מחצית השקל כנגד כסף מכירת יוסף

נכתב על ידי יניב ב-30/11/2017

 "ויעברו אנשים מדינים סחרים וימשכו ויעלו את יוסף מן הבור וימכרו את יוסף לישמעאלים בעשרים כסף ויביאו את יוסף מצרימה" (בראשית לז,כח). 'ר' ברכיה ר' לוי בשם רבי שמעון בן לקיש: לפי שמכרו בכורה של רחל בעשרים כסף, יהיה כל אחד ואחד פודה את בנו בכורו בעשרים כסף. ר' פינחס בשם ר' לוי: לפי שמכרה בכורה של רחל בעשרים כסף, ונפל לכל א' וא' מהם טבעה, לפיכך יהיה כל אחד ואחד נותן שקלו טבעה' (יר' שקלים ב,ג). ובדומה לזה נאמר במדרש: 'רבי יהושע בן בייתוס בשם ר' יהודה בר סימון: כתיב (ישעיה סג, יז): "למה תתענו ה' מדרכיך", כשרצית נתת בלבם לאהוב, וכשרצית נתת בלבם לשנוא. אמר הקב"ה: אתם מכרתם בנה של רחל בעשרים כסף מעות, שהן חמש סלעים, לפיכך יהיה כל אחד ואחד מפריש ערך בנו חמש סלעים במנה צורי. א"ר יהודה בר סימון: אמר הקב"ה לשבטים: אתם מכרתם בנה של רחל בעשרים כסף, לפיכך יהיה כל אחד ואחד מגיעו בקע לגלגולת, הה"ד (שמות לח, כו): "בקע לגלגולת מחצית השקל"' (ב"ר פד,יח). עשרת האחים מכרו את יוסף, ולכן כשקיבלו עשרים כסף, זה התחלק בניהם וכל אחד קיבל סכום של 'טבעה', ולכן נותנים מחצית השקל כסכום זה. אולם לכאורה ראובן לא היה במכירה, אז איך התחלק בין עשרה, הרי יוצא שהיו רק תשעה? בפשטות סיפרו לראובן על המכירה ונתנו לו את חלקו, ולכן הוא שותף אתם, וממילא התחלק בין עשרת האחים. אלא שמקשה התורה תמימה על הפס': 'וצ"ע לפי מ"ד בזוהר קפ"ה ב' דראובן לא ידע ממכירתו ולא אתגלי לי עד זמני דאתגלי יוסף לאחוהי, יעו"ש, א"כ לא היה בהם רק תשעה ידות לחלוקת הכסף, ויש ליישב''. הרי שלא ידע ראובן, וממילא לא השתתף כלל במכירה ובחלוקת הכסף? אלא שאפשר להבין את הגמ' הזו בצורה אחרת, כמו שמפרשה ה'תקלין חדתין': 'בכ' כסף... ונפל לכל אחד ואחד מן האחים שהיו עשרה, שראובן ובנימין לא היו במכירה, ויוסף ג"כ היה הגורם ע"י הקנאה שבתחילה'. הרי שהעשרה זה לא עם ראובן, אלא עם יוסף. אלא שלכאורה זה דחוק, כיון שנאמר שחילקו ביניהם, והרי יוסף לא קיבל? אלא שאפשר שמה שנאמר 'ונפל לכל אחד ואחד', אין הכוונה שקיבל בפועל, אלא שאם מחלקים סכום זה לפי האשמים בו, יוצא שלכל אחד נופל כביכול חלק של עשירית, שהוא 'טבעה'. אפשר גם בדומה לזה לומר ע"פ פשטות היר', שמדובר שראובן הוא העשירי, אולם אין הכוונה שראובן קיבל סכום זה, אלא שכביכול זהו חלקו היחסי בעשרה. שאותם העשרה היו שותפים בניסיון הפגיעה ביוסף (וראובן אף השתתף בהסתרת העניין ע"י הטבילה בדם השעיר), ולכן אע"פ שראובן לא ידע מהמכירה, בכ"ז הוא חלק מאותם עשרת השותפים, ולכן כאילו יש לו חלק של עשירית. (אמנם ראובן התכונן להחזיר את יוסף מהבור [רש"י. בראשית לז,כב]. אולם בפועל היה שותף במעשה ההתנכלות, ולכן נחשב כשותף). עוד אפשר שאמנם ראובן לא ידע שמכרו את