הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל
ט"ז באלול תרכ"ה – ג' באלול תרצ"ה
הרב אברהם יצחק הכהן קוק נולד בט"ז באלול תרכ"ה (1865)
בעיירה גריבה שברוסיה (כיום לטביה) לאביו הרב שלמה זלמן קוק בוגר ישיבת וולז'ין.
הרב קוק נולד משילוב של מתנגדים וחסידים, אביו היה "מתנגד" ואילו אמו
באה מקהילת חב"ד. הרב גדל במעלות התורה (בגיל בגרותו למד בישיבת וולוז'ין
בראשות הנצי"ב, רבו הגדול, ולאחר מכן בפונוביז'), וכבר בהיותו פחות מגיל
עשרים קיבל סמיכה מבעל "ערוך השולחן" הרב יחיאל מיכל הלוי אפשטיין. בגיל
19 נשא לאשה את אלטה בת שבע בתו של האדר"ת (הרב אליהו דוד רבינוביץ' תאומים,
רבה של פוניביז'). לרב קוק נולדה בת בכורה בשם פרידה חנה. לאחר מות אשתו, נשא הרב
קוק את בת דודתו של אשתו שהיתה בתו של אחיו התאום של האדר"ת. מנישואין אלו
נולד הרב צבי יהודה (כשהרב היה בגיל 26). לימים נולדה גם בת בשם בתיה-מרים שנישאה
לרב שלום נתן רענן, ובארץ ישראל נולדה בתו הקטנה אסתר-יעל (כשהרב בגיל 42).
תחילת דרכו ברבנות התחילה בגיל 23 כשהתמנה לרבה
של העיירה זיימל בליטא, שם למד עם הרב שלמה אלישיב בעל "לשם שבו ואחלמה"
(סבו של הרב שלום אלישיב זצ"ל), בשנים אלו נשא את אשתו השניה, הוציא לאור את
הספר 'חבש פאר' שיש בו הלכה ומחשבה. בהיות הרב בגיל 30 נבחר להיות כרבה של בויסק,
הרב החל להפיץ את תורתו בכתבים ומאמרים ביניהם חיבר את "עין איה, מדבר שור
ודרשות שונות. הרב קיבל פניה מאנשי יפו לכהן כרב העיר ובכ"ח אייר תרס"ד
(1904) בגיל 39 עלה הרב ארצה וכיהן כרבה של יפו. בזמן זה המשיך הרב לכתוב את
כתביו, ביניהם: אורות, אורות הקודש, עולת ראיה וכו'. הרב דגל בקידוש החומר, תמך
בעבודה החקלאית, וכן ניהל מוסדות, הוא הקים ישיבה ביפו והיה מגיד שיעור. הרב התעלה
והיה כרבן של המושבות, ולכן יצא בראש משלחת רבנים 'למסע המושבות' שנמשך כחודש,
וניסה לחזק את הקשר בין עובדים לבין התורה והמצוות (כשהוא בן 48 שנת תרע"ד
1913). הרב יצא גם לחו"ל לכנס של אגודת ישראל בשוויץ לקרב את שאר עם ישראל
לישוב, ליושבי ומפריחי ארץ ישראל, בתקופה זאת גם ניאות להיות רבה של לונדון והיה
עסוק בטובת עם ישראל ומשפיע על המדיניות הבריטית כלפי ארץ ישראל. לאחר שלש שנים
חזר הרב לארץ ישראל ועסק בעיקר בכתיבת הלכה ברורה על הש"ס, ובפעילות למען עם
ישראל. בשנת תרע"ט (1919) נאות הרב להתמנות לרבה של ירושלים, ובהמשך כונן את
הרבנות הראשית לישראל שראה בה כהכנה להקמת הסנהדרין, וכך נהיה הרב הראשית האשכנזי
הראשון של ארץ ישראל בשנת תרפ"א (1921) כשהוא בן 56. הרב הקים את ישיבת
"מרכז הרב - הישיבה המרכזית העולמית" וכן ייסד את מכון "הלכה
ברורה", מכון הארי פישל. בסוף ימיו נאבק הרב במחלה ובג' אלול תרצ"ה
(1935) נפטר הרב בגיל שבעים ונטמן בהר הזיתים.
