בתחילת פירושו על פרשתנו כותב רש"י "פרשה זו יפה נדרשת במדרש רבי תנחומא. ויש לבאר דברי רש"י אלו על דרך הרמז:

ועל פי זה יש לבאר "פרשה זו יפה נדרשת במדרש רבי תנחומא":

על דרך הפשט, וכפי שרואים בחיצוניות, הרי "פרשה זו" אינה "יפה", אך על דרך "הדרוש", כפי שהוא ב"מדרש" – הרי היא "נדרשת יפה", שחלק הדרוש שבתורה מגלה הטוב והמעלה בטענת קרח, שהוא ראה הסדר כפי שיהי' לעתיד לבוא.

וזהו "מדרש רבי תנחומא", שפרשה זו כפי שהיא ב"מדרש רבי תנחומא" – היינו בזמן הגאולה העתידה, שאז תהי' הנחמה על הגלות – תהי' פרשה יפה ושלימה בתכלית השלימות, כי אז באמת יתנהגו באופן כזה.

ורק בזמן שלא אוחזים עדיין ב"מדרש רבי תנחומא", היינו בזמן הגלות, הרי מכיון שסדר העבודה אינה עדיין בתכלית השלימות, לכן אי אפשר להתנהג כמו שמבואר בפרשה זו.