'בתוך תוכו דולק נר' – מחשבות על נר ואור

נכתב על ידי אריאל מרדכי פנדל ב-20/12/2017

 'בתוך תוכו דולק נר' – מחשבות על נר ואור

 


ההוצאות הכלכליות של חנוכה הן קטנות מאוד (יחסית לחגים אחרים, כמו פסח). גם הזמן המושקע בהכנת המצוה של החג, נרות חנוכה, הוא זמן קצר. כשנסתכל בנר חנוכה עצמו נראה נר קטן, שאמנם מאיר אך לא אור גדול במיוחד.

זהו פרסום הנס? כך נראה לרחוב ולעולם את ניסי ה' ואת נצחיותו של עמנו? לא עדיף לתלות שלטי חוצות שעליהם תתנוסס איזו תמונה או כיתוב "זכר לנס חנוכה"?


שמעתי תשובה יפה לכך- עדיף נר קטן ובוער משלט גדול ומת.

מוכרחים להגיע לתובנה שהנר של חנוכה לא מראה על גודל הנס ועוצמתו אלא את איכות הנס, וליתר דיוק את מהות הנס, מהות הדבר שנעשה באותו זמן. מדוע הנר הוא כל כך קטן? הוא מלמד אותנו שלא משנה הגודל אלא האיכות (כדי להעביר את המסר באופן ברור וחזק, הנר צריך להיות דוקא קטן ולא אבוקה, שפסולה לנר חנוכה). דבר שהוא אמיתי, חי, נצחי, אפילו אם הוא קטן- ערכו הוא אין סופי ואין לו דעיכה וכליון. אפילו אם קטן הוא - הוא נצחי.


בתקופה של מלכות יוון בארץ ישראל, היאוש לא היה דבר נדיר. כל מי שלא התייוון נהרג בחרב או ברח למערות במדבר או לארץ נכר. המדקדקים המצוות והחרדים לדבר ה' לא נשארו ולא החזיקו מעמד ולכן נטשו את ירושלים. השאלה שלא העיזו לשאול היא: מה יהיה סופו של עם ישראל?

נר חנוכה הקטן מרמז לאור, שהוא אמנם קטן אבל נצחי. ניתן לומר שאור זה מורה על כמה דברים: א) אור התורה, ב) אורו של עם ישראל, אור הנשמה (הנשמה של כלל ישראל וגם הנשמה הפרטית). נבאר.


מתתיהו ובניו האמינו וידעו שהאש בוערת, שעם ישראל הוא לא עם של כניעה אלא עם חי. האור של ישראל לא ידעך גם אל מול חרבות היוונים, פילים ואיומים אחרים. עם ישראל לא חי בשביל עצמו אלא בשביל תורת ה', בשביל ה' יתברך. כך הדגיש יהודה המכבי בנאומיו לפני היציאה לקרב:  'התחזקו והיו לאנשי חיל, כי לא למען נשינו וטפנו אנו עושים מלחמה אלא למען ה'. שלא תתחלל תורת ה' ושם ה' '.


כשם שהדברים אמורים על הכלל, שאורו הוא אור נצחי ואיתן, כך גם על כל יחיד ויחיד. וכך כותב ה'שפת אמת' (חנוכה תרל"ח, ליל ד'):


"בימים אלו צריך כל אחד להתחזק בנקודה מועטת שנמצא בכל איש ישראל, ששורה בו ברכה. כמו שכתוב "רבים ביד מעטים, טמאים ביד טהורים", כל זה הוא בכל נפש ישראל. אף שכוחות סטרא אחרא הם גיבורים ורבים, עם כל זה ה' יתברך נוקם נקמתנו באלה הימים".


החיים השוטפים והרועשים כל כך מטשטשים את הייחודיות שיש לכל אחד, "הנקודה המועטת" כלומר שנראית מועטת אך באמת שורה בו ברכה גדולה, שיש בתוך כל אחד. לכן צריכים חיזוק בזה, אומר ה'שפת אמת'. חנוכה מאיר לנו נקודה זו (שהיא קיימת ונכונה תמיד): יש ברכה, כלומר ריבוי של אור, אור גדול, בתוך ליבו של האדם. היא כמ ואש קטנה, אך יכולה היא לנצח את הרבים, את הטמאים, את הרשעים, שמחוצה לו, ובעיקר את אלו שבקרבו.


ניתן לקחת את הדברים צעד קדימה. מלבד האמון הגדול בנקודה המיוחדת שבאדם, הנקודה שיש בה ברכה רבה, צריכים לדעת שסופו של אור ייחודי זה לצאת ולהאיר החוצה.


"צריך שכל איש ידע ויבין שבתוך תוכו דולק נר ואין נרו שלו כנר חברו.

ואין איש שאין לו נר.

וצריך שכל איש ידע ויבין שעליו לעמול ולגלות את אור הנר ברבים,

ולהדליקו לאבוקה גדולה ולהאיר את העולם כולו".[1]


אפשר לומר שה'פרסומי ניסא' העמוק של חנוכה הוא קודם כל פרסום לעצמי- להדליק את האור שלי ולהתוודע אליו בכל עוצמתו. ממילא, מתוך כך, פרסום לרבים, כי טבע האור להאיר, בלי גבול.

 

שנזכה להתוודע אל האור שבנו ולתת לו להאיר לרבים.  

 

 

 



[1] מיוחס לראי"ה קוק. לא מצאתי את מקורו.

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן

חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
תגובות ודיון על החידוש (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה
ציורים לפרשת השבוע