וחי בהם וילך עד וזאת הברכה (סוף התורה, בשעה טובה)

נכתב על ידי אורן מס, 14/9/2018

סוף מעשה במחשבה תחילה

הצהרה אישית על החזון והיעדים אשר מדריכים אותך בעולם התורה
"התורה שבכתב היא המחייבת את כל עם ישראל, דתי וחילוני."
אורן מס (‏יום שני ‏24 ‏אוגוסט ‏2015)

 וחי בהם וילך עד וזאת הברכה (סוף התורה, בשעה טובה).

 

וילך

לא,ז: וַיֹּאמֶר אֵלָיו לְעֵינֵי כָל-יִשְׂרָאֵל חֲזַק וֶאֱמָץ: ראוי לחזק מינוי ציבורי על ידי הצגתו לכל הציבור. וכן הדבר בפסוק כ"ח: הַקְהִילוּ אֵלַי אֶת-כָּל-זִקְנֵי שִׁבְטֵיכֶם, וְשֹׁטְרֵיכֶם; וַאֲדַבְּרָה בְאָזְנֵיהֶם, אֵת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה.

 

לא,יט: כִּתְבוּ לָכֶם אֶת-הַשִּׁירָה הַזֹּאת, וְלַמְּדָהּ אֶת-בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, שִׂימָהּ בְּפִיהֶם: ראוי לכתוב דברים חשובים, אם ברצונך לזכור אותם היטב, עד כדי כך שיהיו שגורים בפיך (שימה בפיהם).

 

האזינו

לב,מז: וּבַדָּבָר הַזֶּה, תַּאֲרִיכוּ יָמִים עַל-הָאֲדָמָה: ראוי לשמור את הברית עם ה', ובכך לזכות באריכות ימים בארץ ישראל.

 

וזאת הברכה

לג,א: בֵּרַךְ מֹשֶׁה אִישׁ הָאֱלֹהִים--אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל:  לִפְנֵי, מוֹתוֹ: ראוי לאדם חשוב לברך את בניו לפני מותו.

 

לד,ט: מָלֵא רוּחַ חָכְמָה--כִּי-סָמַךְ מֹשֶׁה אֶת-יָדָיו, עָלָיו; וַיִּשְׁמְעוּ אֵלָיו בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל: ראוי לסמוך ידיים בעת העברת סמכויות, ובכך יישמעו למוסמך החדש.

 

תם ולא נשלם חיבור "וחי בהם", מוצאי ראש השנה תשע"ט. אי"ם.

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן

חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה