, אלו שליוו אותו בחוצה לארץ' (ב"ר סח,יב). ממילא מרומז כאן על קשר לקדושה, שעכשיו הולך לחו"ל יחד איתה כעזר. שזהו התורה שבחו"ל מקדשת כעין דוגמת א"י: 'אמרו ליה לר' יוחנן: איכא סבי בבבל, תמה ואמר (דברים יא, כא) "למען ירבו ימיכם וימי בניכם על האדמה" כתיב, אבל בחוצה לארץ לא! כיון דאמרי ליה: מקדמי ומחשכי לבי כנישתא. אמר: היינו דאהני להו, כדאמר ר' יהושע בן לוי לבניה: קדימו וחשיכו ועיילו לבי כנישתא, כי היכי דתורכו חיי. א"ר אחא ברבי חנינא: מאי קרא? (משלי ח, לד) "אשרי אדם שומע לי לשקד על דלתותי יום יום לשמור מזוזת פתחי" וכתיב בתריה "כי מוצאי מצא חיים"' (ברכות ח,א). כך גם כאן מרמז ר"י שיעקב יוצא לחו"ל ובאים מלאכים לעזור ולהגן עליו, וזה חל ע"י כח הקדושה של ביהמ"ד שעושה כעין א"י (שמגינה ומאריכה ימים). נראה גם שבא ר"י לומר שמה שיעקב עושה כדי להתכונן לקראת יציאתו לחו"ל, כדי להגן על עצמו (מעשיו ומשאר רשעים), זה היה ע"י חיבור לתורה. וזהו שאומר לשליחיו לומר לעשיו: “ויצו אתם לאמר כה תאמרון לאדני לעשו כה אמר עבדך יעקב עם לבן גרתי ואחר עד עתה" (בראשית לב,ה) 'דבר אחר, "גרתי" בגימטריא תרי"ג, כלומר: עם לבן הרשע גרתי, ותרי"ג מצות שמרתי, ולא למדתי ממעשיו הרעים' (רש"י). שבזה אני מוגן, בחיבור לתורה ומצותיה. אולי בא ר"י לומר שיש כאן קשר למקדש (שלכן אומר "ויירא ויאמר מה נורא המקום הזה אין זה כי אם בית אלקים וזה שער השמים". פס' יז), וזה לא מנותק מיעקב, אלא התחבר לזה ממש, ולכן גם אצלו התגלה כעין המקדש, ששם יושבים הסנהדרין ופוסקים הלכה לכולם, כך גם הוא התחבר למשנתו בצורה שלמה – של לימוד התורה בבנ"י כסנהדרין, וכן גם עשה מעשה אבות להחיל קשר של תורה לבנ"י. לכן דרשו: 'תני בר קפרא: לית חלום שאין לו פתרון. "והנה סולם”, זה הכבש. "מוצב ארצה”, זה מזבח, (שמות כ): "מזבח אדמה תעשה לי”. "וראשו מגיע השמימה”, אלו הקרבנות, שריחן עולה לשמים. "והנה מלאכי אלקים”, אלו כהנים גדולים. "עולין ויורדין בו”, שהם עולים ויורדים בכבש. "והנה ה' נצב עליו”, (עמוס ט): "ראיתי את ה' נצב על המזבח”. רבנן פתרין ליה בסיני: "ויחלום והנה סולם”, זה סיני. "מוצב ארצה”, (שמות יט): "ויתיצבו בתחתית ההר”. "וראשו מגיע השמימה”, (דברים ד): "וההר בוער באש עד לב השמים”. דבר אחר: "והנה סולם”, זה סיני. אותיות דדין הוא אותיות דדין' וכו' (ב"ר סח,יב). שדרשו על עבודת המקדש, ועל סיני, כיון ששניהם קשורים, שהסנהדרין שמעבירה בבנ"י את המשך התורה מסיני יושבת במקדש קרוב למזבח ('ולמה נסמכה פרשת דינין לפרשת מזבח? לומר לך שתשים סנהדרין אצל המקדש [ס"א: המזבח]'. רש"י שמות כא,א). שהם קשורים זה בזה: '... אמר רבי שמואל בר נחמני אמר ר' יונתן: אלו תלמידי חכמים העוסקים בתורה בכל מקום, מעלה אני עליהן כאילו מקטירין ומגישין לשמי' וכו' (מנחות קי,א). לכן נראה שרמז ר"י שלמד משנתו בלילה, שהתחבר בשלמות לתורה ולמקום המקדש. גם נראה שדרשו בגמ': '(בראשית כח, יג) "הארץ אשר אתה שוכב עליה" וגו'. מאי רבותיה? אמר רבי יצחק: מלמד שקפלה הקב"ה לכל ארץ ישראל והניחה תחת יעקב אבינו, שתהא נוחה ליכבש לבניו' (חולין צא,ב). לכן נראה שדרש ר"י שיעקב למד משנתו בלילה, כדי שיחול העניין שבנ"י יכבשו את הארץ, כמו שדרשו