אמירת עשרת הדברות במקדש ולא בגבולין

נכתב על ידי יניב ב-31/7/2017

 "אנכי ה' אלקיך" וגו' (דברים ה,ו). 'אמר להם הממנה: ברכו ברכה אחת, והן ברכו. קראו עשרת הדברים, שמע, והיה אם שמוע, ויאמר, ברכו את העם שלש ברכות, אמת ויציב, ועבודה, וברכת כהנים' (משנה תמיד ה,א). מה הטעם שתיקנו לומר את עשרת הדברות במקדש בק"ש? מסביר הרמב"ם: 'ומה שאמרו קראו עשרת הדברות בכל יום, לפי שהם עיקר הדת וראשיתו' (רמב"ם, מובא בגמ' תמיד לב,ב) ומה שמסמיכים אותם לק"ש נראה שזה משום שק"ש והדברות קשורים יחד: 'מפני מה קורין שתי פרשיות הללו בכל יום?... רבי לוי אמר: מפני שעשרת הדברות כלולין בהן' וכו' (יר' ברכות א,ה). במקדש קראו בכל יום את עשרת הדברות. גם בשאר המקומות רצו לעשות כך, אבל חששו מטענות המינים שאין התורה אלא רק אותם עשרת הדברות, ולכן קבעו שלא לומר אותן בשאר המקומות: 'קורין עשרת הדברות שמע והיה אם שמוע ויאמר אמת ויציב ועבודה וברכת כהנים. א"ר יהודה אמר שמואל: אף בגבולין בקשו לקרות כן, אלא שכבר בטלום מפני תרעומת המינין. תניא נמי הכי, ר' נתן אומר: בגבולין בקשו לקרות כן, אלא שכבר בטלום מפני תרעומת המינין. רבה בב"ח סבר למקבעינהו בסורא. א"ל רב חסדא: כבר בטלום מפני תרעומת המינין. אמימר סבר למקבעינהו בנהרדעא. א"ל רב אשי: כבר בטלום מפני תרעומת המינין' (ברכות יב,א). 'בקשו - לקבוע עשרת הדברות בקריאת שמע. מפני תרעומת המינין - שלא יאמרו לעמי הארץ אין שאר תורה אמת, ותדעו שאין קורין אלא מה שאמר הקדוש ב"ה ושמעו מפיו בסיני. המינין - עכו"ם' (רש"י). הסבר הסיבה הזו (כמו שמביא רש"י) מובא ביר': 'דרב מתנא ור' שמואל בר נחמן, תרוויהון אמרי: בדין היה שיהיו קורין עשרת הדברות בכל יום, ומפני מה אין קורין אותן? מפני טענות המינין, שלא יהו אומרים: אלו לבדן ניתנו לו למשה בסיני' (יר' שם). לכאורה הרי אם קוראים אותם במקדש, אז יכולים המינים לומר, שבמקדש קוראים רק את עשרת הדברות בשל שרק הם התורה? בפשטות אפשר שהמינים כאן הכוונה לגוים (כמו שמביא רש"י) ממילא הם לא נמצאים בתוך המקדש ולכן לא שומעים זאת. גם עמי הארץ לא נמצאים שם במקדש עם הכוהנים, כך שאינם יודעים, ולכן גם אם יאמרו להם הם ילכו לברר ואז יסבירו להם שאין רק עשרת הדברות כל התורה. עוד אפשר לומר, שאם היו אומרים בכל מקום את עשרת הדברות, אז היו חושבים שרק זה כל התורה. אבל כיון שרק במקדש אמרו ולא בשאר מקומות, אז מבינים שאין זה משום שרק זה כל התורה, שאחרת היו אומרים זאת גם בכל שאר המקומות. אולי גם אדם מבין שבמקדש יש מעלות מיוחדות, ולכן אם רק שם אומרים סימן שזה משהו ששייך שם במיוחד, ולכן כשיסבירו לו שיש מעלה מיוחדת לאומרו דווקא במקדש, הוא יבין זאת, ויאמין שאין זה מטעם שרק זה כל התורה. ומה המיוחד דווקא במקדש לאומרו? נראה שהמקדש הוקם בעקבות שבנ"י נפלו בחטא העגל (ראה ב'תורת המקרא' "תרומה" למרן פאר הדור הרה"ג שלמה גורן זצוק"ל זיע"א) ולכן המקדש הוא כעין קשר למעמד מתן תורה. לכן חשוב לומר במקדש את עשרת הדברות, כעין