בניגוד למה שרווח בציבור שכביכול הרב קוק הדחיק
והרחיק את בניין המקדש, נראה שהרב קוק היה מצפה בכליון עינים לבנין המקדש ואף עשה
מעשים בפועל על מנת לקרב ולהיות מוכנים למקדש: בי"ב חשון תרפ"א בעלותו
על כיסא הרבנות בירושלים, הוציא הרב מכתב תמיכה בישיבת 'תורת כהנים',
שהוקמה סמוך למקום המקדש, בירושלים שבין החומות, ומטרת הישיבה ללמוד הלכות הקודש
והמקדש. הנהלת הישיבה פירסמה איגרת 'ממרן הגאון האמיתי, אור ישראל וקדושו… רבנו,
א. י. הכהן קוק שליט"א - נשיא הישיבה'. הרב באיגרתו קורא לתלמידי חכמים
להצטרף לישיבה, בה שוקדים על תורת המקדש יומם ולילה, שכן, לא תקום הציונות
החילונית בלא הציונות של הקודש והמקדש.
ובלשונו: "הצפיה הפנימית לראות
כהנים בעבודתם ולויים בדוכנם וישראל במעמדם, זהו היסוד הנושא של כל התחיה כולה,
לכל סעיפיה, הקרובים והרחוקים... מאמינים אנחנו ש'דבר אלקינו יקום לעולם'... ובית
המקדש ייבנה והיכל יוסד, וכהנים ישובו לעבודתם ולויים לשירם ולזמרם, וישראל
לנוויהם... והיום הגדול הזה, הנה הוא הולך ומופיע, הולך ומתקרב אלינו, והננו חייבים
להיות מוכנים בכל המובנים. ובת קול המנהמת כיונה מחורבות ירושלם אומרת: 'אנא רחום
ברחמיך הרבים השב שכינתך לציון עירך'... והנה נכנסו כהנים מתלמידי חכמים
שבירושלים, לישיבה בבית הנשקף מול מקום המקדש, והנם עוסקים בלימוד הקודם למעשה,
בסדר קדשים בהלכות הקודש והמקדש, ללמוד וללמד להבין ולהורות בתלמוד גדול המביא
לידי מעשה. מי יוכל להעריך את חזון קודש זה?... ובטוחים אנו שהיום הגדול בוא יבוא,
ובית המקדש ייבנה, וסדרי העבודה יתכוננו, וכהנים ישובו לעבודתם ולויים לדוכנם,
וישראל למעמדם... הישיבה הקדושה הזאת, אחריתה מי ישורנה... ובימיהם ובימינו נזכה כולנו
לראות בנין עם ה' בתפארת בית קדשנו ותפארתנו, וארמון על משפטו ישב".
על החתום: אסיר תקות גאולת ישראל,
ובנין המקדש וההראל, במהרה בימינו בקרוב. הק' אברהם יצחק הכהן קוק. עבד לעם קדוש
על אדמת הקודש. רב ואב"ד פעה"ק ירושלים תובב"א.
כך גם ראה הרב קוק זצ"ל את יעודה
של ה'ישיבה המרכזית העולמית' שהחל בהקמתה בירושלים, כמובא באגרות הראיה (ד, ארצג):
"אחים! חושב אני שדברי היוצאים מקרב לבבי... על דבר שאיפת הקודש הזאת של מכון
הישיבה הקדושה המרכזית העולמית, בעיר קדשנו ותפארתנו ירושלים... לבנות כולנו יחד
את היכלה של תורה, בעיר אשר היכל ד' בה יבנה במהרה בימינו ברוב עוז והדר.
אחיכם המצפה לישועה קרובה". (מתוך הספר "אורו של עולם" משנת הרב קוק בענין המקדש והר הבית בזה"ז
לרב ישראל אריאל שליט"א העומד לצאת בקרוב).
