כתב הרמב"ם בהלכות　 פרה אדומה (ספ"ג): "ותשע פרות אדומות נעשו משנצטוו במצוה זו, עד שחרב הבית בשניה כו', והעשירית יעשה המלך המשיח, מהרה יגלה, אמן כן יהי רצון". ולכאורה תמוה, הרי אין דרכו של הרמב"ם לכתוב בספרו תפילות ובקשות כי אם דינים והלכות, ומדוע הוסיף כאן תפילה ובקשה - "מהרה יגלה, אמן כן יהי רצון"?

ויש לומר, שבזה משמיענו הרמב"ם יסוד גדול בגדר חיוב האמונה במשיח, שהרי בנוגע לביאת המשיח כתב הרמב"ם (הל' מלכים פי"א ה"א) "וכל מי שאינו מאמין בו או מי שאינו מחכה לביאתו כו' הוא כופר כו' בתורה ובמשה רבינו". ומלשון זה מוכח, שלא די באמונה בביאת המשיח, אלא יש חיוב לחכות ולצפות לביאתו.

וזהו שסיים הרמב"ם אחרי שהזכיר "המלך המשיח" - "מהרה יגלה אמן כן יהי רצון", כדי להשמיענו עד היכן מגיע חיוב ה"מחכה לביאתו" – הציפי' לביאת המשיח, שרגש הציפי' לביאתו צריך להיות עד כדי כך, שברגע שמזכירים את משיח (אפילו בדרך אגב) הרי זה אמור לעורר אצל האדם את רגשי הציפי' לבואו, ובמילא, יתעורר להתפלל ולבקש מאת הקב"ה שימהר את ביאתו.

(ע"פ לקוטי שיחות חכ"ח עמ' 131 ואילך)