"וַיֹּאמֶר ה' אֶל אַבְרָם לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ" (בראשית יב, א)

מה היה הסוד לכוחו העצום של אברהם אבינו וכיצד נוכל אנחנו ללמוד מכך לקח לחיינו? התשובה נמצאת באותו ציווי בפסוק הראשון של פרשת השבוע שבו הקב"ה מופיע בפני אברהם אבינו ואומר לו: "לֶךְ-לְךָ".

אברהם אבינו בהיותו שקוע עמוק בבוץ העבודה הזרה שבקרבה הוא גדל, היה חייב לעשות צעד מקדים משמעותי - להתנתק מן האנשים והסביבה שבקרבה הוא חי.

בספר יחזקאל נאמר (יחזקאל לג, כד): "אֶחָד הָיָה אַבְרָהָם", על פסוק זה דרש רבי נחמן (הקדמה לליקוטי מוהר"ן תנינא):

"אֶחָד הָיָה אַבְרָהָם - שֶׁאַבְרָהָם עָבַד הַשֵּׁם רַק עַל יְדֵי שֶׁהָיָה אֶחָד, שֶׁחָשַׁב בְּדַעְתּוֹ שֶׁהוּא רַק יְחִידִי בָּעוֹלָם, וְלֹא הִסְתַּכֵּל כְּלָל עַל בְּנֵי הָעוֹלָם שֶׁסָּרִים מֵאַחֲרֵי ה' וּמוֹנְעִים אוֹתוֹ... וְכֵן כָּל הָרוֹצֶה לִכְנֹס בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, אִי אֶפְשָׁר לוֹ לִכְנֹס כִּי אִם עַל יְדֵי בְּחִינָה זוּ שֶׁיַּחְשֹׁב שֶׁאֵין בָּעוֹלָם כִּי אִם הוּא לְבַדּוֹ יְחִידִי בָּעוֹלָם, וְלֹא יִסְתַּכֵּל עַל שׁוּם אָדָם הַמּוֹנְעוֹ... אוֹ הַמְּנִיעוֹת שֶׁיֵּשׁ מִשְּׁאָר בְּנֵי הָעוֹלָם, הַמַּלְעִיגִים וּמְסִיתִים וּמוֹנְעִים מֵעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ. וְצָרִיךְ שֶׁלֹּא יָחוּשׁ וְיִסְתַּכֵּל עֲלֵיהֶם כְּלָל, רַק יִהְיֶה בִּבְחִינַת: 'אֶחָד הָיָה אַבְרָהָם' - כְּאִלּוּ הוּא יָחִיד בָּעוֹלָם".

אברהם אבינו החל את מסעו הרוחני, לבדו, ללא זכות אבות וללא סביבה תומכת. אברהם אבינו נתבע לעזוב את הכל ולהתנתק מסביבתו על מנת ללכת ולחפש את שורשו ומהותו, ומשעה שאדם מוכן להשתחרר מכבלי החברה ולוותר על השתייכותו, הוא נותר לבדו ובכך מופנות פניו פנימה והוא נתון להקשבה עצמית ולחשיפה פנימית.

כתב רבי נתן מנמירוב (ליקוטי הלכות, שבת ז), תלמידו המובהק של רבי נחמן:

"וְזֶהוּ שֶׁאָמַר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְאַבְרָהָם 'לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ' (בראשית יב, א) - שֶׁמְּרַמֵּז בָּזֶה לְכָל אָדָם שֶׁבָּעוֹלָם לֶךְ לְךָ... לֶךְ לְךָ שֶׁתֵּלֵךְ לְךָ לְעַצְמְךָ, הַיְנוּ לִמְקוֹר נִשְׁמָתְךָ, שֶׁכָּל הִלּוּכֲךָ וּנְסִיעָתְךָ וְכָל דְּרָכֶיךָ בְּזֶה הָעוֹלָם, בְּכֻלָּם תְּכַוֵּן לֵילֵךְ לְךָ בְּעַצְמְךָ, הַיְנוּ לִמְקוֹר נִשְׁמָתְךָ שֶׁזֶּה עִקַּר עֶצֶם הָאָדָם".

רבי נתן, מבקש להעמיק את משמעות הביטוי "לֶךְ לְךָ", שהמילה לְךָ – הכוונה היא אל עצמך. כל אדם המבקש להתחיל מהלך רוחני נאלץ להשיל מעליו את המבטים ואת ה'מניעות' הרבות שהחברה והסביבה מזמנות לו בשל חוסר נכונותן לקבל שינוי והתחדשות. עליו להתנתק מנורמות, מדפוס חיים, מסביבה אורגנית שבקרבה הוא צמח, ולהתעלם לחלוטין מן המבקרים והמצביעים עליו כמוזר וכחריג.

"אֶחָד הָיָה אַבְרָהָם" – מלמד אותנו אברהם אבינו, שעל מנת להתקרב לקב"ה, לעיתים מהלך רוחני זה מחייב בדידות, והסביר לנו רבי נחמן: " וְכֵן כָּל הָרוֹצֶה לִכְנֹס בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, אִי אֶפְשָׁר לוֹ לִכְנֹס כִּי אִם עַל יְדֵי בְּחִינָה זוּ שֶׁיַּחְשֹׁב שֶׁאֵין בָּעוֹלָם כִּי אִם הוּא לְבַדּוֹ יְחִידִי בָּעוֹלָם, וְלֹא יִסְתַּכֵּל עַל שׁוּם אָדָם הַמּוֹנְעוֹ... רַק יִהְיֶה בִּבְחִינַת: 'אֶחָד הָיָה אַבְרָהָם' - כְּאִלּוּ הוּא יָחִיד בָּעוֹלָם".

הרב איתמר אלדר, מתוך האתר: "בית המדרש הוירטואלי של ישיבת הר עציון" - www.etzion.org.il

ניר אביעד, מתוך האתר: "השבוע בפרשה" - http://nir.benny-aviad.com/