יום ירושלים

נכתב על ידי אלון ב-8/5/2018

 "עַל הַר גָּבֹהַ עֲלִי לָךְ מְבַשֶּׂרֶת צִיּוֹן

הָרִימִי בַכֹּחַ קוֹלֵךְ מְבַשֶּׂרֶת יְרוּשָׁלִָים
הָרִימִי אַל תִּירָאִי
אִמְרִי לְעָרֵי יְהוּדָה הִנֵּה אֱלֹקֵיכֶם"
(ישעיה מ, ט)

שאל מרן הרב קוק זצ"ל: מדוע פונה הנביא ישעיהו ואומר למבשרת ציון – שתעלה על "הַר גָּבֹהַ", ואילו למבשרת ירושלים הוא רק מבקש שתרים את קולה - "הָרִימִי בַכֹּחַ קוֹלֵךְ"?
כידוע, מרן הרב קוק זצ"ל מגדיר את המושג 'ציון' כשייך לצד המדיני, המציאותי והחומרי – הציונות מסמלת את מלכות ישראל, היא הבונה את הגוף של ארץ ישראל, ואילו השם 'ירושלים' הוא המימד הרוחני, הקְדושה בישראל, המקום שממנו יוצא דבר ה'.
והנה, "מְבַשֶּׂרֶת צִיּוֹן" – היא התנועה הציונית – ממילא משמיעה את קולה בכח, שומעים את קולה בכל העולם כולו. אך כיצד היא פועלת התנועה הציונית? אילו דיבורים נשמעים מפיה? היא תובעת את זכותה למדינה בשם זכות ההגדרה העצמית בדיוק כמו הפולנים והליטאים ושאר העמים הזקוקים לעצמאות ולשלטון בארצם.
לעומת זאת, "מְבַשֶּׂרֶת יְרוּשָׁלִָים", העוסקת בקדושה שבישראל על ידי תקומת עיר הקודש והמקדש – היא אומנם עומדת על "הר גבוה", היא ניצבת במקום הנכון, דבריה עמוקים וקדושים, היא מדברת בשם ה', אך קולה חלש מדי. נאומיה אינם נשמעים. כאילו יראה היא מלהשמיע את קולה ברמה.
לכן פונה הנביא למְבַשֶּׂרֶת צִיּוֹן ואומר לה: מדוע עומדת את נמוך כל כך, מדוע הרעיונות שאת משמיעה ברבים דומים כל כך לרעיונותיהם של שאר עמי העולם? עלי לך "על הר גבוה" – דברי בשם ה'! בשם התורה! בשם חזון הנבואה!
וחוזר ופונה ישעיהו הנביא אל מְבַשֶּׂרֶת יְרוּשָׁלִָים ואומר לה: מבשרת הקודש והמקדש, אומנם עומדת את במקום הנכון, מדברת בשם ה', אבל מדוע זה לא שומעים את קולך? על כן הוא פונה אליה ואומר: "הָרִימִי בַכֹּחַ קוֹלֵךְ מְבַשֶּׂרֶת יְרוּשָׁלִָים" "הָרִימִי אַל תִּירָאִי"!
אחד המניעים להסכמת האומות לקבלת עצמאות ישראל, שהושגה בה' באייר תש"ח, נבע משום הרחמים ונקיפות המצפון של אומות העולם שחשו אחריות מסוימת לגורל היהודים. "חסד לאומים" – לאחר שואה נוראה ואיומה כל כך לא יכלו שלא לתת לעם היהודי מקום לחיות בו. מקלט מדיני גרידא. אך בשנת תשכ"ח, ביום שחרור ירושלים, הצליח עם ישראל להחזיר לעצמו את "עיר הקודש והמחוזות", ללא צורך בעזרה חיצונית – בזכות ולא בחסד.
בשיבת עם ישראל אל ירושלים עיר הקודש ראו כל יושבי תבל את התגשמות חזון הנביאים. רק כמה חסרה היא הרמת הקול, אותה אמירה חזקה ובטוחה בעצמה, בקול גדול, ללא בושה וללא התנצלות.
"אִמְרִי לְעָרֵי יְהוּדָה הִנֵּה אֱלֹקֵיכֶם" – זקוקים אנו לאמירה זקופת קומה, לבשורה מיוחדת – שיהא ברור לכל באי עולם, כי אלוקי ציון וירושלים הוא שהחזיר לנו את ערי יהודה ושומרון, הוא שהשיב נחלת אבות לבנים, והוא שיתננה לנו ולבנינו אחוזה.
"וִיהוּדָה לְעוֹלָם תֵּשֵׁב וִירוּשָׁלִַים לְדוֹר וָדוֹר" (יואל ד, כ).

הרב אבינח ברנר – מתוך האתר: "ישיבת הר ברכה" - http://yhb.org.il/?p=219
(על פי דברי הרב קוק זצ"ל, מועדי הראי"ה)

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן

חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
תגובות ודיון על החידוש (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה
ציורים לפרשת השבוע