ערנות בליל שבועות ובתפילה

נכתב על ידי הרב יוסי איתן, 7/6/2016

 רבים מישראל נוהגים כיום כחסידים הראשונים ועוסקים בתורה ובאמירת תיקונים בליל חג מתן תורה.

השנה קל יותר לעמוד בכך בשל האפשרות לישון בשבת –ערב יו"ט. אמנם ככלל, אין להרבות בשינה במהלך השבת שנועדה ללימוד ולסיפוק הנפש והנשמה (אבות ובנים, חברותא, שיעור) אולם אורכו של היום בעונה זו מאפשר לאחוז בזה וגם בזה. ברם, האם מותר לישון בשבת לצורך יו"ט שלאחריו? האין זו הכנה (האסורה משבת ליו"ט)? בספר חסידים (רס"ו) כתוב: "בשבת לא יאמר אדם נישן כדי שנעשה מלאכתנו במוצ"ש... מפני שמראה מה שישן ונח בשבת שעושה בשביל החול -אלא יאמר ננוח כי שבת היום" . –כאשר לא מציינים במפורש מה מטרת ההליכה לישון- בוודאי אין בעיה. וי"א שכשהדבר לא נעשה לצורך מלאכה האסורה בשבת, כגון למטרת ריבוי לימוד תורה במוצאה -אין בעיה אפילו אם יאמר מדוע הולך לישון (או"לצ,ג,יח; ואילו בשש"כ,כ"ח, הערה קע"ז הוכיח מ"תק לישראל" שגם אז לא יאמר).

בסעודת ליל החג (בין לנוהגים בסעודה בשרית ובין במאכלי חלב) וכן במהלך הלילה, לא כדאי להרבות באכילה "מפני שהמאכל מביא את השינה" (יומא,א,ד). כמובן שאפשר לצרוך אמצעים מעוררים כגון קפה ותה או לפצח, וכל עוד לא חלפו 72 דקות מהלגימה הקודמת –לא יברך שוב אלא אם הוסיף לטעום משהו חדש שלא היה לפניו בברכה הראשונה. את הטעימות יש לסיים לפני עלות השחר (שיטות חישוב שונות, יש לעיין בלוחות) משום שמאז מתחיל האיסור לאכול לפני התפילה.

הצורך להיעזר באמצעים מונעי שינה אינו מצדיק היתר עישון (למרות ש"הר סיני עשן כולו"...) הן משום "ונשמרתם" וכפי שכתב החפץ חיים: "מי התיר לכם להרגיל עצמכם כל-כך?!" (ליקוטי אמרים, י"ג), והן משום הלכות יו"ט, שהרי ההבערה שלא לצורך התורה ב"מתוך" רק "בדבר השווה לכל נפש", ולא בדבר שהוא נחלתם של מיעוט (פחות מ 20%).

והעיקר "שלא יצא שכרו בהפסדו": לעמוד לתפילת שחרית אחרי לילה קדוש זה ברגש וברוממות ובתחושה של מעמד הר סיני. שמתוך כך, אי אפשר להירדם אפילו בקריאת מגילת רות... 

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן


חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה