ביאור הדברים:

ענין ה"הלכלוך" הוא שה"כלי" הוא בשלימות, אלא שנדבק בו משהו מדבר צדדי שהוא בלתי רצוי, ש"מלכלך" את הכלי.

וכן הוא בעבודת השי"ת: מכיון שהנשמה ירדה "מאיגרא רמא לבירא עמיקתא" - לתוך גוף חומרי עם יצר הרע, הנה מצד זה יכול להיות שבכל דבר שעושה תתערב איזה פני' של הגוף, כמו בשביל שייקרא רב וכיו"ב, כך שלמרות שעוסק בתורה ובמצוות מ"מ על תורה ומצוות - "כלי" - אלו מיתוסף "לכלוך" שזוהי הפני' הגשמית של הגוף.

והעצה היעוצה לבטל לכלוך זה הוא ע"י שישקיע את שכלו ויתבונן בכך שיש לו אפשרות להתקשר עם מלך מלכי המלכים הקב"ה, ומזה יתענג ויתלהב, ויש לו גם אפשרות להתלהב מהנאות בני אדם, וכאשר יחשוב ויתבונן בזה, יתפוס שבמה נחשב התענוג בהנאות בני אדם, בה בשעה שיכול להתענג מ"אין סוף"!

וזהו "ישראל עושה חיל", שכדי שהגשמיות והחומריות - "בני שת" - לא תפעל בו לכלוך ולא יבוא לפני' גשמית, עליו להשתמש ב"ישראל" אותיות "לי ראש" (פע"ח שער כט, פ"א. ועוד), והיינו שיתבונן בשכלו שיש לו אפשרות להתענג מאלקות, ואזי יתבטלו כל הפניות וה"לכלוכים".