*בוקר טוב... חיזוק יומי... ל' שבט*

　 　 　 　 　 *גודלה של עבירה*

בעיירה אחת היה כומר זקן, שנים שירת את תושבי העיירה עד שאפסו כוחותיו ומינו כומר צעיר, חכם ומוכשר תחתיו.

כשנכנס הצעיר לתפקידו רצה להראות את עוצמתו ונתן הוראה ראשונה... "אדם שיתפס שותה משקה חריף יענש בחומרה רבה!"

אנשי העיירה התמרמרו מאד, לחלקם בקבוק השיכר היה נחמה. רבים מהם שתו בסתר עד שנתפס אחד מהם והובא לפני הכומר.

כינס הכומר את אנשי העיירה ואמר: "האדם הזה סרח, עבר עבירה חמורה, אך איני יכול לשפוט אותו ולתת לו עונש משום שמעולם לא שתיתי משקה חריף. אני לא יודע מה טעמו ואיני יודע את גודל הניסיון שיש לאנשים העומדים מול אותו משקה, כדי להעניש אותו אני אשתה מעט מהמשקה כדי להבין את גודל הניסיון".

לקח הכומר את הבקבוק ולגם ממנו מעט ומיד פלט את המשקה החוצה כשהוא אומר: "איזה טעם מחריד יש למשקה הזה! לשתות את הדבר הזה זהו עונש מספיק, רד מהדוכן, אתה את העונש שלך כבר קיבלת כששתית מאותו המשקה!"

״אין צורך להעניש אדם בעולם הזה על עבירות שעשה, עצם עשיית העבירה היא העונש הגדול ביותר שאדם יכול לקבל...״ (ה'דברי חיים' מצנז')

יצר לב האדם רע מנעוריו, תאוות וחשקים רצים בראשו של האדם המסיטים אותו מדרך הישר, לעיתים בעל כורחו, והוא נאבק בין ציווי המלך לבין רצונות גופו, מאבק הקיים רגע רגע. לא תמיד ידינו על העליונה, לעיתים אנו נופלים במלכודת הייצר.

מה נאמר לאדם שנפל בעבירה? האם לספר לו על העונש שיקבל בעולם הזה?

אם ידע מהוא גודל ההרס... זה יהיה עונש מספק... אין לנו מושג קל שבקלים מה גורמת עבירה קטנה שלנו, כמה נזק היא מסיבה לעולם. העונש הגדול ביותר שיכול להגיע לאדם הוא לעבור שוב עוד עבירה...

המלחמה הפנימית של כל אחד ואחת מאיתנו קשה עד מאד, אנו נופלים וקמים ושוב נופלים ושוב קמים. אם נחדיר לעצמנו מהו גודל הנזק של כל עבירה שאנו עושים אולי נוכל להינצל מאחת כזו העומדת ממש עכשיו מולנו.

אם זכינו פעם אחת להניס את ידינו מעבירה, לשים את בורא עולם מעל רצונותינו, כמה נחת נעשה לקב"ה, כמה שכר נקבל, באותו רגע במקום להרוס עולם נבנה עולם ומלואו...