מערך שיעור שמות פרק יד - קריעת ים סוף

4/1/2017

מערך שיעור

מסלול על-יסודי

 

יחידת ההוראה: שמות פרק י"ד

נושא השיעור: קריעת ים סוף

 

1. ניתוח עיוני ליחידה

א. רעיונות, נושאים מרכזיים, ושאלות העולות מתוך היחידה:
לאחר שבנ"י יוצאים ממצרים הם חוזרים לכיוון ממנו באו בציווי ה'
פרעה "מתחרט" שהוציא את עבדיו ומחליט להחזירם יחד איתו לוקח את חילו
בנ"י הרואים את מצרים מתקרבים אליהם מפחדים וצועקים לה' ולמשה
משה מחזק אותם ופונה לה' המורה לו להיכנס לים ולבקוע אותו
בנ"י עוברים את הים כשהמצרים אחריהם
לאחר שאחרון בנ"י חוצה את הים ה' מורה למשה לנטות את ידו בשנית להשיב את הים לקדמותו
מצרים טובעים
בנ"י שרואים את מותם של מצרים לנגד עיניהם מאמינים בה' ובמשה.
שאלות העולות מהיחידה:

ב: "ויָשֻׁבוּ וְיַחֲנוּ לִפְנֵי פִּי הַחִירֹת" מדוע חוזרים ישראל למקום מימנו יצאו?
רש"י:
וישובו: לאחוריהם לצד מצרים היו מקרבין כל יום השלישי כדי להטעות את פרעה שיאמר תועים הם בדרך, כמו שנאמר (פסוק ג) ואמר פרעה לבני ישראל וגו':

ה: "וַיֻּגַּד לְמֶלֶךְ מִצְרַיִם כִּי בָרַח הָעָם וַיֵּהָפֵךְ לְבַב פַּרְעֹה וַעֲבָדָיו אֶל-הָעָם וַיֹּאמְרוּ מַה-זֹּאת עָשִׂינוּ כִּי-שִׁלַּחְנוּ אֶת-יִשְׂרָאֵל מֵעָבְדֵנוּ" מי אמר למלך שברח העם?
רשי:
איקטורין שלח עימהם, וכיון שהגיעו לשלשת ימים שקבעו לילך ולשוב וראו שאינן חוזרין למצרים, באו והגידו לפרעה ביום הרביעי חמישי ובשישי רדפו אחריהםוליל שביעי ירדו לים...
כי ברח העם-האם פרעה לא נתן את הרשות? רש"י: נהפך ממה שהיה, שהרי אמר להם (שמות יב לא) קומו צאו מתוך עמי, ונהפך לבב עבדיו, שהרי לשעבר היו אומרים לו (שם י ז) עד מתי יהיה זה לנו למוקש, ועכשיו נהפכו לרדוף אחריהם בשביל ממונם שהשאילום
ו: "וַיֶּאְסֹר אֶת-רִכְבּוֹ וְאֶת-עַמּוֹ לָקַח עִמּוֹ" מי אסר (הכין) את רכבו? רש"י: הוא בעצמו. מי עוד הכין את "רכבו" בעצמו? אברהם אבינו בבוקר העקדה. ויוסף כששמע שאביו מגיע לארץ מצרים. מדוע לוקח את כל עמו בשביל להשיב עבדים?רש"י: משכם בדברים לקינו ונטלו ממוננו ושלחנום, בואו עמי ואני לא אתנהג עמכם כשאר מלכים, דרך שאר מלכים עבדיו קודמין לו במלחמה, ואני אקדים לפניכם.
י:"
 וּפַרְעֹה הִקְרִיב.." רש"י (ו')- הקריב עצמו ומיהר לפני חיילותיו. דרך שאר מלכים ליטול ביזה בראש כמו שיבחר, אני אשווה עמכם בחלק..
י:"...  וַיִּירְאוּ מְאֹד וַיִּצְעֲקוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל אֶל-יְהוָֹה: 
יא וַיֹּאמְרוּ אֶל-משֶׁה הֲמִבְּלִי אֵין-קְבָרִים בְּמִצְרַיִם לְקַחְתָּנוּ לָמוּת בַּמִּדְבָּר מַה-זֹּאת עָשִׂיתָ לָּנוּ לְהוֹצִיאָנוּ מִמִּצְרָיִם: 
יב הֲלֹא-זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר דִּבַּרְנוּ אֵלֶיךָ בְמִצְרַיִם לֵאמֹר חֲדַל מִמֶּנּוּ וְנַעַבְדָה אֶת-מִצְרָיִם כִּי טוֹב לָנוּ עֲבֹד אֶת-מִצְרַיִם מִמֻּתֵנוּ בַּמִּדְבָּר: 
יג וַיֹּאמֶר משֶׁה אֶל-הָעָם אַל-תִּירָאוּ ...
רמב"ן:
איננו נראה כי בני אדם הצועקים אל ה' להושיעם יבעטו בישועה אשר עשה להם ויאמרו כי טוב להם שלא הצילם
אבל הנכון שנפרשכי היו כתות, והכתוב יספר כל מה שעשו כלם. אמר כי הכת האחת צועקת אל ה', והאחת מכחשת בנביאו ואינה מודה בישועה הנעשית להם, ויאמרו כי טוב להם שלא הצילם. ועל זאת כתוב וימרו על ים בים סוף (תהלים קו ז), ולכך יחזיר הכתוב "בני ישראל" פעם אחרת, ויצעקו בני ישראל אל ה', כי  הטובים בהם צעקו אל ה' והנשארים מרו בדברו. ולכך אמר אח"כ (להלן פסוק לא): וייראו העם את ה' ויאמינו בה' ובמשה עבדו. לא אמר "וייראו ישראל את ה' ויאמינו" אבל אמר "העם", כי "בני ישראל" שם ליחידים,"והעם" שם להמון
וכן וילונו העם (להלן טו כד). 

