על הפסוק "ויזרע יצחק" (כו, יב) נאמר בפרקי דר"א (רפל"ג) "וכי יצחק זרע דגן ח"ו, אלא לקח את כל מעשר ממונו וזרע צדקה לעניים".

ויש לבאר זה ע"פ מה שכתוב בספר התניא (פכ"ג) על האבות הקדושים ש"הן הן המרכבה שכל איבריהם היו קדושים ומובדלים מעניני עולם הזה . . כל ימיהם".

ובספר תורת חיים (לכ"ק אדמו"ר האמצעי נ"ע) מבאר שמהטעם הזה היו האבות רועי צאן דווקא, כי "אין בעסק זה שום טרדא כלל, וכל היום יוכל להיות פנוי מכל מחשבה בלתי לה' לבדו". משא"כ "בעבודת האדמה יש טרדא ודאגה בחרישה וזריעה וקצירה" (תורת חיים ויחי קב, ב).

(ע"פ לקוטי שיחות ח"ה עמ' 74)