לע"נ מו"ר הרב מרדכי אליהו זצ"ל

כשם שמצינו דעות שונות ומחלוקות רבות בתורה, מחלוקות שהן לשם שמים, כך, להבדיל, שכיח שהרופאים חלוקים ביניהם סביב הערכה רפואית מסוימת, או על דרך הריפוי הנכונה, וגם זו מחלוקת אמיתית. פעמים רבות מוטלת ההחלטה כיצד לנהוג על כתפי החולה, והדבר אינו פשוט.

כאשר מדובר במחלוקת האם מצבו של החולה מסוכן ומוגדר כ"פיקוח נפש", ונפקא-מינה לעניין שבת או יוה"כ וכד', בוודאי יש לנהוג לפי הרופא המחמיר בפיקוח נפש, משום שהמחלוקת יוצרת ספק, והרי ספק פיקוח נפש דוחה שבת.  

אלא שבמקרים רבים יש דילמה קשה: האם לבצע ניתוח מסוים שבשני צדדי הספק יש שאלה של פיקוח נפש כי רופא אחד אומר שהניתוח יכול להציל ובלעדיו המצב רק יחמיר, והשני סובר שבמצב החולה המדובר עדיף לא לגעת כי הניתוח מסוכן. באופן "פורמאלי" דעת ההלכה נוטה במקרה כזה לנהוג ע"פ הכלל "שב ואל תעשה עדיף". אולם לא תמיד. אם הרופא האחד נחשב במובהק מומחה יותר מרעהו, יש מקום להעדיף לציית לדעתו. וכן, כאשר יש שתי דעות מנוגדות, מקובל להיוועץ ברופא שלישי בבחינת "יבוא השלישי ויכריע ביניהם".

במקרים כאלה, יש עניין לעשות "שאלת חכם", ולהיוועץ ברב. אמנם אין זו חובה, שהרי הרופא הוא הגורם המקצועי כאן והרב אינו רופא ולכן בד"כ לא יחלוק עליו. אלא שכאן מדובר במלוקת רפואית ולרב בעל שיעור קומה יש שיקול דעת אמיתי וממילא גם "סיעתא דשמיא" לכוון את השואלים למקום הנכון. ידועים מקרים רבים של גדולי ישראל שנשאלו וכיוונו נכונה. סיפורים מאלפים ונפלאים רבים כאלה שמענו על הרב אליהו זצ"ל והם מופיעים בסדרה המרתקת "אביהם של ישראל".