הפטרת תצוה

נכתב על ידי יהודה ברקאי, 19/2/2019

 ט"ו אדר א' תשע"ט  
בנתיבות הרואים 

לקט מדברי גדולי הדורות על הפטרת השבוע

הפטרת תצוה (השלמה[1])

יחזקאל מ"ג (י'-כ"ז): אַתָּ֣ה בֶן־אָדָ֗ם הַגֵּ֤ד אֶת־בֵּֽית יִשְׂרָאֵל֙ אֶת־הַבַּ֔יִת וְיִכָּלְמ֖וּ מֵעֲוֹנֽוֹתֵיהֶ֑ם וּמָדְד֖וּ אֶת־ תָּכְנִֽית.

רקע להפטרה וקשרה לפרשתנו

האברבנאל כהקדמה לחלק הזה של הפרק בו מתחילה הפטרתנו כותב וזלה"ק:

הכוונה הכוללת בנבואה הזאת היא שציוה ה' לנביא שיגד לבני ישראל ויודיעם בנין הבית ועניניו ומדותיו, לא לבד מפאת עצמם אלא שמפני המדעים שיורו וירמוז אליהם, ואמר על זה הבנין שנזכר למעלה [פרקים מ'-מ"ב העוסקים בתיאור בית המקדש השלישי שיבב"א] והודיעו ג"כ בנין המזבח ומדותיו והקרבנות אשר יעשו עליו בחנוכת המזבח כמו שעשה משה בימי המלואים...[וזה ההקשר הישיר לפרשתנו, שבסיומה עוסקת בחינוך המזבח ושמונת ימי המילואים, כך כותב הלבוש (או"ח תרפ"ה ו') מביאו בספר 'מה שהיה הוא שיהיה' לרב אליהו וולף שליט"א] והראהו עוד ששער המקדש המזרחית היה סגור ולא יפתח ואיש לא יבוא בו, והוא הפתח אשר בו ראה שנכנס הכבוד, והיה סגור לרמוז שלא יצא משם הכבוד לעולם, ושהנשיא ישב קרוב לפתח ההוא לאכול משלמיו לפני ה', לא שיכנס בפתח אבל שישב אצלו מבחוץ.

והזהיר את העם בשמירת המקדש וכבודו בכל חקותיו ובכל תורותיו ושלא יבואו לשרת בו ערלי לב ולא ערלי בשר כ"א הכהנים הלויים בני צדוק אשר שמרו את משמרת ה' ולא נטו אחרי הע"ז בזמן שהיו ישראל תועים אחריה, המה ישרתו במקדש...עכ"ל האברבנאל.

וְאִֽם־נִכְלְמ֞וּ מִכֹּ֣ל אֲשֶׁר־עָשׂ֗וּ צוּרַ֣ת הַבַּ֡יִת וּתְכוּנָת֡וֹ וּמוֹצָאָ֡יו וּמוֹבָאָ֣יו וְֽכָל־צֽוּרֹתָ֡ו וְאֵ֣ת כָּל־חֻקֹּתָיו֩ וְכָל־ צורתי צ֨וּרֹתָ֤יו וְכָל־תורתו תּוֹרֹתָיו֙ הוֹדַ֣ע אוֹתָ֔ם וּכְתֹ֖ב לְעֵֽינֵיהֶ֑ם וְיִשְׁמְר֞וּ אֶת־כָּל־צוּרָת֛וֹ וְאֶת־כָּל־חֻקֹּתָ֖יו וְעָשׂ֥וּ אוֹתָֽם. (יחזקאל י' י"א)

האברבנאל מבאר בהמשך דבריו את הלשונות בפסוק:...לפי שהדברים יש להם רמיזות עליונות בדברים האלקיים כמו שביארתי בבנין בית שלמה[2] לכן בהתבוננותם בענין הבית ומדותיו, יתבאר להם טעותם בעובדם את המשרתים, יכירו וידעו כי לה' המלוכה והוא המושל והמשגיח, שהם הדברים אשר יורו עליו עניני הבית ומדותיו...[ובהמשך דבריו] ואמר 'הודע אותם' ולא אמר הראה, לפי שאין הדבר תלוי בראיית העין כ"א בהבנת הנרמז והמכוון בבנין זה...עכ"ל אברבנאל.

מדה כנגד מדה הנלמדת מתיאור יחזקאל

הרד"ק בדבריו מבאר ענין האמונה בגאולה העתידה ובתחיית המתים, הנלמדת מפרקנו וכך כתב:

וְיִשְׁמְר֞וּ אֶת־כָּל־צוּרָת֛וֹ וְאֶת־כָּל־חֻקֹּתָ֖יו וְעָשׂ֥וּ אוֹתָֽם. ישמרו אותם  בלבם ויאמינו כי כן יהיה ויעשו אותם הבניינים והצורות והתורות לעתיד, ואם לא ישמרו אותם בלבם ולא יאמינו, לא יעשו אותם. כי כן מדת הקדוש ברוך הוא ישלם לאדם מדה כנגד מדה, כל המאמין בביאת גואל יזכה לגאולה ואם לא יאמין לא יזכה, וכן אם יאמין בתחיית המתים יזכה לתחייה, ואם לא יאמין לא יזכה.

