מי את תיקן את נטילת ידים ללחם?

נכתב על ידי יונתן שטנצל, 21/1/2018

 משנה ה

רקע על נטילת ידים.

כל אחד מאיתנו התחנך מקטנות שצריך ליטול ידים לפני שאוכלים לחם שמברכים עליו המוציא לחם מן הארץ. מהיכן מגיע דין זה? הרי זה לא כתוב בתורה. כותב הרמבם הלכות שאר אבות הטומאה פרק ח הלכה ח ששלמה המלך ובית דינו גזרו נטילת ידים לפני שאכלו קרבנות וחכמים הרחיבו את ל תרומה גדולה תרומת מעשר, ואח"כ אבל חכמים הרחיבו את הגזירה של שלמה המלך ובית דינו והחריבו גם ללחם חולין.


ויקרא פרק טו פסוק יא וְכֹ֨ל אֲשֶׁ֤ר יִגַּע־בּוֹ֙ הַזָּ֔ב וְיָדָ֖יו לֹא־שָׁטַ֣ף בַּמָּ֑יִם וְכִבֶּ֧ס בְּגָדָ֛יו וְרָחַ֥ץ בַּמַּ֖יִם וְטָמֵ֥א עַד־הָעָֽרֶב: תלמוד בבלי מסכת חולין דף קו עמוד א אמר ר"א בן ערך: מכאן סמכו חכמים לנטילת ידים מן התורה.



רמב"ם הלכות שאר אבות הטומאה פרק ח הלכה ח שלמה המלך ובית דינו גזרו על כל הידים שיהיו שניות, ואף על פי שלא ידע בודאי שנטמאו מפני שהידים עסקניות, ולא גזר שלמה על הידים טומאה אלא לקדש ואחר כך גזרו חכמים שאחריו אף לתרומה, ולפיכך צריך נטילת ידים לתרומה ואם נגע בתרומה קודם שיטול ידיו פסולה ונשרפת על טומאה זו. +/השגת הראב"ד/ לתרומה. א"א ואח"כ גזרו על אכילת חולין שצריך נטילת ידים.+

נוטלין לידים לחולין

משנה מסכת ברכות פרק ח משנה ב

[*] בית שמאי אומרים נוטלין לידים ואחר כך מוזגין את הכוס וב"ה אומרים מוזגין את הכוס ואחר כך נוטלין לידים:


רמב"ם הלכות ברכות פרק ו הלכה א כל האוכל הפת שמברכין עליו המוציא צריך א נטילת ידים תחלה וסוף, ואף על פי שהיא פת חולין ואף על פי שאין ידיו מלוכלכות ואינו יודע להן טומאה לא יאכל עד שיטול שתי ידיו, וכן כל דבר שטיבולו במשקין צריך נטילת ידים תחילה.

שולחן ערוך אורח חיים הלכות נטילת ידים סימן קנח סעיף א (א) כשיבא (ב) לאכול פת (ג) שמברכין עליו: המוציא, (ד) א <א> יטול ידיו (ה) אפילו אינו יודע להם שום טומאה, (ו) [א] ויברך: על נטילת ידים. אבל לפת שאין מברכין עליו המוציא, כגון (ז) לחמניות (פי' סטורט"י בלע"ז) דקות, או פת הבאה בכסנין (פי' פת עשויה עם צוקארו ושקדים ואגוזים), (ח) ב ואינו קובע סעודתו עליהם, <ב> אין צריך נטילת ידים.

ולמעשר

תפארת ישראל - יכין מסכת חגיגה פרק ב משנה ה לד) ולמעשר. מעשר שני:

אנחנו יודעים שכל יהודי שמעשר מעשר שני בשנה השניה לשמיטה, הרביעית ווהחמישית 10 אחוזים וצריכים לאכול את הפירות בירושלים או לפדות ועם הכסף לקנות אוכל בירושלים ולאכול בירושלים. אז לפני אכילת מעשר שני צריך ליטול ידים.

ולתרומה

רמב"ם הלכות תרומות פרק יא הלכה ז כל האוכל תרומה אפילו פירות צריך נט"י אף על פי שהיו ידיו טהורות כמו שיתבאר במקומו


ולקודש מטבילין

רש"י מסכת חגיגה דף יח עמוד ב ולקודש מטבילין - אבל לאכול שלמים או חטאת ואשם לכהנים יש מעלה, שצריך להטביל ידים בארבעים סאה, ואף על פי שאינן אלא סתם ידים שלא נגעו בטומאה דאורייתא המטמאה את כל הגוף.

תוספתא מסכת חגיגה (ליברמן) פרק ג הלכה ט ובתרומה אם נטמאת אחת מידיו חברתה טהורה ובקודש מטביל את שתיהן אין מטביל את הטהורה בפני עצמה ואת הטמאה בפני עצמה אלא מטביל שתיהן כאחת

ולחטאת

רש"י מסכת חגיגה דף יח עמוד ב ולחטאת - ליגע במי חטאת, מים המקודשים באפר פרה להזות מהן על טמאי מתים - יש מעלה יתירה, שאם נטמאו ידיו באחת מן הדברים המטמאין את הידים ולא את הגוף, כגון וולד הטומאה וכגון ספר, וכל טומאות שהן מדברי סופרים.

נטמא הגוף - וכל הגוף צריך טבילה, וכל מעלות הללו שזה גבוה מזה - מדברי סופרים, והאי דנקט להו הכא גבי הלכות הרגל - לפי שיש בסופן הלכות רגל, שעמי הארץ חשובין טהורים ברגל ולא בשאר ימות השנה, בסוף חומר בקדש.

רמב"ם הלכות פרה אדומה פרק יג הלכה ד מי שנטמאו ידיו בלבד בדברים המטמאין את הידים כגון שנגע באוכלין או במשקין וכיוצא בהן אף על פי שהוא טהור לקדש ואינו צריך אלא טבילת ידיו בלבד כמו שיתבאר, הרי נטמא כל גופו לענין החטאת וצריך טבילה, אפילו לא נטמאת אלא ידו אחת נטמא כולו והרי הוא ראשון לטומאה.

אם נטמאו ידיו נטמא גופו:

לא מספיק ליטול ידים ולכן צריך טבילה שלכ גופו.



להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן

חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה
ציורים לפרשת שבוע