ויש לבאר דיוק הלשון "נהגו כבוד זה בזה", שהרי לשון זו אינו רגיל, ולכאורה הי' צריך להיות "חלקו כבוד" או "נתנו כבוד" או "כיבדו זה את זה" וכיו"ב?

ויש לומר שמלשון זו למדים כמה וכמה הוראות:

א. אופן חלוקת הכבוד "זה לזה" צריך להיות באופן של "מנהג", ש"מנהג" מדגיש את הרגילות שבדבר, כלשון הרגיל "מנהג המקום" וכיוצא בזה, כלומר שהענין דאהבת ישראל, צריך להיעשות למנהג הרגיל, עד כדי כך שלא יוצרך להשתדלות מיוחדת וליגיעה לבוא למידה זו, אלא זה צריך להיות אצלו כמו טבע, וזה הוא הרגילות שלו.

ב. "מנהג" הוא דבר שלא מחוייבים בו מצד הדין, ובזה מרומז שיש להתנהג באהבת ישראל גם באופן של לפנים משורת הדין – מנהג.

ג. "נהגו" הוא גם מלשון "מנהיג", ובזה מרומז שכל אחד צריך להיעשות "מנהיג" בכל הקשור לאהבת ישראל, והיינו, שצריך הוא לפעול על כל אלה שיש לו השפעה עליהם, "להנהיגם", שגם הנהגתם תהי' מתוך אהבת ישראל, עד שגם הם יהיו "מנהיגים", וישפיעו על אחרים בענין זה.