חיים וא"י

נכתב על ידי יניב ב-28/6/2018

 

"שאו את ראש כל עדת בני ישראל מבן עשרים שנה ומעלה לבית אבתם כל יצא צבא בישראל" (במדבר כו,ב) במפקד כאן מונים את המשפחות שיקבלו נחלה בארץ (ולכן שבט לוי מופרד מהם). לכן מובן שדרשו חז"ל: 'יהושע וכלב נטלו שלשה חלקים: חלקן עם יוצאי מצרים, וחלקן עם העומדים בערבות מואב, ונטלו חלק מרגלים, הדא הוא דכתיב "ויהושע בן נון וכלב בן יפונה חיו מן האנשים" וגו'. אבל חלק מתלוננים ועדת קרח נפל לאמצע. ובניהם בזכות אבי אביהן ואמותיהן, הדא הוא דכתיב "ובני קרח לא מתו"' (יר' ב"ב ח,ב). חז"ל למדו שלשון חיות קשור לא"י, לכן למדו שמה שנאמר במרגלים מרמז על חלקם בא"י, וכן מה שנאמר בעדת קורח, שבניהם לא מתו מרמז על א"י. הדרשה על יהושע וכלב שנטלו חלק המרגלים מובאת בבבלי בצורה ברורה יותר: 'מרגלים יהושע וכלב נטלו חלקם; מנהני מילי? אמר עולא: דאמר קרא (במדבר יד, לח) "ויהושע בן נון וכלב בן יפנה חיו מן האנשים ההם", מאי "חיו"? אילימא חיו ממש, והא כתיב קרא אחרינא (במדבר כו, סה) "ולא נותר מהם איש כי אם כלב בן יפונה ויהושע בן נון", אלא מאי חיו? שחיו בחלקם' (ב"ב קיח,ב). לכן גם כאן בבני קורח דרשו שלא מתו, שהכוונה שחיו, וזהו שקיבלו חלק בא"י. אלא שנראה יותר מזה, כיון שלכאורה כאן היה צריך לומר שלא מתו, כי זה לא נאמר קודם (שלא כבעדת המרגלים שנאמר כבר שיהושע וכלב לא מתו) אז מה ההוכחה? אלא שהלימוד הוא מכך שנאמר שבני קורח לא מתו דווקא כאן במפקד של היוצאים לכבוש את הארץ, שלא מובן מדוע זה נאמר דווקא כאן, הרי זה היה צריך להאמר בפס' של מחלוקת קורח? לכן למדו מזה שזה בא ללמד על קשר לא"י, שזהו שגם כאן זה עניין של נחלה בא"י (כמו במרגלים), ולכן נאמר בפס' של קשר לארץ. ולא נאמר כמו במרגלים פעמיים, כיון שבמרגלים הובא עונשם ולכן ראוי להאמר, אבל בעדת קורח היה עדיף להראות את החומרה, ולכן לא צויינו שלא מתו, שבזה מודגש חומרת עדת קורח (בפרט שבני קורח מועטים ולכן כעין לא נראו בעונש עדת קורח). ובפרט שגם הם היו בהתחלה באותו החטא, רק שעשו תשובה, לכן לא ראוי לומר זאת בהקשר המחלוקת, כדי להדגיש את החומרה במחלוקת, אלא שאח"כ (אצלנו) מובא שלא מתו, כדי להדגיש את מעלת התשובה (שאז זה מקבל יותר חוזק, שכעין מראה את כוח התשובה, שאע"פ שכולם מתו ואף הם היו ראויים, בכ"ז ניצלו בזכות התשובה). עוד אפשר, שנאמר רק כאן, כדי להבדיל מהמרגלים, כיון שהמרגלים יש להם חלק ממש בארץ, אבל בני קרח הם משבט לוי, כך שאין להם ממש נחלה, אלא ערי אחוזה, ולכן זה נאמר בצורה פחות חדה שיש להם חלק בארץ. בנוסף, יהושע וכלב קיבלו את חלק המרגלים, ולכן ראוי להדגיש יותר את חלקם בארץ, אבל כאן לא קיבלו יותר, אלא רק מה שמגיע להם מסביהם. החיות קשורה לא"י, משום שכאן הוא מקור הקדושה, וקדושה זהו חיים, שלכן '(קהלת ט, ה) "כי החיים יודעים שימותו" אלו צדיקים שבמיתתן נקראו חיים, שנאמר (שמואל ב כג, כ) "ובניהו בן יהוידע בן איש חי רב פעלים מקבצאל הוא הכה