יב:"הֲלֹא-זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר דִּבַּרְנוּ אֵלֶיךָ בְמִצְרַיִם לֵאמֹר חֲדַל מִמֶּנּוּ וְנַעַבְדָה אֶת-מִצְרָיִם כִּי טוֹב לָנוּ עֲבֹד אֶת-מִצְרַיִם מִמֻּתֵנוּ בַּמִּדְבָּר:" מתי אמרו למשה שיעזוב אותם כי עדיף להם לעבוד את מצרים?
יד:
 "יְהוָֹה יִלָּחֵם לָכֶם וְאַתֶּם תַּחֲרִשׁוּן"
טו:"..
מַה-תִּצְעַק אֵלָי דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל וְיִסָּעוּ "
אם ה' ילחם לבנ"י מדוע היו הצטוו ללכת אל תוך הים? להכין בנ"י אמורים לנסוע, הרי לפניהם הים? ואם הכוונה שיסעו ישראל אל הים לאחר שיבקע למה כתוב קודם שבנ"י יסעו ורק אח"כ הציווי הרם את מטך?
אורח חיים-

עוד קשה אומרו דבר אל בני ישראל ויסעו להיכן יסעו, אם רודף מאחור והים לפניהם, ואם הכוונה אחר שיבקע הים אם כן היה לו לומר הרם את מטך וגו' ואחר כך יאמר דבר אל בני ישראל וגו'? 

אכן יתבאר הענין על פי מאמרם ז''ל (שמות רבה פכ''א) שישראל היו נתונין בדין מה אלו אף אלו, ודבר ידוע  הוא כי כח הרחמים הוא מעשים טובים אשר יעשה האדם למטה, יוסיפו כח במדת הרחמים. ולהיפך ב''מ ימעיטו הכח, והוא אומרו (דברים לב יחצור ילדך תשי.

והנה לצד שראה אל עליון כי ישראל קטרגה עליהם מדת הדין, והן אמת כי חפץ ה' לצדק ישראל, אבל אין כח ברחמים לצד מעשיהם כנזכר, אשר על כן אמר למשה תשובה נצחת מה תצעק אליפירוש כי אין הדבר תלוי בידי, הגם שאני חפץ עשות נס, כיון שהם אינם ראוים מדת הדין מונעת, ואין כח ברחמים כנגד מדת הדין המונעת, ואמר אליו דבר אל בני ישראל פירוש זאת העצה היעוצה להגביר צד החסד והרחמיםדבר אל בני ישראל ויתעצמו באמונה בכל לבםויסעו אל הים קודם שיחלק, על סמך הבטחון כי אני אעשה להם נס, ובאמצעות זה תתגבר הרחמים. 

