"בתולה ואיש לא ידעה" בתולה מכדרכה ואיש לא ידעה שלא כדרכה,אמר רבי יצחק בן אלעזר אפילו בידיה לא תבע בה שנאמר "כי לא ינוח שבט הרשע על גורל הצדיקים" '(יר' כתובות פ"א ה"ג)הפ"מ פרש 'שום אדם מעולם כלומר בדרך שחוק' כו' ז"א לא הצביעו עליה באצבע באמירה שאותה רוצים,והקרבן עדה פרש ע"פ גרסתו 'אפילו בירי-שום בריה בעולם לא תבע בה לישאנה או לתשמיש' וכו' ז"א בא לומר ששום בריה לא תבעה-ולא רק שלא עשו מעשה,ופרושיהם מתיישב עם נוסח המדרש רבה(בראשית "חיי שרה" ס,ה)'א"ר יוחנן ממשמע שנאמר "בתולה" אין אנו יודעים "ואיש לא ידעה"? אלא אפילו אדם לא תבע בה ע"ש "לא ינוח שבט הרשע" וגו' 'שבאים ע"פ הפס' "לא ינוח" לומר ששום אדם כלל לא חשב עליה(והסביר ביתר דיוק ה'ידי משה' שלמד מהפס' שלא הפילו גורלות עליה אם יעלה זיווגם יפה-שכלל לא תבעוה להנשא)וראה בתורה תמימה (כד,טז)שמביא את מס' סופרים ומציע לתקן כך את היר' ולומר 'אביה' (וראה שם  גם שלמד אחרת בקרבן עדה-שפרשו שום בריה במובן חיה..),ואולי אפשר לגרסת היר' 'אפילו בידיה' שלא תבע בה אדם רצונו אפילו על ידיה-שהמסתכל על אצבע קטנה של אשה כמסתכל במקום התורף-כך בה לא שמו עיניהם עליה אפילו על קצת יופיה-על ידה-ומה שנקט ידיה ולא אצבעה זה משום שבא לומר שהיתה צנועה ולכן ראו רק את ידיה ולא את שאר גופה-וע"פ גרסת 'בירי' זה בריה כמו 'אדם' במד"ר-שבאו לומר שלא רק למעשה איסור לא תבעוה-אלא גם מי שאינו יכול לעשות מעשים לא הביט בה באיסור ששום אדם לא תבעה(ואולי בריה רמז לנשים שאף הן לא הביטו בה באיסור -ולכן במקום אדם נקט בריה-כל הבריות-אף הנשים),ואולי ע"פ האגדתות שמביא הת"ת-שנעשה נס ובתואל מת כיון שהיה חוק שכל בתולה שנישאת נבעלת לו בתחילה שבתואל היה מלך-לכן אמרו שיראו אם עושה כן לבתו-ואם לא-יהרגוהו-ולכן נעשה נס ומת-אולי ע"פ זה בנוסח היר' 'בירי' זה מלשון בנו 'ברי'-שיכלו לומר שכיון שבתואל מת אז בנו ימלוך במקומו ולכן שהוא יבעלנה-ולכן זהו חדושו שאפילו בנו לא תבע לה.. ,והנה מיד מובא "ותרד העינה ותמלא כדה ותעל,וירץ העבד לקראתה ויאמר הגמיאני נא מעט מים מכדך" וגו' (כד,יז-יח) ופרש"י 'וירץ העבד לקראתה -לפי שראה שעלו המים לקראתה' לכאורה אם כך מדוע ניסה אותה אם ראה שהיא צדיקה?-ואולי חשש שאין היא צדיקה אלא מישהו ברכה(כמו שיעקב ברך את פרעה שיעלו לקראתו המים)ולכן בדק אם זה מכחה-וזהו בדיקת חסדיה-וניראה שהכל יחד-שע"י צדקותה בחסדים תיקנה עצמה-שעץ הדעת הביא לתאות ולכל הרשעות ולכן ע"י דבקות שלמה בחסד תיקנה שלא חל בה שום רשעות-ולכן נתנה מיד לו ולגמליו וכיון שנתקה מהשפעת עץ הדעת אז גם התאות ניתקו ממנה-ולכן כשהאנשים הסתכלו בה לא נמשכו כי לא חל בחיבורם השפעת עץ הדעת-ולכן לא תבעוה כלל-ולכן המים עלו לקראתה שזה מכח צדקות וקדושה בעולם-שמי שתיה מקורם בגשם שזה ישירות ממפתח שבידי ה' ולכן זה תלוי בקדושה(כמו שלכן עד שאדם התפלל לא ירד גשם[ב,ה רש"י]) ולכן ע"י קדושתה המים עלו לקראתה-שקשורים אליה לקדושתה-וכן במדבר הבאר הלכה איתם מכחה של מרים כך שניראה שבמיוחד יש לזה כח אצל נשים-כיון שאדם קולל שהאדמה תצמיח קוץ ודרדר ולכן זה קשור לריחוק מגשם(שבמקומות היבשים מאד גודל בדר"כ קוצים) ובפרט שקולל שיתאמץ לאוכל-כך שזה גם להעביר מים להשקות.. ולכן ראוי יותר אצל נשים שלא קשורות לזה שהמים יעלו לקראתם(אע"פ שגם אצל גברים מצאנו-כמו פרעה שיעקב ברכו-וכן הבאר ע"י משה כשמרים מתה)ועוד שאצל נשים יש בעית צניעות להתכופף למלאות מים-ולכן בצדקותן וצניעותן ראוי שהמים יעלו לקראתן-ולכן זה קשור צניעות רבקה ועלית המים אליה.