"וְלָקַחְתָּ מֵרֵאשִׁית כָּל פְּרִי הָאֲדָמָה אֲשֶׁר תָּבִיא מֵאַרְצְךָ... וּבָאתָ אֶל הַכֹּהֵן אֲשֶׁר יִהְיֶה בַּיָּמִים הָהֵם וְאָמַרְתָּ אֵלָיו הִגַּדְתִּי הַיּוֹם לה' אֱלֹקיךָ כִּי בָאתִי אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה' לַאֲבֹתֵינוּ לָתֶת לָנוּ" (דברים כו, ב-ג)

בטקס הבאת הביכורים על ידי החקלאי לכהן, הביכורים מונפים כלפי מעלה על ידי הכהן, ושוב נלקחים על ידי החקלאי המניח אותם מטה. תנועות אלו של הכהן כלפי מעלה, ושל הישראלי כלפי מטה, מציגות את המאבק הבלתי נלאה בין ארץ ושמיים. כל חיינו אנו נמצאים בין שאיפת ההתנשאות אל עבר רום השמים ולקלוט את השפע השמימי ולהורידו לארץ - "לָדַעַת בָּאָרֶץ דַּרְכֶּךָ". לחיות בקדושה עליונה ומרוממת, המחוברת בעומק רגבי אדמת הקודש.

מלבד ההודאה והשבח שמביעה המילה "הִגַּדְתִּי", יש משמעות נוספת למילה זו: "וְתַגֵּיד לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל" - "דברים הקשין כגידין" (רש"י שמות יט, ג).

רבי מרדכי יוסף ליינר מאיז'ביצה זצ"ל (ה'תק"ס - ז' בטבת ה'תרי"ד; 1800–1854), מחבר הספר "מי השילוח" כותב דברים חריפים על הפסוק "הִגַּדְתִּי הַיּוֹם לה' אֱלֹקיךָ" ("מי השילוח", פרשת כי תבוא):

"הגדה רומז על דברים הקשין, כי בזה אומר דברים קשין נגד הכהן. כי מרמז לכהן, אף כי הכהן עובד בבית המקדש - והוא עובד בשדה, עם כל זה, כאשר יגיע הנפש מישראל למקום המקדש, ומביא ביכורים, אז מברר כי בכל מקום היה בקדושה - כמו הכהן העובד"!

על פי דברי "מי השילוח",  עובד האדמה הפשוט רומז לכהן וגם לנו היכן נמצאת הקדושה:

הנה אנוכי הכפרי הפשוט, הניצב לפניך בזה, אשר עמל ויגע בגידול הפרות, בטרחה האפורה היום-יומית ללא זרי הדפנה, הנה בתום יגיעתי זכיתי להביא את ראשית ביכורי אדמתי, לבית ה'. ועתה, מתייצבים הם זה לעומת זה – ארץ מול שמים, הכהן מול החקלאי, ונדמה שכאילו הכהן קרוב יותר לשמים, אין לו חלק ונחלה בארץ ובצרכים הארציים, הוא כולו רוחני ונמצא בתוך הקודש, ואילו הכפרי המתעסק בדברים הגשמיים הוא קרוב ושייך לארץ. הנה מתברר שהכפרי שהיה רחוק מחצרות ה', בהביאו את הביכורים זכתה נפשו להתעלות ולעמוד לפני ה', ופרותיו יונחו על ידי הכהן לפני מזבח ה'. משמע שגם הוא לא היה כה רחוק אף בהיותו עסוק במלאכתו בשדה, כמו שנדמה, אבל מאחר שזכה שתכלית מעשיו, הגיעוהו אל הקודש, משמע שגם כל פעולותיו ומעשיו היו בבחינת 'חפצי שמים' והכנה אל הקודש, ובכל מקום היה בקדושה - כמו הכהן העובד בבית ה'.

גילוי הקדושה של הכהן מוגבל לדברים המכונים 'קדשים' בלבד, ורק במקום המקדש והקודש, ורק בהיותו בטהרה. לעומת זאת, האיכר הפשוט המגיע מהשדה, אותו עם הארץ הקשור לארציות ולחומריות - הוא המסוגל לגלות את הקודש בכל.

מצוות הביכורים חושפת איך גם הדבר הרחוק והחומרי ביותר - מלא קדושה וטהרה, מלא אלוקיות ורוחניות.

יהי רצון שנזכה לחשוף את הקודש שבחול, גם בהנאות ובמותרות, גם בשמחה ובאושר, ושאפילו בתענוג הגשמי נמצא את הנקודות האלוקיות ונזכה להעלות הכול כמתנה לקב"ה.

הרב עוזי קלכהיים זצ"ל, מתוך האתר: "ישיבה" - https://www.yeshiva.org.il

הרב גור גלון, מתוך האתר: "ישיבת הר ברכה" - http://yhb.org.il/?p=219