מסירות נפש הראויה לבני תורה הוא כדרז"ל "אדם כי ימות באהל" [..."ממית עצמו
באוהלה של תורה"], להמית את כל התענוגים בעניני עולם. כי אפילו דברים קלי הערך בתענוגי
עולם, מונעים המה מלהיות מסור ונתון באהלה של תורה