את שני אריאל מואב והוא ירד והכה את הארי בתוך הבור ביום השלג", "בן איש חי" אטו כולי עלמא בני מתי נינהו? אלא בן איש חי שאפי' במיתתו קרוי חי … "והמתים אינם יודעים מאומה" אלו רשעים שבחייהן קרויין מתים, שנאמר (יחזקאל כא, ל) "ואתה חלל רשע נשיא ישראל", ואי בעית אימא מהכא: (דברים יז, ו) "על פי שנים עדים או על פי שלשה עדים יומת המת" חי הוא! אלא המת מעיקרא' (ברכות יח,א-ב). לכן ארץ ישראל שהיא ארץ הקדושה, שבה עיקר התורה והמצוות, היא קשורה לחיים. לכן 'ארץ ישראל נקראת חיים, שנאמר (יחזקאל כו) "ונתתי צבי בארץ חיים"' (אבות דר"נ לד,יא). נראה שמעלת א"י בזה באה לידי ביטוי בתיקון כל בעולם, לקדשו לחיי אמת וקדושה. לכן גם מובא כאן: "ואלה בני שותלח לערן משפחת הערני" (כו,לו) '"ואלה בני שותלח וגו'" - שאר בני שותלח נקראו תולדותיהם על שם שותלח, ומערן יצאה משפחה רבה ונקראת על שמו, ונחשבו בני שותלח לשתי משפחות. צא וחשוב ותמצא בפרשה זו חמשים ושבע משפחות, ומבני לוי שמונה, הרי ששים וחמש. וזהו שנאמר (דברים ז) "כי אתם המעט" וגו', ה"א מעט, חמשה אתם חסרים ממשפחות כל העמים שהן שבעים. אף זה הבנתי מיסודו של ר' משה הדרשן' וכו' (רש"י). מדוע נרמז כאן על שאר העמים?- אלא שבנ"י מעלים את כל העולם לקדושה, ואף משפיעים זאת על שאר העמים, עד שלעתיד "כה אמר ה' צבאות בימים ההמה אשר יחזיקו עשרה אנשים מכל לשנות הגוים והחזיקו בכנף איש יהודי לאמר נלכה עמכם כי שמענו אלקים עמכם" (זכריה ח,כג). דבר זה קשור לכוח הקדושה שבא"י, שבה מקדשים את העולם ממש. לכן קודם לזה מובא "ובאו עמים רבים וגוים עצומים לבקש את ה' צבאות בירושלם ולחלות את פני ה'” (שם,כב). זהו מכוח התורה שחלה בא"י בשלמות, שלכן "והלכו עמים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר ה' אל בית אלקי יעקב וירנו מדרכיו ונלכה בארחתיו כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלם" (ישעיהו ב,ג), שהעמים יתקשרו לה' דרך בנ"י (יעקב), א"י (ציון, ירושלים) והתורה (תורה). לכן בנ"י במשפחות הם 65, שזה כמעט כמו מספר שאר הגוים, אבל פחות חמשה. לומר שההתחלה שלנו זה כנגד הגוים, שבאים לתקן את כל העולם, ובראשו את האדם. לכן תחילת בנ"י זהו 70 כמו בני יעקב שירדו מצרימה, שזהו כנגד 70 אומות. וכאן מרמזים על הביצוע של קידוש העולם, שזה דרך א"י (להבדיל מהירידה למצרים שזה לחו”ל ולכן רק מרמז כללית עלינו, ולא על ביצוע תיקון העולם ממש שזה דרך א”י), לכן זהו המשפחות הנוחלות (כעין הרחבה של כוח היורדים למצרים, שמרחיבים לתיקון העולם כולו). וזה פחות חמשה, כרמז לחמשה חומשי תורה שהם המשלימים (ל-70), שע"י התורה אנו מתקנים את העולם כולו בשלמות דרך א"י, בשלמות הקדושה של תורה, בנ"י וא"י.

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן

חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
תגובות ודיון על החידוש (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה
ציורים לפרשת השבוע