ואתה הרם את מטך פירוש באמצעות מעשה הטוב נעשה להם הנס ובקע הים. כי גדול הבטחון והאמונה  הלז להכריעם לטובה. ותמצא שכן היה, וצדיק הראשון הוא נחשון בן עמינדב ונכנס עד גרונו ולא נבקע הים, עד שאמר כי באו מים עד נפש כמאמרם ז''ל (סוטה ל''ז.) ובזה נתישבו הכתובים על נכון

ונראה לי לומר כי רשם ה' לומר להם טעם תגבורת הדין עליהם, לצד שהם המעיטו בלבם האמונה, ואמרו הלא טוב לנו את עבוד מצרים לזה צוה ה' לעשות כנגד עון זה הצדקת האמונה בכל תוקף. גם בזה רמזם לדעת הסובב תגבורת הדין מחדש.

 

בנ"י היו צריכים לעורר על עצמם את מידת הרחמים ע"י מעשה של אמונה ובטחון. מתוך שהלכו אל הים והאמינו בה' שיעזור להם התעוררה עליהם מידת הרחמים ונבקע הים.


טו:"
וַיֹּאמֶר יְהוָֹה אֶל-משֶׁה מַה-תִּצְעַק אֵלָי דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל וְיִסָּעוּ" מדוע אומר ה' למשה לא לצעוק אליו? מה כן היה צריך לעשות? מדוע לא כתוב כי משה צעק? (אלה רק תגובת ה' לצעקתו..)
רמב"ן-
והוא הנכון, כי לא ידע מה יעשה, ואף על פי שאמר לו השם ואכבדה בפרעה, הוא לא היה יודע איך יתנהג, כי  הוא על שפת הים והשונא רודף ומשיג, והיה מתפלל שיורנו ה' דרך יבחר. וזה טעם מה תצעק אלי, שהיית צריך לשאול מה תעשה ואין לך צורך לצעוק, כי כבר הודעתיך ואכבדה בפרעה, ולא סיפר הכתוב צעקת משה, כי הוא בכלל ישראל.

כא:"ויבקעו המים" רש"י: כל מים שבעולם

כ"ט:"
וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל הָלְכוּ בַיַּבָּשָׁה בְּתוֹךְ הַיָּם וְהַמַּיִם לָהֶם חֹמָה מִימִינָם וּמִשְּׂמֹאלָם" מדוע יש חזרה על הפסוק?
אב"ע:
טעם להזכיר זה פעם אחר, כי פרעה היה טובע ועוד נשארו אנשים מישראל בים עוברים. וזה היה פלא בתוך פלא, כי במקום שהיו ישראל עוברים בים היה שם רוח קדים מייבש ובמקום פרעה וחילו הביא השם רוח אחרת להמס המים שנקרשו ונעשו חומות. והנה שתי רוחות בים ושני המקומות קרובים. והעד הנאמן על זה הפירוש שכתוב בשירהוברוח אפיך נערמו מים. וזאת הרוח הייתה עם ישראל
וכתובנשפת ברוחך כסמו ים. וזו היא שטבעה המצריים, על כן כתוב בסוף השירהוישב ה' עליהם את מי הים ובני ישראל הלכו ביבשה בתוך הים. 
ואל תתמה איך יכלו לעבור כל הלילה וכי שש מאות אלף רגלי לא היה רביעית המחנה. אולי על דרך אחר עברו. או נקרע לי"ב קרעים כאשר אמרו חכמינו זכרונם לברכה. וישראל לא עברו הים כנגד הרוחב רק נכנסו באורך ויצאו אל המדבר שור, אשר נכנסו משם כאשר אפרש.
היה פלא בתוך פלא- בשעה שבנ"י עוד עברו את הים היו מצרים שהחלו לטבוע.


