פרשת שלח- מי היה המקושש? ובמה נענש?/ אהובה קליין.

נכתב על ידי אהובה קליין ב-5/6/2018

סוף מעשה במחשבה תחילה

הצהרה אישית על החזון והיעדים אשר מדריכים אותך בעולם התורה
"לעורר את הנשמה האלוקית אצל כל יהודי אל התורה הקדושה. כי התורה היא מלשון הוראה-הדרכה לחיים."
אהובה קליין (‏יום רביעי ‏25 ‏נובמבר ‏2015)

 

פרשת שלח - מי היה המקושש ?  ובמה נענש ?

מאת: אהובה קליין.

בתוך שלל הנושאים המופיעים בפרשה - ישנו  אירוע מעניין ,שהתרחש במדבר ביום השבת: המקושש - דווקא ביום קדוש זה וכך מתואר המקרה : "וַיִּהְיוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל, בַּמִּדְבָּר; וַיִּמְצְאוּ, אִישׁ מְקֹשֵׁשׁ עֵצִים--בְּיוֹם הַשַּׁבָּת.  וַיַּקְרִיבוּ אֹתוֹ, הַמֹּצְאִים אֹתוֹ מְקֹשֵׁשׁ עֵצִים--אֶל-מֹשֶׁה, וְאֶל-אַהֲרֹן, וְאֶל, כָּל-הָעֵדָה.  וַיַּנִּיחוּ אֹתוֹ, בַּמִּשְׁמָר:  כִּי לֹא פֹרַשׁ, מַה-יֵּעָשֶׂה לוֹ.  וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה, מוֹת יוּמַת הָאִישׁ; רָגוֹם אֹתוֹ בָאֲבָנִים כָּל-הָעֵדָה, מִחוּץ לַמַּחֲנֶה.  וַיֹּצִיאוּ אֹתוֹ כָּל-הָעֵדָה, אֶל-מִחוּץ לַמַּחֲנֶה, וַיִּרְגְּמוּ אֹתוֹ בָּאֲבָנִים, וַיָּמֹת:  כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה, אֶת-מֹשֶׁה". [במדבר ט"ו, ל"ב-ל"ז]

השאלות הן:

א] במה נחלקו המפרשים על  סיפור המקושש?

ב] במה חטא המקושש ובמה נענש?

תשובות.

דעות המפרשים -  סיפור המקושש.

רש"י  מפרש: כי  על ידי הבאת מקרה המקושש – הכתוב מדבר בגנותם של ישראל, לפי ששמרו שבת ראשונה במדבר ואילו בשבת השנייה - הופיע המקושש ולמעשה – בכך חילל את השבת השנייה.       

"וַיִּהְיוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל, בַּמִּדְבָּר" וכי איננו יודעים שהם היו במדבר? אלא המטרה להוכיח באמצעות המילים: "וַיִּהְיוּ ","וִּימְצְאוּ",-– שכל האירוע הזה התרחש מיד עם בואם למדבר.

בעל "שפתי כהן" [רבי מרדכי הכהן מצפת] מסביר :ודאי  שבמדבר היו, אלא בגנותו של מקושש הכתוב מדבר, שהיה במדבר ושם המן היה יורד כל ימות השבוע ובשבת לא היה יורד וביום שישי ירד "לחם משנה"-[מנה כפולה של מן] כלומר למרות שראה את כל הנסים במדבר-  והוא [המקושש] ראה  מעלת השבת ואף- על פי כן חילל את השבת!

רבי שמשון רפאל הירש טוען רעיון המנוגד לדברי רש"י: עצם  העניין שהכתוב מציין את הימצאותם של ישראל  במדבר: "וַיִּהְיוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל, בַּמִּדְבָּר" – אף על פי שישראל חטאו בהוצאת הדיבה על ארץ ישראל [בחטא המרגלים] - ונענשו באופן קשה - לפי שנגזר עליהם לא להיכנס  לארץ, אלא למות במדבר- למרות זאת הם המשיכו לשמור על התורה, לשמור אמונים לה' ולתורתו ובשם  התורה הם הגנו על המצוות בפני כל העם. ישנו דגש יתר  על העדה במדבר- על מסירותם לתורת ישראל , לעומת החוטא עצמו - היינו המקושש. מכאן, שבשבחן של ישראל מדובר.

 רבינו בחיי מפרש כמה פירושים :

א] האירוע של המקושש במדבר – בא לרמוז לנו – שכל מי שהולך במדבר ואינו יודע באיזה  יום הוא נמצא - הוא חייב לשמור שבת ואינו פטור ממצווה חשובה זו, [אחת מעשרת הדיברות] ללמדך: שלמרות שישראל נדדו במדבר היו  מכוונים - ימים ושנים ,על פי חשבון ולא היה פתח לטעות בדבר, היו סופרים שישה ימים וביום השביעי-כדברי רז"ל-שבתו כולם ונהנו מיום של מנוחה ולפי החשבון - לכן, לא היה סיכוי לטעות בדבר.

משום כך, רמזה לנו התורה הקדושה: שכל מי שמהלך  במדבר ואינו יודע באיזה יום- שבת- הרי אם לא ישמור שבת- חייב  מיתה אפילו במדבר.

ב] על פי המדרש: המקושש שבני ישראל ראו במדבר, היה: צלופחד בן  חפר.  ההוכחה לך: לפי שבנות צלופחד אמרו למשה ושאר האנשים שהיו אתו: "אָבִינוּ, מֵת בַּמִּדְבָּר, וְהוּא לֹא-הָיָה בְּתוֹךְ הָעֵדָה הַנּוֹעָדִים עַל-יְהוָה, בַּעֲדַת-קֹרַח:  כִּי-בְחֶטְאוֹ מֵת, וּבָנִים לֹא-הָיוּ לוֹ".[במדבר  כ"ז, ג]

אור החיים: שואל: הרי ידוע שאדמת המדבר היא מלוחה ואינה מצמיחה צמחיה, אם כן מהיכן צמחו עצים?

