"הִקְשׁוּ: מִפְּנֵי מַה כְּשֶׁהָאָדָם מְבַקֵּשׁ פַּרְנָסָה, אֵין נוֹתְנִין לוֹ תֵּכֶף מִן הַשָּׁמַיִם כִּי אִם עַל יְדֵי סִבּוֹת, לְכָל אֶחָד לְפִי סִבָּתוֹ: שֶׁזֶּה צָרִיך לִזְרעַ תְּבוּאָה וְלַחֲרשׁ וְלִקְצר וְכוּ', וְזֶה צָרִיך לִנְסֹעַ וְלִמְצא צרֶך פַּרְנָסָתוֹ שָׁם, וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה. וְלָמָּה לא נוֹתְנִין לוֹ תֵּכֶף, בְּשָׁעָה שֶׁמְּבַקֵּשׁ פַּרְנָסָתוֹ, מְזֻמָּן? וְהַתֵּרוּץ: דַּע, שֶׁכָּל הַפַּרְנָסָה שֶׁל יִשְׂרָאֵל צְרִיכִין לְקַבֵּל עַל יְדֵי הַמֶּלֶךְ... וְכָל מַה שֶּׁיֵּשׁ לְהַמֶּלֶךְ עֲנָוָה בְּיוֹתֵר, מִתְפַּשֵּׁט מַלְכוּתוֹ בְּיוֹתֵר. וּכְשֶׁנִּמְשָׁךְ הַמָּזוֹן עַל יְדֵי הַמֶּלֶךְ, נַעֲשֶׂה מִמֶּנּוּ בֵּרוּרִים... וְזֶה הַסּוֹד מְרֻמָּז בַּפָּסוּק (תְּהִלִּים קמ"ה): "עֵינֵי כל אֵלֶיך יְשַׂבֵּרוּ וְאַתָּה נוֹתֵן לָהֶם אֶת אָכְלָם בְּעִתּוֹ"... דְּהַיְנוּ שֶׁמְּבַקְּשִׁין עַל פַּרְנָסָה, וְאֵין נוֹתְנִין תֵּכֶף, רַק בְּעִתּוֹ".

(ליקוטי מוהר"ן, חלק ב', טז)

ואנו מבקשים לשאול שאלה, פשוטה. מדוע? מדוע מלא העולם בסיבות? מדוע הנהגת ה' מסובכת ופתלתלה עד כי נעלמת היא מן העין? מדוע יצר ה' יתברך מציאות שבה הנהגתו נסתרת, עד שהיא מביאה רבים ואולי אף טובים, לכפירה בו יתברך, בהנהגתו ובהשגחתו?

רבי נחמן טוען שמציאות זו מרומזת על פי הפסוק מתהלים (קמ"ה): ''עֵינֵי כל אֵלֶיך יְשַׂבֵּרוּ וְאַתָּה נוֹתֵן לָהֶם אֶת אָכְלָם בְּעִתּוֹ". המציאות הסיבתית היא "בְּעִתּוֹ" - זוהי מערכת הטבע שדִגְלה הוא הזמן, הסדר, התהליך, ההבשלה. אין דילוגים, אין קיצורי דרך, אין דרך לעקוף - כל דבר "בְּעִתּוֹ".

ואנו זועקים אל הקב"ה, בשאלה: "עֵינֵי כֹל אֵלֶיךָ יְשַֹבֵּרוּ" - "וְאַתָּה נוֹתֵן לָהֶם אֶת אָכְלָם בְּעִתּוֹ"?! מדוע? מדוע לא מיד? מדוע לא לגלות את מלכותך?

ומנסה להשיב רבי נחמן על קושיה זו: "וְכָל מַה שֶּׁיֵּשׁ לְהַמֶּלֶךְ עֲנָוָה בְּיוֹתֵר, מִתְפַּשֵּׁט מַלְכוּתוֹ בְּיוֹתֵר. וּכְשֶׁנִּמְשָׁךְ הַמָּזוֹן עַל יְדֵי הַמֶּלֶךְ, נַעֲשֶׂה מִמֶּנּוּ בֵּרוּרִים".

אכן, עוצמה גדולה יותר יש לגילוי האלקי דרך הנס, בהעדר הסיבות - מלוא גאונו וגאוותו מתגלים בכך. אולם רבי נחמן מחדש שהסיבתיות/הסתתרותו של ה' יתברך מאחורי לבושי הטבע, הינה פעולה של ענווה, שבסופו של דבר מביאה לגילוי גדול יותר. ה' איננו משתלט על תודעתנו בנוכחות אינטנסיבית. ה' איננו אומר בכל שעה ובכל רגע - 'אני כאן'.

פער הזמן שבין "עֵינֵי כֹל אֵלֶיךָ יְשַֹבֵּרוּ" לבין "וְאַתָּה נוֹתֵן לָהֶם אֶת אָכְלָם בְּעִתּוֹ", יוצר חלל שבקרבו יכולים להיעשות בירורים. ההשתהות, ההמתנה, מלמדנו רבי נחמן, יש להם ערך. הסתתרותו של הקב"ה מאפשרת לאדם לעבור תהליך של בירור עמוק ופנימי, היא ההזדמנות הגדולה של האדם להנכיח את ה' יתברך במציאות כולה ולראות כיצד פועל ה' דרך כל חפץ, דרך כל אדם ומחרשה. לעומת זאת, מי שנענה מיד, אין לו הזדמנות להתבוננות ולבירור.

הרב איתמר אלדר, מתוך האתר: "בית המדרש הוירטואלי של ישיבת הר עציון" - http://etzion.org.il/he/home