ל: "...
וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת-מִצְרַיִם מֵת עַל-שְׂפַת הַיָּם" מדוע יש צורך להזכיר שוב את עניין מותם של מצרים? רש"י- שפלטן הים על שפתו, כדי שלא יאמרו ישראל כשם שאנו עולים מצד זה כך הם עולין מצד אחר רחוק ממנו וירדפו אחרינו
ל"א:"...
וַיַּאֲמִינוּ בַּיהֹוָה וּבְמשֶׁה עַבְדּוֹ" מדוע נאמר רק כאן (ולא במהלך עשרת המכות)
רבי יעקב מאיר פאדוא אב"ד בריסק- מה נצלנו לחכימה שפירש רבינו אליהו החסיד ז"ל  "ויאמינו בה' ובמשה עבדו" דהינו שהייתה האמונה כיון שראו התגלות השכינה כביכול, והייתה הישועה על ידי הקב"ה בעצמו, אז הבינו כי כל האותות והמופתים אשר עשה משה במצרים, היה הקב"ה לבדו העושה, ולא משה בכוחו ח"ו. וזה שאמר הכתוב "ויאמינו בה' ובמשה עבד", דהיינו דמשה היה רק עבדו, ולא פעל ח"ו מעצמו בכחו, רק הכל בשליחות השי"ת.(פנינים משולחן הגר"א על התורה, קלח.יד.לא)

ב. מושגי יסוד ביחידה מתחום הדעת והגדרותיהם המדויקות:

ג:"נבוכים הם בארץ" רש"י-.. נבוכים הם כלואים הם במדבר, שאינן יודעין לצאת ממנו ולהיכן ילכו

ד:"ואיכבדה בפרעה" רש"י-לשון כבוד. כשהקב"ה מתנקם ברשעים שמו מתגדל ומתכבד. 
ה:"ויהפך לב פרעה" רש"י-
נהפך ממה שהיה, שהרי אמר להם (שמות יב לא) קומו צאו מתוך עמי... ועכשיו נהפכו לרדוף אחריהם בשביל ממונם שהשאילום

ז:"ושילשים על כולו" רש"י- שרי צבאות
ח:"ביד רמה" רש"י:בגבורה. אב"ע:
לא יצאו כדמות בורחים והיה עימהם כל כלי המלחמה.
כא:"רוח קדים עזה.. את הים לחרבה" רשב"ם-
בדרך ארץ עשה הקב"ה שהרוח מייבש ומקריח את הנהרות. רש"י- ברוח קדים שהיא עזה שברוחות.
" את הים לחרבה" ספורנו-
רוּחַ הַקָּדִים הִקְפִּיא טִיט קַרְקַע הַיָּם מילון:חרב- יבש
כ"ד:"ויהם" רש"י-
לשון מהומה
כ"ה:"ויסר את אופן מרכבותיו וינהגם בכבדות" רש"י-
מכח האש נשרפו הגלגלים והמרכבות נגררות, והיושבים בהם נעים ואיבריהן מתפרקין
" וינהגם בכבדות" -בהנהגה שהיא כבדה וקשה להם, במידה שמדדו (שמות ט לד) ויכבד לבו הוא ועבדיו, אף כאן וינהגהו בכבדות
:
כ"ו "וישב הים לפנות בוקר לאיתנו" רש"י- לתקפו הראשון. מילון: איתן- למצבו התמידי והיציב.


2. המקורות להכנת השיעור

א. ספרים ומקורות ברמת המורה (חומר עיוני, חומר דידקטי)
תנ"ך, מקראות גדולות, פנינים משולחן הגר"א,  נתיבות שלום, אגדה של פסח(גדי פולק)
http://www.daat.ac.il/daat/olam_hatanah/perekT.asp?sefer=2&perek=14

http://www.ayalla.net/modules.php?name=News&file=article&sid=51

 

 

ב. ספרים ומקורות המצויים בידי התלמידים
חומש עם רש"י

 

3. קשיים צפויים בשיעור ודרך ההתמודדות
שאלות תוכן-קושי בפשט, על מילים קשות, פסוקים חוזרים.
שאלות הבנה- קושי רעיוני הנובע מתוכן הפסוקים.
שאלות  אמוניות- שלילת בחירה חופשית לפרעה. מדוע קריעת ים סוף כה משמעותית עבור העם היהודי ועוד.