יוסף, אולם קיבל את חלקו, כמו שנאמר בפרקי דר"א (לח): 'ומכרו אותו לישמעאלים בעשרים כסף. כל אחד ואחד נטל שני כספים לקנות מנעלים ברגליהם, שנאמר "על מכרם בכסף צדיק ואביון בעבור נעלים". אמרו: נשים חרם בינינו שאין אחד ממנו מגיד הדבר ליעקב אבינו, אמרו ביניהם: ראובן אין כאן, בנימין אין כאן, ואין החרם מתקיים אלא בעשרה, ואנו תשעה! אם כן היאך נעשו? שתפו המקום עמהם, והיו עשרה, וחרמו ביניהם שלא יגיד שום אחד מהם סוד זה ליעקב. ירד ראובן בלילה להעלות יוסף מן הבור ולא מצאו שם, אמר להם ראובן: הרגתם את יוסף, ואני אנה אני בא מצרת אבינו? ויגידו לו אחיו הדבר שעשו ואת החרם שהחרימו, ושתק'. הרי שחילקו ביניהם את הסכום, כולל לראובן. אמנם בתחילה הוא לא היה שם, אבל אח"כ חילקו אף לו. אלא שבמדרש מובא בפירוש שסיפרו לראובן, וממילא אין זה כדברי הזוהר. אולי לכן חלקו ביר' ובמדרש האם כנגד זה יש פדיון הבן או מחצית השקל. שלמ"ד פדיון הבן, זה כל הסכום ולא עשירית, כיון שאי אפשר לעשות חלוקה שווה בין העשרה כדי שיצא מחצית השקל, שהרי ראובן לא היה שותף. ואילו למ"ד מחצית השקל, זה משום שמחלק את הסכום לעשרה, שזה כולל לראובן. שההבדל בניהם זה האם ראובן ידע וקיבל את חלקו או לא, שע"פ זה האם נחלק את הסכום לעשרה, או לא. אולם אפשר להשוות בין המדרש והזוהר ולומר, שאין הכוונה שגילו לו את כל מה שעשו, אלא רק שהוציאוהו מהבור ושנשבעו שלא לגלות ליעקב. ממילא לא ברור האם קיבל את חלקו (שמראש ייעדו לו) או שלא. אולם כיון שבתחילה חילקו לעשרה (כי ייעדו לו) אז כנגדו נותנים חילוק לעשרה, שזהו טבעה – הסכום של מחצית השקל. לכן במדרש לא מפורט שחילקו בניהם לעשרה (כמו שנאמר ביר') אלא רק 'אתם מכרתם בנה של רחל בעשרים כסף', שהסכום כשמחולק לעשרה יוצא מחצית השקל, ולא משנה האם כל אחד באמת קיבל כך או שלא. כך גם ליר' שנאמר 'ונפל לכל אחד ואחד מהם טבעה' אפשר לפרשו שנפל לכל אחד סכום זה כשמחלקים לעשרה, ולא שחילקו בפועל. אלא שבפרקי דר"א מפורש שחילקו לעשרה, ולכן יש להעמיד שמראש חילקו אף לו (בלי שבסוף נתנו לו). או אולי נתנו לראובן את חלקו, וסיפרו לו שלקחו המדיינים את יוסף, ונתנו להם את הסכום. ואת דברי הזוהר שלא סיפרו לו שהם מכרו את יוסף, אפשר ליישב שסיפרו לו שלקחוהו המדיינים, והם התנגדו, והמדיינים שילמו להם כדי שיתנו להם לקחתו, או שהמדיינים הציעו והם קיבלו את ההצעה, אבל לא הם יזמו את הרעיון של למכור אותו. שאפשר שהכוונה בזוהר היא, שלא ידע ראובן את כל העניין של המכירה לגמרי, שהאחים יזמו למכרו, עד זמן גילויו של יוסף, שאז התברר לו כל הסיפור כאמתותו, ודוחק.

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן

חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
תגובות ודיון על החידוש (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה