י' בטבת - עַל מָה אָבְדָה הָאָרֶץ

נכתב על ידי אלון, 17/12/2018

 צום עשרה בטבת, צמים בגלל שביום זה סמך מלך בבל על ירושלים ועשה מצור. אז על מה צמים? לא קרה בעצם כלום, באותו היום היה בעיר מספיק תבואה ואוכל, מצב הרוח היה מרומם, איש לא נפגע איש לא מת, ובכל זאת מציינים את היום הזה כיום צום.

היום הזה בו החל המצור זה ההתחלה, זה הפתח הקטן. זה הסדק הקטן שיכול להתרחב עד החורבן. כדי שמשהו יתערער זה לא חייב להיות ברגע אחד, זה מתחיל בנקודת מפנה קטנטנה ומשם זה כבר מתרחב.

ירמיה הנביא שהתנבא על חורבן בית המקדש הראשון, שואל מי החכם אשר יוכל לגלות לנו על מה אבדה הארץ, למה הגיע החורבן (ירמיה ט, יא): "מִי הָאִישׁ הֶחָכָם וְיָבֵן אֶת זֹאת וַאֲשֶׁר דִּבֶּר פִּי ה' אֵלָיו וְיַגִּדָהּ עַל מָה אָבְדָה הָאָרֶץ, נִצְּתָה כַמִּדְבָּר מִבְּלִי עֹבֵר".

ממשיך ירמיה בנבואתו ומגלה את הסיבה לחורבן (ירמיה ט, יב): "וַיֹּאמֶר ה', עַל עָזְבָם אֶת תּוֹרָתִי אֲשֶׁר נָתַתִּי לִפְנֵיהֶם".

בביאורם את תשובתו של הקב"ה אומרים חז"ל (נדרים פא, א): " 'וַיֹּאמֶר ה', עַל עָזְבָם אֶת תּוֹרָתִי'... אמר רב יהודה אמר רב: שאין מברכין בתורה תחלה" - ומה בכך שאין מברכין בתורה בתחילה? האם זוהי סיבה לחורבן?

יש להבין את מהותה של ברכה. הברכה היא ביטוי לכך שיהודי מעריך את שהוא עומד לעשות. לפני שתייה או אכילה מבטא יהודי את הערכתו שמסוגל הוא לאכול, שיש לו תיאבון ושיש לו מה לאכול. בקומו ממיטתו, מבטא יהודי את הערכתו לכך שזכה לקום בבוקר בריא ושלם. במילים אחרות, משמעות הברכה היא לחשוף את השגחתו של הקב"ה מתוך הנסתר. האם זה כל כך טבעי ומובן שאדם קם בבוקר בריא? האם זה כל כך טבעי שהתפוח צומח להיות טעים ומתוק מתוך גרעין יבש? האם זה טבעי שאדמה יבשה מגדלת פירות רווים כל טוב?

בברכתו, אומר יהודי בקול רם וברור שאין כאן טבע, אלא השגחה של בורא עולם. בברכה יש הודאה על כל פרט ואי כניעה להרגל ולשגרה.

כך גם לפני לימוד תורה - בברכתו, מבטא יהודי בשפתיו שאין כאן רק חוכמה, אלא יש כאן נותן התורה (הקב"ה) אשר השפעתו מקופלת בתוכה.

"אין מברכין בתורה תחילה" הוא בניין אב למצב בו אדם אינו מעריך את שיש לו ואת שניתן לו. זהו בנין אב למצבי חיים בהם השגרה שולטת ואין תשומת לב לטוב, ליופי ולמתנה שבחיים. אדם זוכה לבריאות, לידיים יציבות ולא רועדות, ללב תקין, למאור עיניים, למשפחה, לזוגיות, לפרנסה ובכל אלה עלולה השגרה לשלוט.

השגרה וחוסר הערכה מביאים לאי השקעה – ומתוך כך ניתן, חלילה, להגיע לחורבן.

כך הם הדברים בכל תחומי החיים, גם בחיים הרוחניים וגם בחיים הגשמיים - אי השקעה פירושה נסיגה, ולכן יכול אדם להתעורר לאחר שנים שבהם, על פניו, הכל היה תקין ולשאול את עצמו - "עַל מָה אָבְדָה הָאָרֶץ"?

התהליך הסופי של החורבן הוא לא יותר מאשר גילוי לחוסר הערכה וחוסר השקעה שהתרחשו מתחת לפני השטח על פני תקופה של שנים.

 

יואל ברדוגו, מתוך האתר: "שורשים" - http://www.shorashim.info

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן

חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה