מלכות שאול ומלכות דוד

נכתב על ידי איתיאל, 27/1/2019

 

מלכות שאול ומלכות דוד

בימי שמואל הייתה מחלוקת מה שהעם צריך: מלוכה חילונית ("ככל העמים אשר סביבותינו"), או התחזקות דתית-רוחנית. על רקע זה באה תוכחת שמואל לעם על מאיסת את ה' בבקשם מלך.

שמואל ממליך מלך ומקווה שיצליח למנות מלך שירים את העם לעבודת ה'.

בפועל, שאול הוא מלך כבקשת העם. מגמתו היא איחוד העם מבחינה פיזית. כל מהותו היא חיבור לעם, הוא איתם, יחד. אמנם "משכמו ומעלה", אך כפוף להם. דבר זה ניכר ראשית כל בשפלותו להתנשא אל העם, לכן הוא "נחבא אל הכלים".

לאחר שהוא מומלך, הוא אינו מתנשא על העם כמלך, אלא מתנהג כאחד העם. בשעה שאנשי יבש גלעד באים לבקש ממנו תשועה, הוא חוזר מן הבקר - כלומר: אף כמלך הוא ממשיך בתחילה לעבוד בחקלאות ולא ספון בארמון.

שאול מכנס את העם למלחמה באופן הבא[1]: הוא לוקח צמד בקר ומנתח אותו לחלקים, אותם הוא משלח לכל גבול ישראל, בתוספת אזהרה שמי שלא יבוא - כך יעשה לו. נראה לבאר את מהות המעשה כך: אם עם ישראל ימשיך לדאוג כל אחד לשבטו, הרי הוא כאוסף איברים חתוכים, כחתיכת סטייק בלבד. אך אם יתאחדו - יהיה להם כוח כשור השלם, מלך הבהמות.

לאחר ניצחון יבש גלעד מתבססת מלכותו של שאול, והעם מציעים להרוג את המזלזלים בשאול בתחילת מלכותו, אך שאול מתבטא שלא יומת איש ביום תשועה זה. היה מתבקש משאול לנהוג כמלך ולדונם כמורדים במלכות, אך שאול הוא כפוף לעם, ומתקשה להוציא להורג חלק ממנו.

בהמשך, במלחמה נגד הפלשתים, שאול אינו יכול לחכות לבוא שמואל להקריב את הקרבנות כשהעם נמלט. הוא חלק מהעם וכפוף אליו. לכן הוא מקדים להקריב, ועל כך באה תוכחת שמואל אליו.

במלחמת הפלשתים רוצה שאול להוציא את בנו[2] להורג, כיוון שעבר על השבועה שלא לאכול, אך הוא נסוג מכוונתו בשל אמירת העם שפודים אותו. שוב שאול מראה שהוא כפוף לעם.

במלחמת עמלק מתבטא השבר בין גישת שמואל לגישת שאול. שאול מבין שהמלחמה היא מלחמה מדינית. עם ישראל צריך "לסגור חשבון" עם העם שהציק לו ביציאת מצריים. מבחינתו הוא עשה את רצון ה' (לתפיסתו). לא מפריע לו באבירות מלכותית להשאיר את מלכם אגג חי, כשבוי מבוזה, כמנהג המנצחים בימי קדם (ראה לדוגמה באדוני בזק שכבש 70 מלכים וקיים אותם בחיים כדי להשפילם בליקוט תחת שלחנו. או את מלך בבל שמשאיר את יכניה בחיים בכלא). גם את הצאן אין בעיה להשאיר, שהרי המנצחים בכל מלחמה לוקחים שלל. שמואל לעומת זאת רואה במלחמת עמלק מלחמה רוחנית, על כן כל עוד נשאר זכר לעמלק - אין ניצחון כלל.

גם לאחר שהוא מדיח את שאול, מה שחשוב לשאול הוא רק שכלפי העם לא יראה הדבר, ששמואל ילווה אותו לפני העם.

דוד מייצג את המלכות שבאה על גבי העם. מלכות שהיא הנהגה, שבאה להרים את העם ממצבו אל עבר ה'. אולם, דרגה זו באה מעל הלכות המדינית העממית הבסיסית, ולא במקומה.

לכן גם אחרי הדחת שאול לאחר שלא הצליח לבנות את הקומה המלכותית הרוחנית, בפועל הוא ממשיך למשול עוד זמן, כי יש חשיבות גם למלוכה שהוא מבטא.

גם דוד מכיר בכך, ומזהיר את אנשיו שלא לפגוע בשאול "משיח ה'", למרות שהוא כבר הודח על ידי שמואל, ודוד כבר נמשח במקומו.

לכן דוד נישא לביתו של שאול, שהרי מלכותו לא באה במקום מלכות שאול, אלא כקומה על גביה.

כלומר: יש חשיבות למדרגה הראשונה של מלכות שאול (בית יוסף), שרק על גביה יכולה לבוא מלכות בית דוד[3].



[1] שמואל א' י"א, ז'

[2] נראה כי יונתן, רע דוד, המבטא את האנטי-תזה לאביו. הוא פועל בכוחות עצמו, כיחיד, תוך שהוא נסמך על הביטחון בה' בלבד: "כי אין מעצור לה' מלהושיע ברב או במעט". לכן נמצא כי כמה פעמים מנסה שאול להרגו, כיוון שהוא מבטא את ההיפך הגמור לאמונתו. הוא אינו מתנהג כשאר העם בהחלטה לצום, הוא תומך בדוד.

[3] יש לזכור שקצת לא הוגן להשוות את שאול לדוד, שהוא ענק שבענקים, המלכות האידאלית, שלידו באמת כולם נראים קטנים. אבל צריך לזכור ששאול בנה את המלוכה מאפס, הוציא את העם ממצב של השפלה לאומית (שעמון יכולים בלי להתבייש להציב תנאי לכניעה - לנקור כל עין ימין, גאל את העם מכיבוש פלשתי נרחב (לפי התיאור הגיאוגרפי יוצא שהפלשתים שנדחקו לאחר מלחמת שמואל למקומם הטבעי, ברצועת החוף הדרומית-מערבית, התפשטו בתחילת מלכות שאול עד תוככי נחלת בנימין, למכמש וגבע, כלומר: לאיזור המרכזי-מערבי של הארץ. כמו כן יש להם נציב בגבע, כלומר: מבחינתם בני ישראל הם פרובינציה תחת חסותם, ומלכות שאול היא מלכות פיקטיבית בעיניהם).

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן

חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה
ציורים לפרשת שבוע