התשובה- התורה מדגישה את המילים:

"וַיִּהְיוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל, בַּמִּדְבָּר";

חז"ל אמרו על כך: בארה של מרים  היה משקה  ומעלה  גינות ופרדסים ועל כן היו במדבר צמחים .

אור החיים אומר: בנוגע למילים: "וַיִּמְצְאוּ, אִישׁ מְקֹשֵׁשׁ עֵצִים--בְּיוֹם הַשַּׁבָּת"-   הדגש הוא על " לשון מציאה", על כך אומרים  חז"ל: אמר  משה לעם ישראל: צאו וראו אם ישנו אדם שחילל  את השבת וכך עשו.

"החיזקוני" מבהיר: מלמד שהיה משה מעמיד שוטרים במדבר ואז   מצאו את האדם המקושש.

המקושש- חטאו ועונשו.

רש"י לומד מהמילים: "הַמֹּצְאִים אֹתוֹ מְקֹשֵׁשׁ עֵצִים" שגם לאחר שבני ישראל התרו במקושש ,הוא לא הפסיק את מלאכתו זו!

רבינו בחיי מסביר באמצעות שני פירושים  מה הכוונה "המקושש"?

א] היה  ראוי לומר- "מלקט עצים" בשבת, מכאן הוא מסיק שהמקושש אסף תבן וקש לפי שכתוב בחומש שמות: "וַיְצַו פַּרְעֹה, בַּיּוֹם הַהוּא, אֶת- הַנֹּגְשִׂים בָּעָם, וְאֶת-שֹׁטְרָיו לֵאמֹר.  לֹא תֹאסִפוּן לָתֵת תֶּבֶן לָעָם, לִלְבֹּן הַלְּבֵנִים--כִּתְמוֹל שִׁלְשֹׁם:  הֵם, יֵלְכוּ, וְקֹשְׁשׁוּ לָהֶם, תֶּבֶן" [שמות  ה, ו-ח] לעומת זאת, לשון לקיטה –הוא  : לקיטת עצים כמו שכתוב: "הַבָּנִים מְלַקְּטִים עֵצִים וְהָאָבוֹת מְבַעֲרִים אֶת הָאֵשׁ" [ירמיהו  ז, י"ח]

ב] בעולם ישנם שישה קצוות והם נבראו באמצעות כוח ה' הנעלם- בשישה חותמות- כל קצה וקצה בחותם אחד ונבראו בשישה ימים, והשבת נקראת:
"אות" וחטאו של המקושש היה - שהוא כפר באותה האות ובחידוש העולם והפך את הקודש לחול והשבת בעיניו הייתה – כשאר ימות השבוע ולכן נקראה בשם: "מקושש"- מלשון- מקו- שישה, כי יצא מהקו האמצעי של שישה קצוות וכפר ביום השביעי – שהוא  היכל הקודש.

רש"ר מסביר את המושג: "מקושש עצים"- בכמה דרכים:

א] "קצץ", "גזז" ,"חתך"

ב] להרים מלשון- "למשש"

כך גם חז"ל מסתפקים במה בדיוק חטא  המקושש?האם זו הייתה מלאכה של "תולש", או "מעמר"- או מעביר ארבע אמות ברשות הרבים?

אלא שרש"ר מעלה כאן סברה מעניינת:  עצם העובדה שהחטא נעשה בפרהסיה, לפי דברי הגמרא במסכת חולין: מומר לחלל שבת בפרהסיה- דינו כמומר לעבודה זרה והוא אף נחשב למומר התורה כולה- זוהי  העבירה היחידה שחומרתה בכך שהיא נעשית לעיני כול  וכך עבירה זו- דומה לעבודה זרה.

הדבר החמור הנוסף המיוחס לאותו מקושש- שהוא חילל את השבת במזיד- גם לאחר שהזהירו אותו- הוא המשיך בעבירה!

רבי עקיבא סובר ,רעיון מעניין במיוחד: שאותו מקושש הייתה כוונתו , דווקא לשם שמים- היות וסבורים היו בני ישראל: שהיות וחטאו בחטא המרגלים - היינו- בהוצאת  דיבה  על הארץ הטובה-  נגזרה עליהם שלא יזכו להיכנס לתוך  הארץ המובטחת- מכאן שאין הם מחויבים עוד בקיום מצוות ,בא  המקושש  וחילל שבת  - כדי שייהרג ויראו אחרים וידעו שחייבים להמשיך לקיים מצוות. [מסכת בבא בתרא, קט"ז]

 

לגבי העונש: היות ולא ידעו במה ייענש- אומנם משה הבין  שהחוטא יקבל עונש מוות- לפי שכתוב: "מחלליה- מות יומת" [שמות ל"א, י"ד] אלא לפי מה שכתוב במסכת  סנהדרין ע"ח  " לא היה יודע באיזו מיתה נהרג"

 בסופו של דבר- על פי דין שעה דינו היה  מוות בסקילה.

לסיכום, לאור האמור לעיל: ניתן ללמוד שהמקושש עבר עבירה חמורה בכך שחילל את השבת לעיני כול- למרות שהוזהר, מעניינים דברי המפרשים לגבי זהות החוטא ומטרתו- אך כולם בדעה אחת לגבי העונש: "מחלליה- מות יומת"

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן

חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
תגובות ודיון על החידוש (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה
ציורים לפרשת השבוע