 

 

4. מידע מוקדם על תלמידי הכיתה (ידיעותיהם ביחידת ההוראה, קשיים העשויים להתעורר

     במהלך השיעור והצעות לדרכי התמודדות עם הקשיים)

 

 

5. בניית השיעור

א. מטרות

 

מטרות תוכן:
התלמיד ידע היכן התרחש המאורע – קריעת ים סוף מבחינה גיאוגרפית.
התלמיד יכיר את תוכן הפרק על ידי הבנת מהלך הפרק והנושאים המרכזיים שבו.
התלמיד ייחשף לממצאים ארכיאולוגיים מקריעת ים סוף.

 

מטרות מיומנות וביצועי למידה והבנה
התלמיד יעמוד על פירושם/ משמעותם של המילים הקשות ביחידה.
התלמיד יבאר במילים שלו מתוך התמודדות עם הפרשנים מילים/ קשיים רעיוניים הנובעים מתוך היחידה.
התלמיד יסביר בלשונו את המושג "שיעבוד" ו"חירות".


  מטרות חינוכיות/ערכיות

התלמיד יבחין וידע כי יציאת מצרים וקריעת ים סוף הם אבני יסוד בעם היהודי.
התלמיד יעמוד על המשמעות של יציאת מצרים וקריעת ים סוף עבור עם ישראל לדורות
התלמיד יסיק מסקנות לחייו האישיים מתוך המאורעות יציאת מצרים וקריעת ים סוף.
התלמיד ירכוש ערכים ואמונות יסוד המלוות את העם היהודי אלפי דורות והשייכות להיותו חלק מהעם היהודי.

 

ב. דרכי הוראה: דיון, הפעלה, תצפית, יצירה, למידה פרטנית, למידה בקבוצות וכו/

דיון, צפייה במצגת, למידה פרטנית מתוך החומש.

 

ג. אמצעי עזר בלמידה: אמצעי המחשה, כרטיסיות, מצגת, דפי עבודה, שימוש במפות, ספרים וכו'

מצגת, שימוש במפה (בתוך המצגת), תמונות, חשיפה לממצאים ארכיאולוגיים, ספר- חומש עם רש"י ודף עבודה.

 


 

6. לצפייה בדף העבודה על הפרק לחץ כאן


7. רצף האירועים בשיעור

תכנון הזמן

שלבים

תוכן השיעור

(כולל דרכי הלמידה, אמצעי המחשה ושאלות מנחות)

שיקול דעת דידקטי

(בבחירת שיטת ההוראה, אמצעי העזר, ביצועי ההבנה ופירוט רמת החשיבה הנדרשת מהתלמיד)

2 דק'

פתיחה

 

הצגת אירועים אחרונים. (שיעבוד מצרים, מכות, הכבדת לב פרעה, מכת בכורות, יציאת מצרים )

הבנות תעבורנה רענון מהיר מה למדו והיכן הן אוחזות כרגע על מנת להיכנס לשיעור.

דקה

גוף

 

שמש אסוציאציות- על המונח "קריעת ים סוף".

*הבנות תעלנה את הידוע להן על קריעת ים סוף על מנת להבין היכן אוחזות מבחינת הידע המקדים. בכדי לא לחזור על דברים ידועים ולהתקדם עם החדש.
* מכניס את הבנות לתוכן השיעור

3 דק'

 

בואו נראה מה קורה עם בני ישראל לאחר צאתם ממצרים מתוך הפסוקים.
הקראת הפסוקים :יְדַבֵּר יְהוָֹה אֶל-משֶׁה לֵּאמֹר