בגמ': 'א"ר יהושע בן לוי: מאי דכתיב (תהלים קכב, ב) "עומדות היו רגלינו בשעריך ירושלם"? מי גרם לרגלינו שיעמדו במלחמה? שערי ירושלם שהיו עוסקים בתורה' (מכות י,א), לכן היה כאן במיוחד עניין של חיבור לתורה, כחיזוק לכח הכיבוש של בנ"י. גם נראה שבא"י יש כח מיוחד ללימוד תורה: '"תבל" – זו א"י. ולמה נקרא שמה תבל? - ע"ש תבלין שבתוכה. איזהו תבלין שבתוכה? זו תורה, שנאמר (איכה ב) "בגוים אין תורה", מכאן שהתורה בא"י' (ספרי "עקב" לז). וכן: '"וזהב הארץ ההיא טוב”, מלמד שאין תורה כתורת א"י ולא חכמה כחכמת א"י. "שם הבדולח ואבן השוהם" וגו', מקרא משנה ותלמוד ותוספתא ואגדה' (ב"ר טז,ד). לכן כשא"י התקפלה תחתיו היה בזה חיבור גדול לתורה בשיא מעלתה, ולכן מודגש שלמד בשנתו תורה, שכאן היה בזה מעלה מיוחדת יותר מהרגיל בשל חיבור לכל א"י. אולי אפשר שבא ר"י לרמז שהאבנים התאחדו בשנתו של יעקב, ודרש על זה ר' יהודה: '"ויקח מאבני המקום" ... ר' יהודה אמר: שנים עשרה אבנים נטל, כך גזר הקב"ה, שהוא מעמיד שנים עשר שבטים. אמר: אברהם לא העמידן, יצחק לא העמידן, אני, אם מתאחות הן שנים עשר אבנים זו לזו, יודע אני, שאני מעמיד י"ב שבטים. כיון שנתאחו י"ב אבנים זו לזו, ידע שהוא מעמיד י"ב שבטים' (ב"ר סח,יא). מכך שהאבנים התאחדו, נראה שמרמז גם על אחדות ישראל (מעבר לפשט הדרשה שכולם מאוחדים, שיצאו ממנו כולם יחד, ולא גם דרך אחר), ובא ר' יוחנן ולימד שיעקב למד משנתו, שאע"פ שיש הלכות שונות בבנ"י (בעדות ובשבטים וכיוצ"ב), כולם מאוחדים יחד בתורה, שהיא מביאה לאחדות על אף השוני בדעות, כעין הנאמר: 'מאי "את אויבים בשער" (תהלים קכז,ה)? אמר רבי חייא בר אבא: אפילו האב ובנו, הרב ותלמידו, שעוסקין בתורה בשער אחד, נעשים אויבים זה את זה. ואינם זזים משם עד שנעשים אוהבים זה את זה, שנאמר (במדבר כא, יד) "את והב בסופה" אל תקרי בסופה אלא בסופה' (קידושין ל,ב). שאחדות בנ"י אמיתית באה ע"י התורה. עוד נראה שבא ר"י לרמוז על דברי הברייתא שכשיעקב ברח הוא היה י"ד שנים בביהמ"ד של עבר: 'דתניא: היה יעקב בבית עבר מוטמן ארבע עשרה שנה' (מגילה יז,א). אמנם הגמ' מסבירה זאת ע"פ חישוב הזמנים שבתורה (שחסרים י”ד שנים), אולם מניין שהיה דווקא בבית מדרשו של עבר באותם י"ד שנים? לכאורה למדו זאת מכך שלא נענש על אותם השנים, לכן למדו שבאותו הזמן למד תורה בישיבה ולכן לא נענש. בא ר"י ומרמז שגם בפס' יש רמז לכך שלמד תורה (או שמה שלא נענש שזה משום שלמד תורה, זה לא סברא מעצמנו, אלא למד ר”י שיש רמז בפס' שלמד תורה, וע”פ זה למדו שהיה את אותם שנים בביהמ”ד של עבר, ומכאן למדו שלא נענש בשל היותו שם), שזהו שלמד שמרומז בפס' שיעקב קם משנתו, שגם קם ממשנתו, שזהו שלחרן הלך לאחר שגמר ללמוד י"ד שנים בביהמ"ד של עבר, שאז קם והלך – לאחר לימוד משנתו. אולי גם בא ר"י לומר שה' נגלה ליעקב: "והנה ה' נצב עליו" (פס' יג), שה' התגלה אליו בזכות היותו קשור לתורה, וכן מרומז שכביכול ה' נצב "עליו", שע"י שלומדים תורה ומקיימים מצוותיה בזה מגלים את שם ה' בעולם, שה' כביכול ניצב עלינו בגילויו בעולם – מכח מעשינו.

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן


חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה
ציורים לפרשת שבוע