צא מן התיבה

נכתב על ידי DoarHamikdash, 9/10/2018

בע"ה



דבר תורה לאור המקדש

פרשת נח - פרשת המקדש

צא מן התיבה

 

הרב ישראל אריאל שליט"א

 

          נח איש האמונה, שכן, חיכה שבעה ימים, ובערב, בעת שכבר התחיל היום להחשיך - והנה היונה לקראתו, ומה בפיה? – עלה זית! סמל השמן והאור! והיה לו הדבר לסימן: 'לעת ערב – יהיה אור!' 'וייחל עוד שבעת ימים אחרים' – למה חיכה? ומשיב המדרש בפסיקתא זוטרתי: שהיו קשים לו ימים אלה כפליים מן הימים הראשונים. כן אומר המדרש שם: 'וייחל' – 'שנהיה חולה'.


שכן, התיבה נעה בתוך המשברים הנוראים זה שנה. הכל מת. להכנס לתיבה נאמר לו. מאידך, מתי יגיע קץ ישיבתו בתיבה – לא נאמר לו. ושמא יתחדשו הגשמים וישוב המבול והתיבה תמשיך את מסעה אל הנעלם? לפיכך שולח נח את היונה בציפייה. חלפו ימים והיונה לא שבה. הווה אומר, יש חיים בעולם. הווה אומר, תם המבול? האשה בוודאי מתלוננת שאינה יכולה להמשיך כך. הבנים בוודאי לוחצים: אבא! בוא נצא! הכל יבש בחוץ! למה אנחנו מחכים!

אך נח אינו כאדם הראשון, נוח אינו מתפתה אחרי אשתו. רק מי שהכניס אותנו לתיבה הוא יוציאנו! נח אינו מאפשר לאף אחד לצאת. עם זאת הוא עושה מעשה: הוא פותח את מכסה התיבה, אך מודיע כי אין יוצא מן התיבה: אין לנו זכות לצאת החוצה! במה אנו טובים מכל האחרים שמתו? הכל מחכים בקוצר רוח. הבנים לוחצים, הנשים מתלוננות: וכי כך נשב בתיבה עד סוף ימינו?! ונח בשלו: העולם אינו שלנו! רק מי שאמר: 'בוא אתה וכל ביתך אל התיבה' הוא שיתן רשות לצאת! משלמדו הבנים לקח זה - באה ההודעה הגואלת: 'צא מן התיבה!' נח אינו מסתפק בכך, נח עורך מסע עם משפחתו להר המוריה. הדרך ארוכה, והבנים ונשותיהם שואלים: מסע זה על שום מה? 'ומה עם מתן תודה לבורא עולם על שנתן לנו את הזכות להשאר בעולמו?' – שואל נח. שכן, כך הם דברי הגמרא בברכות לה א: 'כל הנהנה מן העולם הזה בלא ברכה - כאילו נהנה מקדשי שמים, ככתוב: לה' הארץ ומלואה!' וכן בהמשך שם: 'כל הנהנה מן העולם הזה בלא ברכה - כאילו גוזל להקדוש ברוך הוא'. והמשפחה עושה את דרכה אל ההר הנכסף, אל המקום בו הקריב אדם הראשון קרבן. משעולה קרבן ההודיה מעל המזבח, והקרבן מתקבל, מבינים הכל את החובה להכיר טובה לבורא, ואיך עובדים את ה' במקום מקדשו. כך לומדים הבנים את מה שלא הבין אדם הראשון: יש בורא עולם! אין רשות לאדם להשתמש בעולמו בלי לקבל את רשותו! המשפחה חוזרת למקומה, אך שם בן נח מחליט להשאר. שם מקים את 'בית מדרשו של שם ועבר' בירושלים. אולי כך ייטיב אדם את דרכו יותר מאדם הראשון, אולי בכך ייבנה עולם מתוקן יותר.

 

 

שבת שלום


להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן

חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה
ציורים לפרשת שבוע