ספר נשים הלכות אישות כד'

נכתב על ידי הרמבם היומי ב-22/5/2018

 נשים שאין להן כתובה


הנושא איילונית (אשה שאינה מסוגלת ללדת) -מגיע לה כתובתה ושאר תנאי כתובה.
הנושא אשה ולא ידע שהיא איילונית או הנושא אישה האסורה עליו להינשא מהתורה או מחכמים -אין להן עיקר כתובה, ולא תנאי מתנאיי כתובה, אבל תוספת, יש לה.

ולמה אין לנשים אלו עיקר כתובה ויש להן תוספת ? העיקר שהוא תקנת חכמים, כדי שלא תהיה קלה בעיניו להוציאה (לגרשה), הואיל ולא הכיר בה, אין לה עיקר.  אבל התוספת שהוא חייב עצמו בה כל זמן שתרצה ותעמוד לפניו, הרי עמדה בתנאי שלה, והרי הקנת לו הנאתה, והרי היא עומדת -אבל התורה אסרה אותה עליו, ומה היא יכולה לעשות ?לפיכך יש לה תוספת--שאין מעשיה הן הגורמין לה להיאסר, אחר הנישואין, אלא אסורה הייתה, מקודם.

אשה יכולה להפסיד כתובתה במקרים אלו:
🔹 הפסד לגמרי – פרוצה וכדומה (כמפורט בפרק).
🔹 הפסד עיקר הכתובה -פסולת חיתון שלא ידע שאסורה עליו, ממאנת (יתומה קטנה שיוצאת מבעלה במיאון בלבד וללא גירושין). שניות לעריות מתקנת חכמים. 
🔹 אשה אנוסה מותרת לבעלה, חוץ מאשת כהן. וכתובתן קיימת. 
🔹 סוטה שקינא לה בעלה ונסתרה בעדים, נאסרה לו (עד שישקה אותה) -בימינו שאין דין סוטה האשה נאסרת על הבעל איסור עולם ותצא בלא כתובה, לא עיקר ולא תוספת, שהרי מעשיה גרמו לה להיאסר.

🔹 עוברת על דת משה ויהודית -אשה נשואה שהתנהגותה או הופעתה אינה עולה בקנה אחד עם ההלכות שמכונות "דת משה" או "דת יהודית" -מפסידה את דמי כתובתה.

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן

חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
תגובות ודיון על החידוש (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה
ציורים לפרשת השבוע