[כעת דוחה אפשרות הבנה של עשיה שאינה מדברת על לעתיד לבוא] ולא נוכל לפרש ועשו אותם בבית שני שעלו בני גולה של בבל, כי הרבה דברים יש בבנינה זו שלא היו כן בבית שני. ועל כרחך בנינה זו עתידה, ואמר כן ועשו אותה, ראיה גדולה לתחיית המתים. עכ"ל הרד"ק.

הוראת מבנה המקדש למוסר הנהגת היהודי

בסדר ההפטרות לרב מנדל הירש כתב:  ...בזה שהוטל עתה על הנביא להגיד לעם בדייקנות ובקפדנות ובתיאור חי את כל מה שראה...יתעורר בעם רגש כלימה עמוק על התנהגותם הבלתי הולמת, בה נהגו עד עתה. בכך הובאה הוכחה נחרצת לעובדה, שהמקדש בשלימותו ובחלקיו הבודדים אינו אלא אמצעי המציג חזון, ודורש וחוזר ודורש את הגשמתו. אמור מעתה, שבהקמתו בלבד עדיין רחוקה השגת המטרה. אדרבה, מהשעה שתגמר מלאכתו רק יחל להיות המזכיר והמזהיר שאינו משתתק, למלא חובתם בחיים...עכ"ל הרב מנדל הירש.

ומוסיף המלקט עפ"י שראיתי באחד הספרים ולצערי נעלם ממני איה מקום כבודו, (ולא אוכל להביא גאולה לעולם...) שעפ"י המובא באלשיך הקדוש בפרשת תרומה (כ"ה ח'-ט') וכן בשל"ה הקדוש (תושב"כ פרשת תרומה), שהמקדש הוא כנגד האדם, והשראת השכינה היא באדם לפי התקדשותו ומעשיו, א"כ לפי פירוט מבנה המקדש, ידעו במה פגמו ועליהם לשאוף ולהאיר מחדש חלקי נשמתם שהוכהו מעוונתיהם.

לאחר כותבי זאת שמחתי לראות כי המלבי"ם בפרקנו צועד בנתיב זוהר זה וזלה"ק: ...בצורת הבית ובפרטי עניניו יש רמזים רוחניים הרומזים על הנהגת ה' ההשגחיית הפלאיית הבלתי תלוי בסדר העולם הטבעי, רק בהנהגת בית הנפש לבנותו ולשכללו כדוגמת הבית הגדול, ולעבוד בו את העבודה הערוכה בבית הנפש על שמירת התורה והמצוה כדוגמת העבודה הערוכה בבית הגדול, והעלאת נפש החיים אל האלקים אל שיחול בהם בקודש. ולפי זה בנין הבית תלוי בבנין בית נפשם כפי צורת הבית, וכפי מדות התורה וצורתה, שעל זה אמר הגד את בית ישראל, והיה לו לומר אל בית ישראל...רק ר"ל שתגד להם כי את בית ישראל את הבית – שבית ישראל המה הם הבית, והבית תלוי בהם וכל עניני תכנית הבית הם מורים על הנהגת העם עפ"י התורה וחוקותיה, ובזה יכלמו מעוונותיהם, ומדדו את תכנית - לכוון מדות הנפש כפי מדות הבית. עכ"ל המלבי"ם. 

בהפטרתנו תיאור מפורט של מזבח העולה. המדות הנאמרות בו הן של ששה טפחים, בעוד שהאמות המוזכרות לפני כן הן של חמישה טפחים (במשנה כלים י"ז ט'-י', על האמות שהשתמשו בבנין המזבח עירובין ד' ע"א ומנחות צ"ז ע"ב). לפי הגר"א כל מקום בפרשתנו 'האמה' זו אמה קטנה בת חמישה טפחים, לעומת האמה השניה שהיא אמת וטפח. (עפ"י דעת מקרא בפרקנו).

יה"ר שהתלמוד יביא לידי מעשה, הן בהכשרת ליבנו ומעשינו כדברי המלבי"ם, ולגילוי בפועל של הבית כנבואת יחזקאל, בב"א.



[1] גליון השלמה, כיוון שבשנה שעברה נקראה הפטרת זכור. אודה ה' בכל לבב על החסד שעשה עמי, ובשבוע הקודם (ב' אדר ראשון) בעת לומדי בחדר אוצר הספרים שחנני בהם ה' יתברך, לפתע התמוטטה חלק מהספריה, וארבעה מדפים גדולים עמוסים בלמעלה ממאתים וחמישים ספרים קרסו עלי, למרות ההלם שאחז בי במשך כיומיים, יצאתי משם ללא כל פגיעה וסריטה. יה"ר שאזכה להמשיך ללמוד וללמד לשמור ולעשות ולדבוק בנותן התורה, מתוך בריות גופא ונהורא מעליא, עם כל בני ביתי וכלל ישראל, אמן.

הגליון נערך לזכות ולעילוי נשמת אמי מורתי הכ"מ מרת חוה בת ר' יהודה נ"ע. ולעילוי נשמות אבי מורי ר' מנחם אהרן ב"ר טוביה, חותני הרב מנחם ב"ר יצחק (חבה) אשתו זהבה בת ר' אליהו ובנם יצחק משה ז"ל.

[2] ראה ביאורו במלכים-א' (ח' י"א) באריכות נפלאה ביותר. שם הביא דבריו על ביאור פרקנו ביחזקאל


דובר אנגלית? אתר חידוש מתרחב וצריך אותך!

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן

חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה
ציורים לפרשת שבוע