ולכאורה יש לתמוה, הרי כמו שבלידה גשמית רק אמו היא המולידה אותו, כמו כן בלימוד התורה הי' צריך להיות שרק זה שלימדו תורה בפעם הראשונה הוא זה ש"כאילו ילדו", וא"כ מדוע "כל המלמד בן חבירו" (ולא רק בפעם הראשונה) הרי זה "כאילו ילדו"?

ויש לבאר זה על פי תורתו הידועה של הבעש"ט שכל רגע ורגע מחי' הקב"ה את העולם, ובורא אותו מחדש (עיין בזה בארוכה בספר התניא שער היחוד והאמונה פ"א). ונמצא על פי זה, שגם חיות האדם מתחדשת בכל רגע ורגע ממש.

וזהו מה ש"כל המלמד בן חבירו תורה" הרי זה "כאילו ילדו", כי באם לא הי' מלמדו תורה ברגע זה, לא הי' "בן חבירו" מקבל את חיותו המחודשת מהקב"ה התלוי' בתורה, ורק מכיון שלמדו מקיים הקב"ה ובורא את "בן חבירו" מחדש. ומובן שהרי זה "כאילו ילדו" ממש.