לכאורה תמוה, איך שייך ששמה של פרשה זו היא "קורח" – שמו של רשע, הרי מקרא מלא דיבר הכתוב "שם רשעים ירקב" (משלי י, ז), ומובא על זה בגמרא (יומא לח, ב) "דלא מסקינן בשמייהו", והאיך תקרא פרשה שלמה בתורה בשם רשע?

ויובן זה ע"פ מה שנתבאר במקום אחר (לקוטי שיחות חי"ח עמ' 186 ואילך) שמחלוקת קורח היתה מצד רצונו להיות כהן גדול, וכמ"ש "ובקשתם גם כהונה" – "מבקשים כהונה גדולה" (פרשתנו טז, י. רש"י שם, ו). ורצון זה – דבר טוב הוא, ועד שאמר משה רבינו "אף אני רוצה בכך" (רש"י שם). אלא שהנהגת קורח בנוגע לפועל לא הייתה באופן הראוי.

וע"ז באה ההוראה מפרשה זו, וכלשון רש"י בתחילת פירושו על פרשתנו "פרשה זו יפה נדרשת במדרש רבי תנחומא, כלומר, יהודי זה – "פרשה זו" שפגש בו, אומר לו "דרשני" – לדרוש ולמצוא את הנקודה הטובה והיפה שבו – "יפה נדרשת", כי "אע"פ שחטא ישראל הוא" (סנהדרין מד, רע"א), ו"כל איש ישראל, מבלי התחשב עם מצבו הפרטי בשמירת וקיום המצוות, לבו תמים עם ה' ותורתו" (אגרות קודש כ"ק אדמו"ר מוהריי"ץ נ"ע ח"ב ע' פ).

(ע"פ ספר השיחות תשמ"ח ח"ב עמ' 500 ואילך)