"רב לך" 'ברב בישרוהו'

נכתב על ידי יניב, 8/8/2019

"ויתעבר ה' בי למענכם ולא שמע אלי ויאמר ה' אלי רב לך אל תוסף דבר אלי עוד בדבר הזה" (דברים ג,כו). '(דברים ג, כו) "ויאמר ה' אלי רב לך" א"ר לוי: ברב בישר, ברב בישרוהו. ברב בישר (במדבר טז, ג) "רב לכם", ברב בישרוהו "רב לך". דבר אחר: "רב לך" רב יש לך, ומנו יהושע. דבר אחר: "רב לך" שלא יאמרו: הרב כמה קשה, ותלמיד כמה סרבן. וכל כך למה? תנא דבי ר' ישמעאל: לפום גמלא שיחנא' (סוטה יג,ב). 'ברב בישר – את בני מחלקותו, "רב לכם בני לוי", והקב"ה מדקדק עם הצדיקים כחוט השערה ונענש באותה מדה. רב יש לך. הגיע מלכותו של יהושע ואין לך מלכות נוגעת בחבירתה: ד"א רב לך – די לך, אל תרבה בבקשה, שלא יאמרו: הרב כמה קשה, שאינו שומע לתלמיד, ותלמיד כמה סרבן – מפציר. ולשון חכמים הוא, כך היו מסרבין בו לישא את בת אחותו בנדרים (ד' סג:) היו מסרבין בו שיאכל עמו בשבועות (דף כג:): לפום גמלא שיחנא – לפי כח הגמל מרבין במשאו, אף כאן לפי צדקתו מדקדק אחריו' (רש"י). לכאורה לא מובן, משה התפלל להיכנס לארץ והקב"ה סרב לתפילתו, בשל הגזרה עליו שלא יכנס בשל חטא מי מריבה, אז מה קשור מה שאמר לבני לוי במחלוקת קרח ועדתו? בפשטות נראה שאין הכוונה שזה ממש עונש על דבריו לבני לוי, אלא מה שנאמר לו שלא יכנס, שזה כאב למשה, ולכן כעין היה לו עונש לשמוע את זה. אז נאמר בלשון כזו שיש בה כעין עונש על דבריו לבני לוי (שהרי לא חטא בזה כ"ך, אלא המעט שבגללו ראוי להענש גרם שיאמר לו בלשון זו). ז"א הביטוי של העונש, שנאמר לו שלא יכנס, נאמר בצורה כזו בשל כעין עונש. זהו אולי מה שאמרו חז"ל: '"רב לכם בני לוי" אמר הקדוש ברוך הוא למשה את מחית בחוטרא, ובמה דמחית את לקי. את אמרת: "רב לכם", למחר את שמע (דברים ג, כו) "רב לך"' (במדבר רבה יח,יח). שמשמע מזה שאין העונש שלא יכנס בשל דבריו לבני לוי, אלא הלשון נאמרה בצורה כזו, שבזה זהו כעונש. אולי אפשר שמה שנאמר לו בלשון "רב לך" זה לא עונש, אלא בכוונה נאמר לו בצורה שכזו, שבכך יקל עליו את העניין שלא יכנס לארץ. כשמשה אמר "רב לכם בני לוי" הכוונה בזה היתה '"רב לכם" – דבר גדול נטלתם בעצמכם לחלוק על הקב"ה' (במדבר טז,ז. רש"י). לכן בזה רמז למשה, שאמנם רצונו ליכנס לארץ, אבל הקב"ה החליט שלא יכנס, ולכן עליו לקבל את גזר דינו של ה' ולא להתווכח שבכך כעין חולק על הקב"ה. לכן רמז לו בלשון שאמר לבני לוי, שגם הם רצו לקבל דבר רוחני (להיות כהנים), ומשה ענה להם שעליהם לקבל על עצמם את רצון ה', וממילא כך גם כאן ה' אמר לו שאמנם רוצה מאוד ליכנס לא"י הקדושה, אולם עליו לקבל את רצון ה' ולא לחלוק עליו. לפי זה נסביר שאין הכוונה במדרש שמשה קיבל מכה במקל כמו שהיכה (שהרי לכאורה במה חטא במה שאמר?), אלא הכוונה כעין מקל של חינוך, שמכה כדי ליישר לדרך הישר, שכך גם כאן זהו כעין מכת חינוך, שכואב אבל בא ליישר (שכאן זה להראות את אמונתו השלמה בדרכי ה' [שגזר עליו של יכנס]). אולי גם משה אמר "והיה האיש אשר יבחר ה' הוא הקדוש רב לכם בני לוי", שבדבריו הדגיש שה' הוא שבוחר את האדם המיועד. גם כאן מובא 'דבר אחר, "רב לך" רב יש לך, ומנו? יהושע', שהוא המנהיג המיועד להכניס לארץ (ואין מלכות אחת נוגעת בחברתה, ולכן לא יכול ליכנס יחד אתו). לכן ה' אמר לו בלשון הזו כדי להזכיר לו את דברי עצמו, שה' הוא שבוחר את האדם המיועד, ולכן אין להתווכח על כך. וזהו גם שהובא 'דבר אחר, "רב לך" שלא יאמרו הרב כמה קשה, ותלמיד כמה סרבן', שזהו שב"רב לך" אמר לו שזה נראה כמו שמתווכח עם ה' כדי לשנות את רצונו, כאילו שאין זה רצון תקין, ולכן שיפסיק. אולי בדבריו לבני לוי, אמר להם שיש להם את עבודת הלוים במשכן, וזה מספיק להם, שלא ידרשו גם כהונה ("רב לכם" הכוונה היא שיש לכם מספיק) כי זה לא הדרגה שלהם. כך נראה שרמז לו הקב"ה שלא יבקש ליכנס לארץ, כיון שיש לו את המעלה שלו, ואין מעלתו בכניסה לארץ, כיון שאז יש כח גדול יותר במקדש, שאינו ראוי להיות בו כרגע, שאז לא היה נחרב, כעין דברי האור החיים: 'שאם היה נכנס משה לארץ והיה בונה בית המקדש לא היה הבית נחרב, שאין אומה ולשון נוגעת בו, ואמרו עוד (מדרש תהלים עט) בפסוק "מזמור לאסף אלקים באו גוים" וגו', וז''ל: קינה מבעי ליה? אלא על שהשליך חמתו על עצים ואבנים. מעתה אם היה נכנס משה לארץ, והיה בונה בית המקדש, ולהשליך חמתו עליו לא אפשר כנזכר, ויחר אף ה' בשונאי ישראל ויהיה כליונם במקום חורבן הבית' (אור החיים, דברים א,לז). לכן רמז לו הקב"ה ב"רב לך", שיש דרגות שונות בקשר למשכן ואין לערבב בניהם, שכך גם אצלו זה חל, שאם יכנס לארץ יחבר דרגה גבוה מידי למקדש, שאינו ראוי לה כרגע, וזה יביא נזק.


להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן


חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה