פנינה יומית...כז אייר
|
|
|
יום שלישי כ"ז אייר - פרשת במדבר
הקירוב בחול תלוי בקירובו בשבת בנוגע לאופן חניית בני ישראל במדבר כתוב בפרשתנו "איש על דגלו גו' יחנו בני ישראל מנגד סביב לאהל מועד" (ב, ב). ופירש רש"י "מנגד – מרחוק מיל כו' כאלפים אמה, שיוכלו לבא בשבת". והיינו, שטעם הדבר שמחנה ישראל הי' במרחק אלפיים אמה מהמשכן הוא כדי "שיוכלו לבא בשבת", ולכן גם בימות החול, כן הי' שיעור המרחק בין המחנה להמשכן. ויש לבאר זה בעבודת האדם לקונו: אמרו חכמים "כל מעשיך יהיו לשם שמים" (אבות פ"ב מי"ב). והיינו, שבנוסף לקיום כל המצות דאורייתא ודרבנן, מחוייבים אנו לקיים גם את כל דברי הרשות "לשם שמים", ואשר בכל זמן ועת, גם בדברי החולין של האדם, ישמש האדם את קונו. עלול האדם לטעון, האיך שייך הדבר? הרי רק בימי השבת והמועדים או בזמני התורה והתפילה (שהם כמו ה"שבת" בימי החול) שאז פנוי האדם מדברי חולין שייך שיהי' תוכו רצוף אהבה וחדור בעבודת השי"ת, אבל איך שייך שגם בעת עסקו בדברי הרשות, יחשוב על "שם שמים" וגם בזה יעבוד את קונו? וזהו מה שלמדים מהמשכן - ששיעור "מרחק" מחנה ישראל מהמשכן הי' תלוי ביום השבת: מדת הקירוב והריחוק בין האדם – מחנה ישראל – להמשכן – מקום בו שורה שכינה ובו עובד האדם את קונו, תלוי בזה שביום השבת יהי' קרוב להמשכן. ובאם יהי' קרוב לה' בימי השבת והמועדים ובזמני התורה והתפילה - "יוכלו לבוא בשבת" - כבר לא יתרחק יותר גם בימי החול, כי מדריגת הקדושה שהאדם עומד בה בשבת, נמשכת ונותנת כח בעניני ימי החול, שגם הם יהיו חדורים בעבודת ה' באותו האופן והמידה כביום השבת, ותמיד יהי' קרוב אל ה'. (ע"פ לקוטי שיחות חי"ג עמ' 7 ואילך) לעילוי נשמת השליחה הצדקנית מרת אסתר הני' בת ר' מנחם מענדל הכהן ע"ה ז"ל הויכברג נלב"ע כ"ז אייר ה'תש"ע תנצב"ה |