חיבור למתן תורה. ועוד שבמקדש היו עשרה נסים תמידיים (אבות ה,ה) שבהם היה כעין חיבור של שמים (מעל הטבע הרגיל) וארץ, לכן חשוב לומר את עשרת הדברות, ששמענו ממה שנאמר ע"י ה' משמים. שזה יסוד החיבור של שמים וארץ, ובהמשכו ניתנו הלוחות והתורה. ובקה"ק היה הארון עם הלוחות, וכל המקדש היה סביבו (שהוא שיא קדושת המקדש), ובקה"ק היו הלוחות וס"ת. לכן מרמז על כל התורה שנתנה דרך זה. לכן חשוב במקדש להתחבר לעשרת הדברות, כיסוד קדושת המקדש, ולא שהדברות זה הכול, וכן מובן שכל התורה קשורה לדברות, כיון שבקה"ק היה גם ס"ת שלם. ועוד, אדם מבין שמהמקדש יוצאת תורה לישראל, שלכן שם יושבים הסנהדרין, וכן נאמר: "והלכו עמים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר ה' אל בית אלקי יעקב וירנו מדרכיו ונלכה בארחתיו כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלם" (ישעיהו ב,ג) שמהר ה' (המקדש) יוצאת התורה. ולכן במקדש אומרים את עשרת הדברות, כעין שהם השורש שכל התורה גנוזה בהם, ומתפרטת מהם (במדבר רבה יג,טז. רש"י שמות כד,יב). כמו שכל התורה יוצאת מירושלים ע"י הסנהדרין שמפרטים ומבררים את כל ההלכות מהתורה. (וכן כמו שמשה עלה והביא את הדברות עם כל התורה, לאחר שמיעת עשרת הדברות, כך גם במקדש שקדוש כעין סיני במתן תורה, משמיעים את עשרת הדברות, ומפרטים את כל התורה שבאה יחד עם זה) לכן שם עניין הדברות מקבל משמעות אחרת ביחס לכל התורה. ואולי באמירת עשרת הדברות אדם מבין שהוא מתחבר לזה, לכן אם זה בסתם מקום, אז מבין שהוא מתחבר רק לזה, אבל אם זה במקדש, ששם הסנהדרין, אז מבין שזה נאמר לחיבור שלהם, שהם יודעים לפרט את כל התורה מזה, ובשאר מקומות לא אומרים כי לא יודעים לפרט מזה, ולכן להם לא מתאים להתחבר בזה, כיון שאינו כל התורה, ולכן מבין שזה אינו כל התורה. אולי גם מבין שבמקדש יש עניין של קבלת מלכות שמים, ולכן עשרת הדברות שקשורים בק"ש (שלכן באים יחד [וכמו שנאמר ביר' שקשורים, ומפורט שם איך]) קשורים לקבלת מלכות שמים. לכן ראוי לומר אותם במקדש שבו יש מורא מקדש (שעניינו מורא ממלכות ה'). לכן בכל הסיבות האלו אדם יבין ויאמין כשיאמרו לו שהדברות זה לא כל התורה, ולא יגרר אחר המינים. אולי עוד אפשר לומר, שבמקדש ישנם הרבה ת"ח, ולכן אם יטען הגוי מולו שרק זה העיקר, מיד ישאל ויהיה מי שיענה לו (שהרי יבוא לשמוע לברר שזה באמת כך, שקוראים את עשרת הדברות). אבל בשאר מקומות חששו שלא יהיה מי שיענה לו, ולכן אסרו. אולי לכן מובא בגמ' שהיו שרצו לקרוא עשרת הדברות במקומם, אולי זה כיון ששם היו ת"ח (סורא ונהרדעא היו מקומות של ישיבה גדולה) ולכן חשבו שאין חשש, ואמרו להם שבכ"ז שלא לומר, כיון שכבר תיקנו שלא לומר בגבולין, אז אין לחלק (ובפרט שיבואו מקומות אחרים ללמוד מהם).

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן

חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
תגובות ודיון על החידוש (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה
ציורים לפרשת השבוע