"אמר ליה רב נחמן לרבי יצחק: מי שמיע לך אימת אתי בר נפלי, אמר ליה: מאן בר נפלי? אמר ליה: משיח. משיח בר נפלי קרית ליה?! אמר ליה: אין, דכתיב: 'ביום ההוא אקים את סוכת דוד הנופלת' ".

(תרגום: "אמר לו רב נחמן לרבי יצחק: האם שמעת מתי יבוא בן הנפלים? אמר לו: מי הוא בן הנפלים? אמר לו: משיח. (אמר לו:) משיח, בן הנפלים אתה קורא לו?! אמר לו: כן, שכתוב: "ביום ההוא אקים את סוכת דויד הנופלת")

(סנהדרין צו, ב)

הדינמיות והפעילות היא ממהותו של האדם. האדם נברא להיות יוצר, פועל, משנה את המציאות ואיננו עומד על מקום אחד. בהכרח ההליכה והדינמיקה גורמות גם לנפילות. הנפילה היא עניין מהותי ולא מקרי. המשיח נקרא "בן הנפלים" על שם הנפילה של סוכת דוד. מדוע? מדוע לא לקרוא למשיח "בן המקימים", על שם אותו פסוק: "ביום ההוא אקים את סוכת דוד הנופלת"?

הנפילה היא חלק מהותי בתהליך. הליכה, התקדמות ודינמיות אינן יכולות להופיע בלא נפילה. הנפילה מוציאה אל הפועל כוחות נפש, ומעמידה בפני האדם אתגרים חדשים שהוא צריך להתמודד איתם. הנפילה היא חלק הכרחי מן ההתקדמות ובלא שיפול אינו יכול לקום ולהתקדם (משלי כד, טז): "כִּי שֶׁבַע יִפּוֹל צַדִּיק וָקָם". תינוק הלומד ללכת - חווה גם את חווית הנפילה, ובלעדיה לא ידע ללכת.

כתב רבי נחמן (ליקוטי מוהר"ן, חלק א', כב, יא): "צָרִיךְ לִהְיוֹת יְרִידָה קדֶם הָעֲלִיָּה כִּי הַיְרִידָה הִיא תַּכְלִית הָעֲלִיָּה... כִּי לַעֲלוֹת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא צָרִיךְ יְרִידָה תְּחִלָּה שֶׁהִיא הַמִּכְשׁוֹל".

חלק ממערכת החיים של אדם פרטי וגם של אומה – הוא הנפילה. יש אנשים שכאשר הם נופלים, שירת חייהם נפסקת. הם נעצרים ושוקעים בנפילתם. הסיבה לדבר היא שאין הם רואים את נפילתם כחלק ממערכת טבעית ורגילה, בה אדם נופל וקם, אלא הם רואים אותה כטעות, כסטייה מהסדר הטבעי של החיים, ולכן אנשים אלו שרים בעלייתם ודוממים בנפילתם. לא כך טוענת היהדות!

רבי נחמן מבהיר לנו יסוד נפלא: "צָרִיךְ לִהְיוֹת יְרִידָה קדֶם הָעֲלִיָּה כִּי הַיְרִידָה הִיא תַּכְלִית הָעֲלִיָּה", כלומר שלפני כל עליה שאמור אדם פרטי או אומה שלמה לעלות, חייבת להיות ירידה.

ה"שפת אמת" מבאר כי אחד מהדברים המייחדים שירה הוא ההרמוניה שבה. בשירה, כל הצלילים משתלבים. לשירה יכולת לתת מקום לכל הצלילים, גם לכאלה שכאשר שומעים אותם לבדם, הם לא ינעמו לאוזן. גם ייסורים ונפילות הם חלק מהשירה. הם אומנם הצלילים הנמוכים והפחות נעימים, אך הם חלק מכלל השירה, מכלל ההיסטוריה העתידה לעבור על עם ישראל, וגם בתקופות הפחות טובות עלינו לדעת שבעתיד יהיה טוב יותר – "כִּי הַיְרִידָה הִיא תַּכְלִית הָעֲלִיָּה".

הרב מנחם ויצמן, מתוך האתר: ישיבת ההסדר מעלות יעקב - www.yesmalot.co.il

הרב חנניה מלכה, מתוך הספר: "לקראת שבת"