מחלוקת ב"ש וב"ה במהדרין מן המהדרין

נכתב על ידי יניב ב-3/12/2017

 

'ת"ר: מצות חנוכה נר איש וביתו. והמהדרין נר לכל אחד ואחד. והמהדרין מן המהדרין, ב"ש אומרים: יום ראשון מדליק שמנה, מכאן ואילך פוחת והולך. וב"ה אומרים: יום ראשון מדליק אחת, מכאן ואילך מוסיף והולך. אמר עולא: פליגי בה תרי אמוראי במערבא, ר' יוסי בר אבין ור' יוסי בר זבידא. חד אמר: טעמא דב"ש כנגד ימים הנכנסין, וטעמא דב"ה כנגד ימים היוצאין. וחד אמר: טעמא דב"ש כנגד פרי החג, וטעמא דבית הלל דמעלין בקדש ואין מורידין' (שבת כא,ב). מה העניין לחלוק על כמה ימים נשארים או כמה ימים עברו? וכן מה העניין של דימוי לפרי החג (מעלים בקודש זה טעם מובן)? ראה ב'לזמן הזה' כסלו 'מוסיף והולך' למרן גדול הדור הרה"ג חיים דרוקמן שליט"א. נראה שאולי אפשר לומר בנוסף, שחנוכה קשור בסוכות (ראה שם 'חנוכה וסוכות') לכן מובן שב"ש מדמים לפרי החג, כדי לבטא את הקשר לסוכות. ואף נראה שגם ב"ה מודים לקשר זה, רק שסוברים שאין לבטא זאת בכפרי החג, כיון שזה דבר חריג ולכן אין לתת לו ביטוי, אלא יש לעשות בצורה רגילה של מוסיף והולך בקודש. נראה (בנוסף לדברי מרן הגרח"ד שליט"א) שכוח סוכות הוא הכוח שגרם לניצחון על היונים, שסוכות זה כנגד זמן המדבר שנעשו בו ניסים. אחד מהם הוא ענני הכבוד שניתנו מכוח אהרן: 'עמוד ענן בזכות אהרן' (תענית ט,א) והוא גרם למניעת היזק, לא רק מהנחשים והעקרבים של המדבר, אלא גם מהאויבים, שלכן כשנסתלקו העננים: 'מת אהרן נסתלקו ענני כבוד, שנאמר (במדבר כא,א) "וישמע הכנעני מלך ערד" מה שמועה שמע? שמע שמת אהרן ונסתלקו ענני כבוד, וכסבור ניתנה לו רשות להלחם בישראל' (שם). וכן נאמר בעמלק: '"כל הנחשלים אחריך" - חסרי כח מחמת חטאם, שהיה הענן פולטן' (רש"י. דברים כה,יח) הרי שיכלו להזיק רק מי שיצא מהגנת העננים. כך גם אצל החשמונאים הם היו כהנים-מזרע אהרן, והביאו קדושה לעולם – חיבור לשכינת ה' כענני הכבוד, בזכות זה זכינו לניצחון על היונים. נראה שלכן מבטאים זאת בנרות חנוכה, שבהם מצד אחד יש קשר למקדש, נס פך השמן, ומצד שני רמז לניצחון במלחמה מכוח השכינה והכהונה, שזה בא בקשר עם ענני הכבוד (שקשורים לשכינה ואהרן), שאחד מהם היה עמוד הענן (תנחומא "בשלח" סימן ג) והוא היה מתחלף עם עמוד האש בלילה, ולכן הנרות גם מבטאים את הניצחון הקשור בענני הכבוד - ע"י עמוד האש. אולי לכן חלקן ב"ש וב"ה כנגד הימים הנכנסים או היוצאים, שב"ש מבטאים את הקשר החזק לסוכות (שלכן גם פרי החג) ולכן מדליקים הרבה ואח"כ קצת, כעין רמז להמשך מהכוח הגדול של סוכות, שמשפיע גם לחנוכה, ולכן יורד בנרות, וזהו 'הימים הנכנסים' – 'העתידים לבא' (רש"י), כרמז שמסוכות משפיע על העתיד, על חנוכה. לעומתם ב"ה מסכימים שיש כוח מסוכות, אולם זה מתגלה רק עכשיו ע"י הניצחון, ולכן עולה בנרות, שעכשיו עולה ומתגלה הכוח שהיה גנוז וחבוי מסוכות. ולכן עכשיו זה מתחזק ומתגלה עוד ועוד, ולכן כנגד הימים היוצאים, כמה עבר, כי כך מתגלה עוד ועוד, וזהו מעלים בקודש, שמתחזק ומתגלה עוד ועוד קדושה. אולי אפשר שחלקו מה להדגיש בהדלקת נרות, האם כעין נר איש וביתו, שהוא הבסיס, או כעין נר לכל אחד ואחד שהוא המהדרין. ב"ש מחשיבים ע"פ נר איש וביתו, שזהו כמו סוכות, שזה עניין של הבית (שהסוכות באים במקום הבתים), לכן זהו כעין פרי החג של סוכות. לעומתם ב"ה מחשיבים ע"פ נר לכל אחד ואחד, שיש יחס לכל אחד להתעלות עוד ועוד, שזהו כמו המהדרין (שבדרגה זו זה לכל אחד ואחד) שעושים יותר, לכן זה עניין של מעלים בקודש (בכלל קל יותר ליחידים להתעלות בקודש, ולכן אצלם יש לזה ביטוי חזק, לעומת קבוצה [כבית] שזה יותר איטי וקשה). אולי גם אפשר שב"ש מחשיבים בעיקר את המלחמה, שאותה מראים בתוספת הנרות, ולכן זה כנגד פרי החג, כמו שראו החשמונאים בעצמם קשר לסוכות במלחמה. לעומתם ב"ה ראו בעיקר את המנורה שמאירה וממשיכה להאיר, וכך מתעלים עוד ועוד בקודש. אולי ב"ש כנגד הימים הנכנסים, שבאים הלאה, ולכן האור יורד, כעין שמלכות החשמונאים במשך הזמן נעשתה צדוקית, והיו בהם מלכים אכזריים נגד הת"ח (וזהו כפרי החג שמבטאים כילוי של הרעה). לעומתם ב"ה רואים ימים היוצאים, מה היה קודם, שבלעדי החשמונאים לא היה נשאר זכר קדושת יהודי, וראשוני החשמונאים היו צדיקים, וזה השפיעה לדורם ולדורות שימשך עוד קדושה (מעלים בקודש). אולי אפשר שב"ש הדגישו את השמדת שלטון היונים מעלינו, ולכן כפרי החג שהוא כנגד אומות (סוכה נה,ב), וזה מתאים לב"ש שהם קשורים למידת הדין (ולכן מחמירים), ולכן קשור לאומות שהם מעלים את הדין מכעס שמביאים לעולם, וזהו סוכות שאנו במדבר נפרדנו משאר העולם. לעומת זאת לב"ה זה כנגד התחזקות הקדושה בנו כאור המנורה, ולכן זהו מעלים בקודש, וקשור לב"ה כרחמים.

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן

חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
תגובות ודיון על החידוש (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה
ציורים לפרשת השבוע