פרשת השבוע - וירא

נכתב על ידי אלון, 13/11/2019

 

"וַתֵּרֶא שָׂרָה אֶת בֶּן הָגָר הַמִּיצְרִית אֲשֶׁר יָלְדָה לְאַבְרָהָם מְצַחֵק. וַתֹּאמֶר לְאַבְרָהָם גָּרֵשׁ הָאָמָה הַזֹּאת וְאֶת בְּנָהּ כִּי לֹא יִרַשׁ בֶּן הָאָמָה הַזֹּאת עִם בְּנִי עִם יִצְחָק"

(בראשית כא, ט-י)

 

שרה אמנו מזהה אפשרות של השפעה תרבותית שלילית על יצחק מכיוון ישמעאל, אחיו הגדול, ולאלתר, ללא דיבורים ושיחות חינוכיות, בלי תקופת ניסיון והזדמנות נוספת, בלי "הֲכָלָה" וסובלנות, באה התביעה חסרת הפשרות: "גָרֵש"!!

ביתם הפתוח לרווחה של אברהם ושרה, הידוע בהכנסת האורחים שלו, המקרב, המכניס והמחבק באהבה כל בן אנוש באשר הוא, בלא הבדל דת, גזע, אמונה או מעשים, בבית ממנו יוצאת השפעה לאנושות כולה – בבית זה אין מקום לנער אחד, בן לאברהם אבינו, כאשר מתעורר החשש להשפעה שלילית בחינוך של יצחק.

שרה אמנו, ה"גדולה מאברהם בנביאות", רואה בבהירות שאין למעלה ממנה, את סודה של ההשפעה בין בני אדם. היא אינה נותנת הזדמנות נוספת למסית ומדיח, אולי יטיב דרכו, ואולי יושפע לטובה בהמשך בעצמו מיצחק. היא גם אינה מאפשרת לבנה להתמודד לבדו ולנצח בכוחות עצמו. כאם אוהבת את בנה, וכלוחמת למען ניצחון הטוב על הרע, היא יוצרת לו סביבה סטרילית, נקיה ונעדרת כל אפשרות להשפעה שלילית עליו.

שרה אמנו, התוותה כאן את הקו החינוכי הטהור, אשר שמר על נצחיותו של עם ישראל בהיותו במשך אלפי שנות היסטוריה בין אומות העולם – ההתרחקות מתרבות שלילית.

רק חלשים וטועים, שלא קיבלו משרה אמנו בהירות חינוכית ועוז אלו, הם הובילו, וממשיכים להוביל עד היום הזה, קו מתפשר ורופס, שבשם אמונה כביכול בטוב שינצח מאליו את הרע, בעוד האדם בשחר טל ילדותו, טרם חיסן את נפשו, ובשם אהבה לכל אדם, מפקירים את ילדיהם להתנסויות של תעייה ונפילה, בחברה לא נקיה, פרוצה לכל חדירה של תרבות קלוקלת, חשופים לתקשורת ולמדיה אלימה ופולשנית, המשחיתה את רוחם ומבוללת אותם בתרבות זרה. תוצאות "ניסוייהם" החינוכיים, קרעו מעַמֵנו את טובי בניו אשר רעו, ורועים עד היום, בשדות זרים.

שרה אמנו טוענת כלפי אברהם אבינו: "כִּי לֹא יִרַשׁ בֶּן הָאָמָה הַזֹּאת עִם בְּנִי עִם יִצְחָק" - אם בירושת ממון עסקינן, וכי גירוש מונע מימוש הירושה?! הרי לאחר מותה ומות אברהם, יירש הבכור פי שניים מכוח משפט הבכורה! כך שאל בעל "כלי יקר" והשיב: "בירושה הרוחנית עסקינן". שרה אמנו אינה מתפתה לחשוב שישמעאל יירש את מורשתו הרוחנית של אברהם אביו יחד עם יצחק, היא מבינה שההיפך הוא עלול לקרות, שיצחק יירש, חלילה, עם ישמעאל את מורשת מצרים, תרבות הזימה וההפקרות הזורמת בעורקי אמו הגר.

זהו המסר החינוכי, אשר מתפרש לנו מבית אברהם ושרה. כמה ראוי לנו, שנותרנו לפליטה הודות למורשת זו, להתבונן בדרכיהם ולשמור על ילדינו וגם עלינו.

 

הרב עידו רוזנטל, מתוך האתר: "בני דוד" - http://www.bneidavid.org

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן


חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה
ציורים לפרשת שבוע