ב דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיָשֻׁבוּ וְיַחֲנוּ לִפְנֵי פִּי הַחִירֹת בֵּין מִגְדֹּל וּבֵין הַיָּם לִפְנֵי בַּעַל צְפֹן נִכְחוֹ תַחֲנוּ עַל-הַיָּם
ג וְאָמַר פַּרְעֹה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל נְבֻכִים הֵם בָּאָרֶץ סָגַר עֲלֵיהֶם הַמִּדְבָּר
ד וְחִזַּקְתִּי אֶת-לֵב-פַּרְעֹה וְרָדַף אַחֲרֵיהֶם וְאִכָּבְדָה בְּפַרְעֹה וּבְכָל-חֵילוֹ וְיָדְעוּ מִצְרַיִם כִּי-אֲנִי יְהוָֹה וַיַּעֲשׂוּ-כֵן
ה וַיֻּגַּד לְמֶלֶךְ מִצְרַיִם כִּי בָרַח הָעָם וַיֵּהָפֵךְ לְבַב פַּרְעֹה וַעֲבָדָיו אֶל-הָעָם וַיֹּאמְרוּ מַה-זֹּאת עָשִׂינוּ כִּי-שִׁלַּחְנוּ אֶת-יִשְׂרָאֵל מֵעָבְדֵנוּ
ו וַיֶּאְסֹר אֶת-רִכְבּוֹ וְאֶת-עַמּוֹ לָקַח עִמּוֹ
ז וַיִּקַּח שֵׁשׁ-מֵאוֹת רֶכֶב בָּחוּר וְכֹל רֶכֶב מִצְרָיִם וְשָׁלִשִׁם עַל-כֻּלּוֹ
ח וַיְחַזֵּק יְהֹוָה אֶת-לֵב פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם וַיִּרְדֹּף אַחֲרֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל יֹצְאִים בְּיָד רָמָה
ט וַיִּרְדְּפוּ מִצְרַיִם אַחֲרֵיהֶם וַיַּשִּׂיגוּ אוֹתָם חֹנִים עַל-הַיָּם כָּל-סוּס רֶכֶב פַּרְעֹה וּפָרָשָׁיו וְחֵילוֹ עַל-פִּי הַחִירֹת לִפְנֵי בַּעַל צְפֹן

הבנות ישמעו את המורה קוראת את הפסוקים מתוך החומש ויעקבו אחריה.
(מאוד חשוב לי לא לגלוש לתוכן השולי של הפרק ולהתמקד בסרטים ותמונות. אלא לתת את עיקר המקום לפסוקים ולמה שנובע מהם. )

3 דק'

 

בואו נראה היכן בני ישראל נמצאים מבחינה גיאוגראפית.
מפה מתוך המצגת.

הבנות יראו את המיקום הפיזי של בני ישראל לאחר יציאת ממצרים עד חנייתם על ים סוף.

6 דק'

 

פירוש מילים קשות מתוך יחידת הפסוקים:
נבוכים הם כלואים הם במדבר
ואיכבדה בפרעה- רש"י לשון כבוד
ויהפך לב פרעה- רש"י-
נהפך ממה שהיה, שהרי אמר להם (שמות יב לא) קומו צאו מתוך עמי
שילשים על כולו- שרי צבאות.
ביד רמה- בגבורה. ולא יצאו כבורחים

הבנות יבינו את פשט הפסוקים.

8 דק'

 

חלוקת דף- עבודה עצמית על פירושי רש"י

הבנות יענו על שאלות פרשנות

4 דק'

 

סרטון- קריעת הים

המחשת סיפור קריעת ים

6 דק'

 

מטלת צפייה

הבנות ילמדו את פשט הפסוקים על ידי צפייה בסירטון ומענה על שאלות פשט

5 דק'

 

חזרה למצגת- היבטים שונים לקריעת ים סוף. מדע וארכיאולוגיה.

 

6 דק'

סיכום גוף השיעור

היכן אתן מזכירות את קריעת ים סוף ביו יום? אם הוא נאמר בכל יום כנראה שהוא חשוב מה מסמל האירוע של קריעת ים סוף?
אמונה.

 

דקה

סיום

סיכום השיעור על ידי חזרה על עיקרי הדברים שנאמרו בשיעור.

 

 

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן

חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה
ציורים לפרשת שבוע